הבלוג של מיקי הראל

mickyharel

אמנית, ציור/רישום/ שירה /מחשבות /כתיבת מאמרים לימודי עיצוב פנים, טכניון חיפה לימודי ציור מונטגומרי קולג' פנסילבניה ארה"ב . מדרשה לאמנות ברמת השרון מלמדת ציור סדנה וסטודיו בהרצליה ילידת הארץ תערוכות אחרונות בית... +עוד

אמנית, ציור/רישום/ שירה /מחשבות /כתיבת מאמרים לימודי עיצוב פנים, טכניון חיפה לימודי ציור מונטגומרי קולג' פנסילבניה ארה"ב . מדרשה לאמנות ברמת השרון מלמדת ציור סדנה וסטודיו בהרצליה ילידת הארץ תערוכות אחרונות בית האמנים ע"ש זריצקי,בתל אביב "קשור היטב דצמבר 2011 נובמבר- דצמבר 2012"שירה על אובייקטים" מרכז קהילתי טבריה 15 חיפה ובבית העם רוטשילד ת-א פוליטיקה, שמאל נשואה.

עדכונים:

פוסטים: 89

החל מדצמבר 2012

ריענון שורות השמאל ונקיטת עמדה חד משמעית הן אלו שיצילו כעת את המצב שבו תחושות קשות של אוזלת יד לאור הנסיבות גורמות לאזרחים רבים נמנעים מלקחת חלק בבחירות .

09/12/2012

צריך לברוא את השמאל מחדש

מיקי הראל

קמפיין הבחירות של 2012 שונה כל כך מהקמפיינים שהייתי מורגלת בהם בעבר. אז חוויתי ג’ינגלים, היו שידורי בחירות צעקניים, היו סרטוני פרסום למפלגות השונות. ולא עוד! מבחינתי זה המולה עצומה אבל במובן אחר. מובן של שקט פיזי אבל לא מנטלי. ומה שבטוח וירטואלי, ומעורר מחשבה. מנסה לנתח לעצמי מה בעצם קרה?

והמסקנה אינני לבד. העולם השתנה ואנחנו כפסיק קטן בעולם השתנינו יחד עם כולם. עידן האינטרנט והרשתות החברתיות שינה הכל. בואו נקרא לזה מהפכה.

מזה כשנה וחצי שאיני צופה בטלוויזיה. איני רואה תכניות, לא סרטים, לא סדרות. הטלוויזיה שלנו פתוחה רק משום שבעלי צופה בקופסא השחורה כל הזמן. אני עסוקה בקריאה בלתי פוסקת שאינה מצליחה להשביע את סקרנותי הבלתי מסוייגת מהעולם החברתי-פוליטי הנרקם כאן. כתלמידה טובה אני לומדת להכיר את כל אוייבי, כך גם את כל ידידי.

בשלב זה אני מרגישה את לבה הפועם של המדינה. כיצד היא הולכת ומשנה את אופייה. כן נכון שרוב האנשים ימשיכו להצביע לליכוד ולגוש הימין בכלל, אליהם יתווספו הגוש של  הדתיים. לעומתם אנשי המרכז, שהם דוגמת המופת למזגזגים ומפלגי מפלגות עם דיפלומה, עסוקים בקירקוס הבזאר התורכי שלהם לקראת הבחירות. כספינה מיטלטלת הם ינווטו ימינה ושמאלה חליפות. כבר היינו בסרט הזה!

אנשי המחאה נטמעו במפלגת העבודה שקורותיה ידועים לכולנו, איני צופה להם גדולות ונצורות. מה שהפתיע אותי יותר היתה החבירה של מספר עיתונאים מוכשרים לפוליטיקאים, מרביתם לשלי יחימוביץ’ בהקמת הגוש המרכזי והחוסם לביבי. אלא ששלי אינה מתכוונת לחסום דבר. היא למעשה אינה דוחה אפשרות לשתוף פעולה עם ביבי, אולי אף מתכוונת להצטרף לגוש הימין באמתלה שתוכל להשפיע מבפנים. ואני שואלת, מה רע באופוזיציה חזקה, שלי? ומה היה רע לו היית עושה מעשה שהיו זוכרים לך סוף סוף לטובה ומחזקת את השמאל, במקום להצהיר מבוקר עד ערב שמפלגת העבודה אינו מפלגת שמאל ואינו מפלגה סוציאליסטית. מעניין מדוע נקטת גישה אווילית זו, ובמו ידייך פלגת את מפלגתך. הרי לא הספקנו לספור עד חמש ופרץ פרש מן העבודה בטיעון של שנאת חינם. ובל נשכח אי אילו פייגלינים שגם אתם שלי מסתדרת. עוד נראה אותה משפיעה מבפנים על תכנית 100 הימים של פייגלין נסיך הליכוד החדש.

ובו זמנית כשאני חושבת על כל אלו, אני מאמינה בלב שלם שלו כל האנשים שחושבים שכדאי להם להצביע הצבעה טקטית למפלגת העבודה בראשותה של שלי ימינוביץ’, או אולי ללפיד או לציפי לבני, אינם מבינים שקולם יכנס ממילא לימין , ומכאן ישירות לעוד בנייה בשטחים, לאפרטהייד, להדרת שגרירויות של מדינות כאנגליה וצרפת מישראל ולחיים על חרבנו מעתה ועד עולם! הייתי רוצה לראות את כל האנשים התבוניים האלו שקוראים לעצמם פרגמטיסטים לוקחים פסק זמן וחושבים, האם לא הגיע הרגע לשינוי?

בימים של חשיבה הזולגת במקומותינו לעבר ימי הביניים, חיזוק השמאל הוא מטרה חשובה בפני עצמה כנגד הימין הפשיסטי והלא דמוקרטי. אך מרצ וחד”ש דורכות על מקומן משום שאינן שאינן מייצגות את השמאל הלכה למעשה. מרצ (שבעבר הייתי בין תומכיה) היא שמאל ציוני בורגני שמייצג למעשה את העילית של מעמד הביניים. חד”ש היא מפלגה שאפליה מגדרית מרחיקה ממנה אנשים רבים, וגם אמינות האידאולוגיה שלה נזרקה לפח ההיסטוריה עם תמיכתה הלא רציונלית בנשיא אסאד הטובח בעמו. לעומתם מפלגת דעם, שנותרה השמאל האמתי היחיד, מציעה אלטרנטיבה, אידאולוגיה, עשיה בשטח, ועבודה פוליטית שאינה מפלה לא יהודים ולא ערבים. בראשה עומדת אסמא אגבארייה זחאלקה, אישה ערבייה תושבת יפו והיא מציגה שיתוף מגדרי אופטימלי של נשים יהודיות וערביות בין מועמדיה לכנסת. מפלגת דעם התבלטה בקיץ האחרון בשל מסריה המדויקים ופעילותה בתוך שורות המחאה. עכשיו אני נתקלת ביותר ויותר אנשים המרגישים כי זו המפלגה היחידה שיכולה לייצג אותם. חשיפה זו מתבטאת בפוסטים, בשירים שכותבים למפלגה ובביקוש הולך וגובר לחוגי בית. אנשים צמאים לשמוע את דבריה של אסמא אגברייה זחאלקה – דבריה ישירים, שקולים וחכמים, אך גם בגובה העינים. זוהי אישה אמיצה עם כריזמה שלא הייתה מביישת שום מנהיגה מאז ומעולם. במפלגת דעם, ובארגון העובדים מען שאותה יזמה המפלגה בסוף שנות התשעים, עובדים כל השנה עבודה קשה ומפרכת. כל רגע שווה את העמל הזה, אם דעם תעבור את אחוז החסימה וגם אם לא תעבור – הפעם. היא לא תיעלם כמו מפלגות הטרנד, ותשאר כאן לבנות שמאל מדיני וחברתי. דעם תמשיך לפעול בקרב עובדים יהודים וערבים, מונעת מתוך אידאולוגיה חברתית שוויונית והבנה עמוקה שהכיבוש חייב להסתיים משום שצדק אחד לכולם הוא התנאי לחברה ברת קיימא.

עוד מהבלוג של מיקי הראל

תצוגה מקדימה

I ROBOT

    אמש בגב האומה חזיתי במה שנתן השראה לסרטי מדע בדיוני רבים. הרובוט שנראה כבן אנוש, מושלם, יפה,  עור אחיד, קול אחיד ונבוב, יצור שיצקו בו דעת ובינה מלאכותית. והוא...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

לאישה יפואית ערבייה תהיה נוכחות פורצת דרך ומיטיבה עם העיר הזאת

רשימת "עיר ללא גבולות" הרצה למועצת העיר תל -אביב היא רשימה שונה וייחודית רשימה מורכבת רחבה ומעניינת שנוצרה מתוך היכרות של אישים בעיר עם מפלגת דעם לאחר מערכת הבחירות...

תגובות

פורסם לפני 6 years

עבודה ותקווה – מה בין מפלגת דעם לבנגלדש.

12/12/2012 מיקי הראל הבוחרים במפלגות המרכז הם חסרי משקל, משום שאינם נוקטים עמדה אמתית ומצפונית. הם יודעים נגד מי הם נוקטים עמדה אבל לא בעד מי... אפשר לחוש בחוסר אמפתיה, אידאולוגיה או מצפון, רכיבים שנזרקו לפח האדישות. הם...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה