הבלוג של מיכל ישראלי - Michal Israeli

מיכל מרום ישראלי

עדכונים:

פוסטים: 3

החל מאוקטובר 2018

בתוך שמיכה רכה  של  עננים שם מגיעה הנשמה, הנשמה הטהורה הצעירה, מתכרבלת בין אויר לרסיסי מים אבל מדוע? ולמה היא מחכה? אל מול ההרים הגבוהים, האציליים ביציאה מן הבקתה הקטנטנה אשר בהרי נפאל. והשמש כבר עלתה ולאט לאט העננים בשמיכתם עולים , קווצה רכה של עננים עולים בטל הבוקר מן הנחל אשר למטה ואת קולו שומעים אל מול ההרים. בתוכם הנשמות שירדו בחסות הלילה שבות בחשאי אל מקומן, ואולי חלקן נשארות פה ואין אנו יודעים או שמים לבנו לדבר.

ומה עם הנשמות העדינות הטהורות, למה הן תמיד  נפרדות ראשונות מן העולם מדוע דווקא אותן רוצים שם למעלה? ופעם ישבתי מול הנהר, רסיסי טל הבוקר התערבבו ברסיסי המים שטבלו בהם רגלי והבנתי כי הנשמות האלו רצויות בעולם אחר, בעולמנו הן רק אורחות לרגע מוגבל, זמן של חסד קצר מנשוא ואפשר להודות על תקופת חסד זו אבל הכאב נשאר.

חותך  הכאב בבשר דם בנימי הנשמה, כי הנשמה עדיין תועה בין סדקי העולם הזה, עורגת אל עולם האינסוף המואר והמושלם, חווה את כאבי העולם הזה, כמהה לתת עוד טיפה זעירה של חסד, נקרעת בין שני העולמות, והפרידה הלא היתה כה פתאומית.. באסון נפרד הגוף מן הנפש התמימה והטהורה, ומבולבלת היא טועה בין העולמות לעיתים נמצאת בלימבו שכזה , שכן היא נמשכת ארצה בגלל הכאב של אוהביה שהיא חשה בכל הויתה אבל נמשכת כמעט בעל כורכה אל עולם האמת, מלאכים לוחשים לה מנסים לפתותה לשוב את העולם שבדמותו נוצרה. כל הויתה נעה ונדה בין העולמות עד שתבשיל העת והיא תפרד. קקטוס שנשתל על קברה אוצר בתוכו את מיצי הגוף הארצי שלה, אבל הגוף השמיימי חופשי הוא. תוהה מה עלה בגורל יקיריו מה עלה בגורל העולם.

סבתא זקנה יצאה מתוך הבקתה הקטנה ובידה ארוחת בוקר צנועה, סמנה לי באצבעה לשבת על ספסל העץ הקטן, כיסוני מומו עם ירקות בידייה וצ’אי עם תבלינים על מגש. חיוכה חסר השיניים קורן וכל כולה טוב לב ונדיבות. לבריאות אמרה לי, והאוכל ערב לי, אכלתי את כל מעשי ידיה ושבעתי, פשוט וטעים היה המזון. למרות שיכולה הייתי להזמין פיצה, טוסטים ואף פסטה לסוגייה העדפתי דווקא את המזון המקומי המבוסס על ירקות, חיטה ומעט גבינה אשר המקומיים מכינים לעצמם באזור זה ומוכרים אותו גם למטרקים החפצים באוכל זול וטעים.

שמש כבר במרכז השמיים, עזרתי לסבתוש למין את העדשים לדאל באהט שיבושל לארוחת הצהריים. ובנתיים העפתי מבט מעלי, שם אותם עננים שעלו לפנות בוקר מן הנהר התמקמו היטב בכיפת השמיים משם הביטו ביהירות מה כלפי מטה, ספק תמהים ספק גוערים על אזלת היד של בני האדם. כמה גבוה עלו העננים, ובתוכם הנשמות המכורבלות/מסתתרות בעוד אנו עוסקים במלאכות ארציות כמו מיון אורז ועדשים.

עננים

עוד מהבלוג של מיכל ישראלי - Michal Israeli

שלום עולם!

היי ושלום! הרהורים ומסעות בזמן אל מימדים אחרים,  מחשבות על דברים עדינים ויפים, חזקים ושבירים....

תגובות

פורסם לפני 7 months

בוקר ערב

ומוקדם מאד בבוקר בעודי ישנה קורים דקים רכים השמש טווה בעדינות קמתי ,עם קבוצה טפסנו אל ראש ההר כדי לראות זריחת השמש. קר עדיין, וחשוך כמעט . בטור איטי עולים המטיילים מעלה מעלה אל ראש ההר , נחש ארוך מתפתל בין הסלעים כבר אור עוד...

תגובות

פורסם לפני 6 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה