הבלוג של מיכל מוטאי

בלמידה מתמדת

מעצבת גרפית, אמא ל-4 בחינוך ביתי, יזמת ובעלת עסק. אוהבת טכנולוגיה, מדע, יצירה, קסמים, אקרובטיקה, אינטרנט ועוד מיליון דברים. משתדלת ללמוד משהו חדש כל יום.

עדכונים:

פוסטים: 19

החל מיוני 2013

בצומת שבין עיצוב גרפי, טכנולוגיה ועוד כמה שבילים צדדיים, העסק שלי קורם עור וגידים

16/01/2018

לחיים בחינוך ביתי יש קסם מסוים. מבחוץ זה נראה מאד רגוע וזורם.
מתעוררים בבוקר מתי שמתחשק, עושים כל מה שבא.
אין לחץ של בוקר, אין לחץ של שיעורים, אין לחץ של מבחנים.
במובן מסוים זה קצת ככה.
מה שלא רואים זה את 8 הארוחות ביום שצריך להכין, את הכלים והבלאגן הלא נגמר, את הצורך המתמיד של הילדים  בתשומת לב, את העובדה שעשר שנים היו לי מלווים קבועים לשירותים.
את האחריות הכבדה מנשוא לדאוג לכולם כל הזמן.

לא שאני מתלוננת. בחרתי בזה ואני לגמרי שלמה עם הבחירה.
אבל אחרי תקופה ארוכה שהקדשתי את כל כולי לגידול הילדים אני מרגישה שהגיע הזמן שלי.
אני רוצה ליצור, אני רוצה לתת ערך לאנשים, אני רוצה אינטראקציות עם מבוגרים – וכן אני גם רוצה להרוויח כסף.

אישלט, העסק שלי, נולד כתוצאה מהצטלבות של הרבה תחומים בחיי. הדרך הראשית שמובילה אליו הוא העיצוב הגרפי. תמיד אהבתי לצייר. למדתי בתיכון לאמנויות תלמה ילין, ועשיתי תואר בעיצוב תקשורת חזותית בשנקר. זה תחום שאני מחוברת אליו מאד, כל הזמן. טיפוגרפיה, קונספט, דימויים וצבעים – זה החומר שאני חיה ונושמת.

הדרך השנייה שמובילה לצומת שלי היא טכנולוגיה – אני אוהבת טכנולוגיה. אני אוהבת את האופציות שהטכנולוגיה פותחת בפני ובפני כולם. בשבילי ללמוד תוכנה חדשה זה קלי קלות. רק תנו לי עוד ועוד כלים. מכיוון שאני גם מגדלת טכנולוג מקצוען בבית, יצא לי לחוות המון דברים חדשים – שאולי לא כולם מכירים. עדיין. הדפסות תלת מימד, חיתוך בלייזר, פלוטרים ועוד. יש כאלו שנבהלים – אני רואה בכל אלו פוטנציאל מופלא. אם יוצאים מגיעים למקומות מופלאים שביל נוסף הוא השילוט – בתחילת הקריירה שלי כמעצבת, זכיתי לעבוד בסטודיו שהתמחה בשילוט. רובנו לא מקדישים אפילו שנייה של מחשבה לשלטים שמכוונים אותנו לקו הרכבת שאנחנו צריכים, ליציאה מהחניון, ללוגואים שנמצאים על הבניינים או לחיווי בנים/בנות בשירותים (אלא אם כן אנחנו מאבדים את הדרך). אבל אני גיליתי שזה תחום שמרתק אותי. הוא משלב חשיבה עיצובית, אסתטיקה ופרקטיקה. וכשזה עשוי טוב זאת ממש יצירת אמנות.

ואחרון חביב – למידה ומתן ערך. אני קצת כמו העכבישים של גוגל. אני כל הזמן מחפשת דברים. לא יודעת למה. אני צריכה להבין מה אני עושה ואני לא יכולה לעשות חצאי עבודות. אז אני יוצאת כל הזמן להרפתקאות למידה. ואני אוהבת לשתף אחרים. היום יותר מתמיד ידע זה כוח. עד היום שיתפתי בעיקר בקהילת החינוך הביתי. אבל אישלט מאפשר לי לשתף עם אנשים חדשים.

וככה בדיוק במרכז הצומת נברא העסק שלי. עסק של שילוט מעוצב, עשוי בשילוב של טכנולוגיות מתקדמות ועבודת יד, עם רצון אמיתי להנגיש לכולם את הטכנולוגיות המדהימות שמתפתחות סביבנו. באישלט אתם יכולים להכנס ולבחור את צורת השלט שמתאימה לכם ולעצב לבד את הגרפיקה עליו. ואם לא מצאתם בדיוק את מה שאתם מחפשים, אתם יותר ממוזמנים ליצור איתי קשר. אני רוצה לממש לכם את החלומות. העסק שלי עדיין בחיתולים. אני כל הזמן בודקת איך לעשות דברים, איך להגיע לאנשים, איך לתת להם כמה שיותר ערך מצד אחד, אבל גם את יכולות העיצוב שלי. איך לתת להם לפרוש כנפיים משלהם, אבל בלי לגרום מועקה מתהליך העיצוב. אם זה נשמע לכם מעניין, אתם מוזמנים להכנס לאתר שלי: e-shelet או להתקשר 054-6387272

מיכל

נ.ב. כל הפוסט הזה לא היה קורם עור וגידים אלמלא הקורס של “דיגיטליות בעסקים”, ובאופן ספציפי השיעור של דריה מוזס על מיתוג. מודה על השיעורים ועל הזכות.

#דיגטליות_בעסקים, #לאומי_עסקים, #saloona_school

עוד מהבלוג של מיכל מוטאי

תצוגה מקדימה

מה דוד אריה יודע שמערכת החינוך טרם למדה?

בתי ספר ייחודיים קמים כמו פטריות אחרי הגשם; בתי ספר אנטרופוסופיים, דמוקרטיים, סאדברי, pbl. מסביבי אני קוראת על אינספור פרויקטים של משרד החינוך שנועדו לעודד למידה אישית, למידה משמעותית למידה משחקית, ובכל היוזמות האלו...

תגובות

פורסם לפני 1 year
תצוגה מקדימה

דרישת שלום מסבתא

כובע הים מגומי עם הפרחים המצויצים שעליו, תפס מיד את תשומת ליבם של הילדים. אין סיכוי בעולם שהייתם תופסים מישהו מהם עם פריט אופנה שכזה. אצלי לעומת זאת ישר התעורר הזכרון של הזקנות המקומטות שהיו תופסות את המסלולים בבריכה....

תגובות

פורסם לפני 1 year

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה