הבלוג של מיכל זוהר - סיפורים ודברים אחרים

michelzohar

אשה,אמא,רעיה,בת, אחות. כותבת, מספרת סיפורים, בעלת דעות בלתי חתרניות אבל מחבבת תיאוריות קונספירציה. בעלת העסק ׳מילה טובה: כתיבה שעובדת׳

עדכונים:

פוסטים: 39

החל ממאי 2010

 loving is hard hating is easy

בשנות התשעים הייתי אופטימית. הבאתי ילדים לעולם ורציתי לקוות שהמדים היחידים שיעלו על גופם, יהיו התחפושות בפורים.  רציתי להאמין שאפשר לדבר ואף צריך, שהרי עם מי נעשה שלום אם לא עם אויב, עד כמה שיהיה רע ומר.

אחר כך, רצחו לי את השלום, וממשלות באו והלכו. שנות התשעים התחלפו בשנות האלפיים והביאו איתם את ‘חומת מגן’ ואת ‘לבנון השנייה’, ואת ‘עופרת יצוקה’ ואת ‘עמוד ענן’ ואת ‘צוק איתן’. חמש מלחמות בעשר שנים- מבצעים, אבל ממש לא כמו אלה שבסופר. ועדיין, האמנתי שאין פתרון אחר מלבד דיבורים ומשא ומתן והסכמים וויתורים והכי חשוב, האמנתי שתקווה בצד השני, תביא שנים של שקט.

גם היום אני מאמינה שצריך לדבר. או יותר נכון מנסה להאמין אבל מתקשה בכך. מאד. ולא רק בגלל שהפוליטיקאים שלנו אינם אמיצים מספיק, אלא גם ואולי בעיקר, בגלל השנאה היוקדת של הצד השני.

אז נכון. אומרים שעם ללא תקווה, אין לו מה להפסיד. וזה נכון אולי לעזתים שסובלים כפליים- גם מהתנאים הכלכליים הקשים בעזה וגם בגלל החיים המסובכים לצד אירגוני טרור שמטילים את אימתם על האוכלוסייה. אז נגיד שמתוך אלה, הגיוני שתיווצר שנאה ומרירות ונגיד שהגיוני שהשנאה הזו מצמיחה מחבלים שמטרתם להעניש את מי שלדעתם יצר את המצב הזה – אנחנו.

אבל מה עם השנאה האחרת?

זו של ארדואן שלפני כמה ימים אמר שישראל מבצעת רצח עם מיום היווסדה ושהישראלים גרועים פי 100 מהיטלר? איזו סיבה יש לו לשנוא אותנו שהרי אנחנו מקיימים קשרי כלכלה הדוקים עם טורקיה. ואיך ברגע אחד צצו כל ההמונים ברחובות שצעקו כנגדנו, כשרק אתמול הם עוד התפרנסו מאלפי הישראלים בנופשי הכל כלול?

מה עם השנאה של אסד שבזמן שהוא השמיד כ 70,000 איש מבני עמו, הוא מוצא גם זמן לממן טרור שמופנה כנגדנו?

מה עם השנאה של חיזבאאלה שיושבים בלבנון ומחכים לשעת כושר?

מה עם השנאה של אל קעידה שאינה מכוונת רק אלינו היהודים?

מה עם השנאה של הקטארים -עשירי העולם התומכים כלכלית בחמאס ובדעש, תנועות שהאידואולוגיה שלהם מתבססת על שנאה ומוות?

ואני מאמינה שהרשימה יכולה להתארך לעוד ועוד מדינות שהאיסלם שולט בהן.

מילא הנוצרים. יכולה להיות להם סיבה מספיק טובה – ואולי אף הייתה – לשנוא אותנו, בגלל כל העניין ההוא עם ישו. (למרות שהם הבינו שעבר מספיק זמן ושחררו) אבל מה עם המוסלמים? למה הם שונאים אותנו?

היו תקופות בחיי שהייתי שמאלנית בדעותיי הפוליטיות, האמנתי בטוב ליבו של האדם ובכך שצריך להושיט את הלחי השנייה. היו תקופות בחיי שהייתי ימנית, האמנתי שצריך להשיב מנה אחת אפיים, לכסח ולשטח. עכשיו אני נעה בין שני הקצוות הללו, מנסה מרגע לרגע להחליט, שואלת את עצמי מתי יהיה פתרון לסכסוך והאם אפשר לקרוא לשנאה היוקדת הזו בשם ‘סכסוך’.

כי סכסוכים אפשר ליישב אבל איך ממגרים את השנאה הזו?

*וזה לא שאצלנו אין שנאה ואין קריאות “מוות לערבים”. ובכל זאת השנאה הזו אינה מכתיבה בישראל את סדר היום.

* וזה לא שכל המוסלמים בוודאי שונאים אותנו. אבל אלה שכן, בינתיים כן מכתיבים את הטון וקולם נשמע חזק וברור.

עוד מהבלוג של מיכל זוהר - סיפורים ודברים אחרים

תצוגה מקדימה

אבא שלי (לא) גיבור

נקישה אחת על הדלת ביום משנה החיים ההוא, בשעה ארבע אחר הצהריים. ומאז שלושים ואחת שנים של ביקור בבית העלמין בכל יום זיכרון. שלושים ואחת שנים של "יתגדל ויתקדש" מפי אב שכול....

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

איך נכשלו צוות מורי שכבה נ"ג בתיכון באר טוביה במבחן הבגרות שלהם – סיפור בחמש מערכות

יום סיום הלימודים, הוא מסורת לתלמידי השכבה המסיימת בבית הספר התיכון באר טוביה. כל שכבה מעוניינת להשאיר את חותמה בדרך זו או אחרת.  הילדים מדפיסים חולצות, צובעים את...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה