הבלוג של מיכל זוהר - סיפורים ודברים אחרים

michelzohar

אשה,אמא,רעיה,בת, אחות. כותבת, מספרת סיפורים, בעלת דעות בלתי חתרניות אבל מחבבת תיאוריות קונספירציה. בעלת העסק ׳מילה טובה: כתיבה שעובדת׳

עדכונים:

פוסטים: 39

החל ממאי 2010

שני פסקי דין שניתנו בשבוע שעבר בהפרש של יום אחד, מוכיחים כי במדינת ישראל של 2018 כסף חשוב יותר מחיי אדם.

01/07/2018

 

teddy-2711675_640

 

שני פסקי דין שניתנו בשבוע שעבר בהפרש של יום אחד, מוכיחים כי במדינת ישראל של 2018 כסף חשוב יותר מחיי אדם. אני לא מבינה גדולה בחוקי המשפט וגם לא מתיימרת להבין, אבל איכשהו נראה לי שבמבחן התוצאה, מישהו נכשל כאן כישלון חרוץ ולא רק במקרה הספציפי הזה, אלא במקרים שעוד יבואו. והם יבואו!

פסק הדין הראשון ניתן ביום שלישי (26.6) לשני מורשעים מאסון הר הרצל שכתוצאה מרשלנותם נהרגה החיילת הילה בצלאלי ז״ל. המהנדס אורן ורשבסקי קיבל 400 שעות לתועלת הציבור, שישה חודשי מאסר על תנאי ותשלום פיצויים בסך 15,000 ש״ח. יועץ הבטיחות יצחק צוקר קיבל ארבעה חודשי עבודות שירות.

פסק הדין השני ניתן ביום רביעי (27.6) לדוד גודובסקי מי שהיה יד ימינה של פאינה קירשנבאום ממפלגת ישראל ביתינו – שבע שנות מאסר. בכתב האישור כתב השופט ״הענישה חייבת להיות מחמירה. יש בה מסר חד וברור להרתיע כל עובד ציבור באשר הוא״.

זה אבסורד שהאנשים שלוקחים חיי אדם, יוצאים בעונשים קלים ואילו מי שפשעו מעילה ירצה את עונשו באופן מלא. ואני לא אומרת שמי שמעל או גנב לא צריך לקבל עונש כבד, צריך גם צריך אבל מה עם מי שהרג? גם אם בלי כוונה? מה עם מי שגדע חיים שלמים מלאי הבטחות? מה עם מי שהרס משפחה והותיר שברים שלא ניתן לאחות?

במדינת ישראל בה תיקי תאונות דרכים, נפגעות אונס, גננות מתעללות, מטפלים מתעללים ועוד, נסגרים מחוסר עניין לציבור (מי בכלל קובע מה זה חוסר עניין לציבור?), מה הפלא שהיד קלה על ההדק?

זוכרים את אסון אולמי ורסאי? 23 אנשים מתו והאחראיים קיבלו במקרה הטוב שנתיים וחצי מאסר בפועל. ואסון הנברשת באולמי עדיה ביבנה בה מתה אביבה חיון ז״ל? מנהלי האולם קיבלו כמה חודשי עבודות שירות, ללא מאסר בפועל והאולם ממשיך ופועל. אני מניחה שיש עוד מקרים כאלה ואין צורך למנות את כולם כי הנקודה ברורה.

אם אנחנו רוצים שמשהו פה במדינה ישתנה, הענישה חייבת להיות חמורה וקשה יותר ממש כפי שאמר השופט. כי מי שיוצא לעקיפה על פס לבן/ שנוסע כמו משוגע/  שעובר באור אדום – כאילו החזיק אקדח וכיוון על מנת להרוג.

מהנדס שאחראי לבטיחות מאות בני אדם ולא ממלא את תפקידו – כאילו החזיק אקדח וכיוון על מנת להרוג.

גננת שמתעללת בילדים /מטפל במתעלל בקשיש חסר ישע – כאילו החזיק אקדח וכיוון על מנת להרוג.

אדם שאונס/מתעלל מינית / פוגע מינית – כאילו החזיק אקדח וכיוון על מנת להרוג.

ומי ש״יורה״ ולוקח חיים, גם חייו צריכים להילקח, לפחות במובן המטפורי.

מניחה שהבנתם את הפואנטה. ומפה אני קוראת לשופטים. אל תרחמו ואל תקלו במקרים של רשלנות ברורה מסיבה פשוטה, כי אלה היושבים על ספסל הנאשמים גם הם לא רחמו ולא הקלו.

עוד מהבלוג של מיכל זוהר - סיפורים ודברים אחרים

תצוגה מקדימה

אבא שלי (לא) גיבור

נקישה אחת על הדלת ביום משנה החיים ההוא, בשעה ארבע אחר הצהריים. ומאז שלושים ואחת שנים של ביקור בבית העלמין בכל יום זיכרון. שלושים ואחת שנים של "יתגדל ויתקדש" מפי אב שכול....

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

איך נכשלו צוות מורי שכבה נ"ג בתיכון באר טוביה במבחן הבגרות שלהם – סיפור בחמש מערכות

יום סיום הלימודים, הוא מסורת לתלמידי השכבה המסיימת בבית הספר התיכון באר טוביה. כל שכבה מעוניינת להשאיר את חותמה בדרך זו או אחרת.  הילדים מדפיסים חולצות, צובעים את...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה