הבלוג של מיכל זוהר - סיפורים ודברים אחרים

michelzohar

אשה,אמא,רעיה,בת, אחות. כותבת, מספרת סיפורים, בעלת דעות בלתי חתרניות אבל מחבבת תיאוריות קונספירציה. בעלת העסק ׳מילה טובה: כתיבה שעובדת׳

עדכונים:

פוסטים: 39

החל ממאי 2010

אותו אדם שפתאום קם, עוזב עבודה כשכיר, מוותר על משכורת קבועה ומתחיל בחיים חדשים ומרגשים אך גם מלאי טלטלות. ולא, הוא לא מתלונן, כי כמה אנשים קמים בבוקר וממשיכים לחיות את החלום?

13/06/2013

פתאום קם אדם בבוקר ומחליט שהוא יזם.

התרגשות, אנרגיות וכסף פרטי רב מושקע ביזמות שלו שאגב הוא לא רואה זאת כיזמות אלא פשוט כהגשמת חלום. וזה לא משנה אם הוא פותח דוכן פלאפל, או חברה להזזת הרים (יש דבר כזה), או ממציא איזה פטנט שישנה את העולם.

אותו אדם שפתאום קם, עוזב עבודה כשכיר, מוותר על משכורת קבועה ומתחיל בחיים חדשים ומרגשים אך גם מלאי טלטלות. ולא, הוא לא מתלונן, כי כמה אנשים קמים בבוקר וממשיכים לחיות את החלום?

והלקוחות מגיעים והאיש שמח, והוא אפילו מרוויח לא רע, או לפחות ככה הוא חושב. הוא גם דואג לשים בצד קצת כסף- ליתר ביטחון ומצליח לנסוע לחו”ל במחלקת עסקים ולרגע לא מפסיק לחלום וליזום.

בשפה המקצועית קוראים לו עוסק מורשה. כך מכנים אותו במס הכנסה ובביטוח לאומי ובמע”מ ואפילו כשהוא יוצא למילואים. והאיש משלם. הוא לא יכול שלא, כי הוא מרוויח. אז הוא משלם מס מעסיקים כי יש לו עובדים ומע”מ כי הוא קונה סחורות ומס הכנסה כי יש לו הכנסה וארנונה כי יש לו משרד או מפעל קטן. ועדיין – הוא לא מתלונן. כי זה החלום והוא יצרן והוא תורם, לעצמו אבל גם למדינה שלו. הוא מעסיק עובדים ומשלם מיסים.

כן, הוא בנה לעצמו בית יפה ונסע כמה פעמים לחו”ל. אולי יש לו גם אוטו מפנק בחניה וטלוויזיה 70 אינצ’. בין לבין הוא היה נון סטופ בטלפונים, וגם היו לו לא מעט לילות “לבנים”, בגלל המינוס שהלך ותפח ובגלל הבנק שלחץ להחזיר את ההתחייבויות. והיה גם את המבצע הצבאי ההוא שקרע אותו מהעסק לאיזה חודש. והיה את המיתון שהרס את התוכניות הכלכליות שתכנן. ובכלל עברו כבר מספיק שנים בכדי שהוא יבין שלא תמיד הולך כמו שמתכננים.

ויום אחד הוא התעורר עם חלום חדש. יש לו חלום להיות קצת בחופש. אולי אפילו לחזור ולהיות שכיר.

אבל הוא כבר לא צעיר והחסכונות הולכים ונגמרים, ולמרות הניסיון שלו, אין הרבה קופצים על המציאה. וכבר אין לו את אותן יכולות כלכליות לפתוח עסק חדש ואם להגיד את האמת, כבר אין לו גם את האנרגיות.

אז הוא הולך ללשכת התעסוקה ומבקש לעשות הסבה מקצועית, ללמוד משהו, כי אף פעם לא מאוחר ללמוד. ואם לא ללמוד אז רק לקבל דמי אבטלה, עד שהעניינים יתחילו להסתדר. אבל שם, במקום שאמור לדאוג לו לתעסוקה כאזרח במדינה שלו, אומרים לו “אתה לא זכאי”.

חלמת? הגשמת? התחרטת? לא הסתדר? מדינת ישראל אומרת לך – בעיה שלך! אתה הרי עצמאי, אז תסתדר בכוחות עצמך. אצלנו לא תקבל דמי אבטלה.

שנים רבות לעצמאיים לא הייתה האופציה להשתמש בשירותי המדינה כמו כל שכיר, ולקבל דמי אבטלה. למרות שבמקרים רבים אותו עצמאי שילם סכומים גבוהים לביטוח לאומי.

בשנת 2011 היה ניסיון לשנות את החוק ואכן מאותה שנה חל שינוי קטן: שלא כמו שכיר המפוטר וזכאי באופן אוטומאטי לדמי אבטלה, מעתה עצמאי יצטרך להפקיד כספים למקור כספי עצמאי שישרת אותם לכשייקלע לחוסר תעסוקה (דומה לקרן השתלמות)- שוב האחריות מוטלת על כתפיו של העצמאי.

דמי האבטלה לעצמאים אינם כדמי האבטלה לשכירים, זכות מוקנית על-פי חוק, אלא אופציה בלבד . ולא זאת בלבד, אלא שאת הסכום של 11,650 ₪ שלהם זכאים השכירים כדמי אבטלה מקסימאליים, יצטרכו העצמאיים לחסוך מכספם (למרות שזה ייחשב כהוצאה מוכרת).

והרי אם היה נותר לאותו עצמאי משהו בחסכונות שלו, הוא לא היה ניגש מלכתחילה לבקש דמי אבטלה.

לא כולם טייקונים, לא לכולם חברות ענק. יש אלפי עסקים קטנים שנפתחים ולעיתים בצער רב נסגרים. הגיע הזמן שעצמאי שלא הצליח וסגר את העסק בגין כישלון כלכלי, יהיה זכאי לדמי אבטלה כמו שכיר.

בזמנים שבהם מדברים על שוויון בנטל צריך לזכור שעצמאי צריך להיות שווה זכויות ולא רק שווה חובות. וזה לא משנה כמה הוא הרוויח, או כמה הוא גלגל. כשהוא מגיע למצב שבו הוא אינו מוצא מקור פרנסה, גם לו מגיעה הזכות להשתמש בשירותים שהמדינה מעניקה, ולו רק בגלל העובדה שביטוח לאומי הוא שילם כמו כל אחד אחר ואף יותר.

* הטקסט אמנם כתוב בלשון זכר אך מתייחס כמובן לשני המינים.


עוד מהבלוג של מיכל זוהר - סיפורים ודברים אחרים

תצוגה מקדימה

אבא שלי (לא) גיבור

נקישה אחת על הדלת ביום משנה החיים ההוא, בשעה ארבע אחר הצהריים. ומאז שלושים ואחת שנים של ביקור בבית העלמין בכל יום זיכרון. שלושים ואחת שנים של "יתגדל ויתקדש" מפי אב שכול....

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

איך נכשלו צוות מורי שכבה נ"ג בתיכון באר טוביה במבחן הבגרות שלהם – סיפור בחמש מערכות

יום סיום הלימודים, הוא מסורת לתלמידי השכבה המסיימת בבית הספר התיכון באר טוביה. כל שכבה מעוניינת להשאיר את חותמה בדרך זו או אחרת.  הילדים מדפיסים חולצות, צובעים את...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה