הבלוג של מיכל ביאל

טבעונות ורוחניות

אני הילרית יועצת אישית ומנחת סדנאות, ומשלבת קריסטלים בעבודתי. אני גם טבעונית מטעמי חמלה החל מאפריל 2013 ומתנדבת מטעם עמותת "אנונימוס". בקשה לי אליכם: אם הדברים מדברים אליכם, אם אתם חושבים לעשות שינוי בעתיד, אשמח אם... +עוד

אני הילרית יועצת אישית ומנחת סדנאות, ומשלבת קריסטלים בעבודתי. אני גם טבעונית מטעמי חמלה החל מאפריל 2013 ומתנדבת מטעם עמותת "אנונימוס". בקשה לי אליכם: אם הדברים מדברים אליכם, אם אתם חושבים לעשות שינוי בעתיד, אשמח אם תירשמו כעוקבים, וגם תעשו לייקים שיתופים ותגובות, כל אלה יעזרו את נושא הטבעונות. למען בעלי החיים, למען הבריאות של כולנו ולמען הפלנטה. תודה...

עדכונים:

פוסטים: 65

החל מינואר 2015

כשתכננו את הנסיעה ברור היה לי שזו הזדמנות מצוינת גם לפתח אצלי את האופקים ברמה הקולינרית הטבעונית וגם ללמוד מהן האפשרויות הטבעוניות במקומות מרכזיים בעולם הגדול. סקרן אותי לדעת איך אנחנו בישראל ממוקמים בהיבט הזה מול ערים מרכזיות כמו אלה שהתכוונו לבקר בהן מבחינת פתיחות, היצע וכו’…

15/10/2015

מאז הפכתי לטבעונית באפריל 2013, חלו הרבה והרבה שינויים במציאות הטבעונית, גם אצלי אישית וגם האפשרויות הטבעוניות בארץ ובעולם התפתחו והתקדמו ובעצם, פרט לנסיעה קצרה לאירופה גם לא יצא לי לנסוע לחו”ל בתקופה הזו.

בקיץ האחרון, 2015 נסעתי עם בעלי ובתי לטיול בארצות הברית שארך 14 ימים במהלכם ביקרנו בשלוש ערים: לוס-אנג’לס, סן-פרנסיסקו וניו-יורק, שלוש ערים גדולות ומרכזיות, שלכל אחת מהן הייחודיות שלה. חלק חשוב מהטיול היה החוויה הקולינרית הטבעונית. מפאת ריבוי המידע הפוסט הזה מתחלק לשלושה חלקים, על פי סדר הטיול. זהו חלקו הראשון: לוס-אנג’לס.

כשתכננו את הנסיעה ברור היה לי שזו הזדמנות מצוינת גם לפתח אצלי את האופקים ברמה הקולינרית הטבעונית וגם ללמוד מהן האפשרויות של מזון צמחי במקומות מרכזיים בעולם הגדול. הסתקרנתי איך אנחנו בישראל ממוקמים בהיבט הזה מול ערים מרכזיות כמו אלה שהתכוונו לבקר בהן מבחינת פתיחות, היצע וכו’… המידע שהגיע אלי עד כה היה בעיקר בגדר שמועות ודיעות…

לא היה לי ספק לפני שיצאנו לדרך, שחלק מהחוויות שאחווה, מההצלחה או אי ההצלחה למצוא אופציות טבעוניות ראויות תלוי בהתכוונות שלי. אני מאמינה שכשאנחנו מתבוננים על הדברים בראיה רוחנית ואופטימית אנחנו יוצרים מציאות חדשה ומושכים לחיים שלנו אפשרויות חדשות, וזה נכון בכל תחום בחיים, במהלך הנסיעה ראיתי במו עיניי שזה אכן עובד, לכן גם נראה לי מתאים לפרסם את הפוסט בבלוג הזה, שנושאו טבעונות ורוחניות.

הבת שלי תמר צמחונית כבר שנה וחצי אבל איננה טבעונית (עדין), ובעלי עמית אמנם אוכל בבית אוכל טבעוני (כי זה מה שאני קונה ומבשלת) אבל אינו טבעוני או צמחוני. חוויתי משניהם התחשבות רבה במהלך הנסיעה, לא היתה להם בעיה להשקיע זמן בחיפוש ומציאת מסעדות ואופציות טבעוניות, אני יצאתי למסע הזה בראש מאד פתוח, עניין אותי לא רק להיות במסעדות שהן טבעוניות לחלוטין, אלא לבדוק ולמצוא אופציות  ראויות גם במסעדות שאינן טבעוניות בהגדרה.

עזרה לנו העובדה שהיה לנו מכשיר נייד אמריקאי עם גלישה סלולרית, כך שיכלנו להיעזר באפליקציות קולינריות, וכמובן שהוויז Waze עבד עבורנו שעות נוספות. האפליקציה העיקרית שהשתמשנו בה היתה ה- Yelp – אפליקציה  ידועה שמופעלת נכון להיום במדינות מרכזיות בעולם (בישראל עדין לא) ייחודה בכך שהיא מפעילה שירותי מיקום ואפשר למצוא מסעדות ומקומות שמוכרים אוכל מוכן על פי סוגי אוכל ו/או מרחק, אפשר לבקש שתתן לנו את האופציות הטבעוניות הרלוונטיות והיא מכינה רשימה שמציינת את שם המקום, כמה הוא רחוק מאיתנו ורמת היוקר (מצוינת בסמל המטבע המקומי, דולר במקרה של ארה”ב, מאחד עד  ארבעה) ניתן להכנס ולהתבונן בתפריטים ואף להכנס לאתר המסעדה במידה ויש כזה, ועוד דבר חשוב: האפליקציה היא חלק ממערכת ידועה שנקראת-Trip Advisor  אותו אתר המיועד לאנשים שביקרו במסעדות ורוצים לכתוב חוות דעת, אם זו מסעדה טובה היא תקבל רוב של חוות דעת חיוביות, לרוב דעת ההמון לא טועה. אוסיף גם שעמית הוסיף כמה רשמים משלו ל’טריפ אדוויזר’ בעיקר פרגון, אבל היו פעמים שהוא כתב ביקורת בונה.

אפליקציה נוספת היא ה-Happy Cow שמכוונת למסעדות צמחוניות וטבעוניות. אליה פחות התחברתי, ואולי לא ידעתי לעבוד איתה בצורה הנכונה, בסוף איכשהו מצאתי עצמי חוזרת ל-Yelp ההמלצה שלי היא לדאוג ששתיהן יהיו מותקנות. רק לידיעה: אפליקציית הפרה השמחה עולה כ-10 ש”ח.

מה שראיתי וחוויתי זו טיפה בים עצום של היצע ואפשרויות, יש עוד המון מסעדות שלא היו הזמן והאפשרות להגיע אליהן וגם כמה מסעדות שהיינו בהן ולא מוזכרות כאן. אל חלקן הגענו במקרה על הדרך, ובמקומות אחרים היה לנו מזל או אינטואיציה, ולעיתים פשוט עבודת שטח ( והפעלה נכונה של האפליקציות). זה לא הסתיים בלהגיע למסעדה ולבחור להשאר בה, לעיתים צריך היה לדובב את נותני השירות, ולא פעם שלחנו את המלצרים למטבח לוודא עובדה כזו או אחרת, כדי להיות בטוחים לגבי  מה בעצם הם מבשלים ומגישים. האמריקאים מאד מקצועיים ומסודרים, אבל גם מאד מרובעים, לא פעם יצא ששאלנו שאלות והבנו לאדם שמולנו אין מושג על מה אנחנו מדברים, בנוסף – טבעונות היא מושג חדש בהרבה מאד מקומות וצריך היה להסביר את עצמנו במילים מאד ברורות.

תחנה ראשונה – לוס אנג’לס:  הייתי בלוס אנג’לס פעמיים עד כה ויש לי חברת ילדות שגרה שם ואיתה ועם משפחתה בילינו רוב הזמן. נחתנו בלוס אנג’לס ביום שני בצהרים ולקחנו רכב שכור, מאחר ושלושתנו לא חסידים של אוכל מטוסים ירדנו מהמטוס די רעבים. מילת פרגון לעמית בעלי:  יש לו יכולת מדהימה של התמצאות בשטח וזה, יחד עם הרבה מאד נסיון בנסיעות לחו”ל, עין חדה ורדאר טוב למסעדות וזה מאד עזר לשדרג את המסע הקולינרי שלנו. ובאותו צהרים של יום שני כשנסענו  בשדרת ‘ונטורה’ (שדרה שאורכה כמה קילומטרים של חנויות, מסעדות ומקומות בילוי) קלטה  עינו מסעדה איטלקית על אחד הרחובות שמתפצל מוונטורה, Pagaliacci’s שמה. בשעת הצהריים היא רק נפתחה והיתה ריקה כמעט לחלוטין.

pagliacci's

Pagliacci’s Trattoria Taverna זהו שמה של המסעדה. יש סניף נוסף לא הרחק משם שהוא פיצריה. בתמנה: פסטה אנג’ל הייר (שערות מלאך) טבעונית ופיצה עמוסה כל טוב ללא גבינה.

1. Pagaliacci’s: התגלתה בהמשך כמסעדה מעולה ומצליחה למדי, יומיים לאחר מכן חזרנו לאכול בה בערב, יחד עם החברים שלנו שגרים שם וגילינו מסעדה תוססת, כיפית עם המון צעירים שבאים לשתות דרינק והרבה אנשים שפשוט באים לאכול אוכל איטלקי טוב. היא רחוקה מלענות להגדרה של מסעדה טבעונית ולמעשה רוב המנות בה כוללות מזון מהחי אבל שאלתי ווידאתי עם המלצרית שבדקה אצל הטבחים ונמצאה אופציה מצוינת עבורי: מנה של פסטה טבעונית שערות מלאכים (Angel-hair – קוראים לזה גם Capellini, אלה הספגטיני הדקים דקים) עם רוטב אראביאטה (רוטב עגבניות חריף) פיצה עם שלל ירקות: פטריות, קישואים, עגבניות ובלי גבינה, וליד סלט ירקות וכוס בירה. זו היתה מנת פתיחה נחמדה לטיול שלנו. www.pagliaccistrattoriataverna.com

כמה מילים על מסעדות איטלקיות באופן כללי: בארצות הברית אוהבים מאד אוכל איטלקי ויש שפע של אופציות בכיוון. עבורנו הטבעונים הפסטה היא תמיד אופציית אכילה מצוינת, אבל כן צריך לבדוק ולוודא דבר אחד: האם תערובת הקמח של הפסטה כוללת ביצים? והתשובה לכך, מסתבר, אינה חד-משמעית. הפסטות היבשות כמו ‘ברילה’ ו’אוסם’ שנמכרות בסופר טבעוניות ועשויות מקמח בלבד, אבל במסעדות, בעיקר האיכותיות שבהן, שם מכינים את תערובת הפסטה במטבח, אין חוקים. וכך יצא שבחלק מהמסעדות שבהן ביררנו את הנושא כל הפסטות היו טבעוניות, בחלקן היו סוגי פסטה מסוימים טבעונים ואחרים לא, והיו כמה (לשמחתי לא הרוב) שכך הפסטות היו עשויות מתערובת שכוללת ביצים. היו מסעדה או שתיים שנראו נחמד מאד, אבל לא הציעו אופציה עבורי ואחרי בירור קצר פשוט עברנו הלאה. היו לא מעט מלצרים שחשדנו בהם שהם ממש לא מבינים את השאלה והעברנו אותה הלאה לטבח.

בסוף שהייתנו בלוס אנג’לס שארכה חמישה ימים, בערב הנסיעה שלנו לסן-פרנסיסקו, אכלנו במסעדה איטלקית מצוינת נוספת בשם: Ca Del Sole חברתי סיפרה לי שזו מסעדה ידועה מאד בעיר הסרטים, לא מעט עסקאות סרטים נחתמות בה ולא מעט כוכבים ידועים פוקדים אותה. ואכן זו היתה ארוחה ראויה במקום מאד מרשים: חצר ענקית ומרווחת, שירות מוקפד ואוכל טעים, לא המון אפשרויות טבעוניות, אבל בהחלט מצאתי מה לאכול: הזמנתי פסטה ‘אנג’ל-הייר’ (שערות מלאך) שהתערובת שלה לא כוללת ביצים, ברוטב עגבניות טריות ומרק ירקות (מיניסטרוני) מצוין. למעוניינים: www.cadelsole.com

2. קרוסרואדס, הוליווד: מאחר והגעתי לביקור מספר ימים לאחר יום ההולדת שלי, חברתי המקומית הזמינה עבורנו מקומות במסעדה טבעונית מדוברת וידועה בהוליווד Crossroads ושם אכלנו בערב השני לשהותנו בעיר. זו היתה חוויה מאד טובה ולחלוטין לא צפויה. בישראל כבר יש כמה מסעדות טבעוניות איכותיות, אבל אף אחת מהן אינה ברמה של קרוסרואדס. הגענו למסעדה מפוארת על פי כל קנה מידה, הכל בה מתוקתק ומקצועי כולל האווירה, העיצוב והשירות המוקפד. מסתבר שהמסעדה שייכת לשף ישראלי, טל רונן וחברתי דאגה בין היתר שהוא יגיע באופן אישי להגיד מזל-טוב וללחוץ את ידינו. אני מודה שכשהגיע התפריט ובו שמות של מנות כמו: “פיצה עם כדורי-בשר” או “פלטת גבינות” וידאנו רק ליתר בטחון שאכן מדובר במסעדה טבעונית, אבל הרגיעו אותנו שלמרות השמות הכל כאן מהצומח. בתופעה של מנות שעשויות מרכיבים צמחיים אבל עם שמות של מנות עם רכיבים מהחי נתקלנו כמה פעמים במהלך הנסיעה. כמובן שמנות כאלה יופיעו אך ורק במסעדות שהן טבעוניות לחלוטין.

cross.kovets

קרוסרואדס Crossroads – מקבץ ראשון. מימין למעלה בכיוון השעון: פלטת גבינות * חציל ברוטב * פיצה עם ‘כדורי בשר’ * לזניה * צ’יפס מבטטה * עוגת גבינה עם שמנת וקצפת

האכילה במסעדה התגלתה בחוויה כיפית ובלתי-נשכחת, המנות לא היו גדולות והאיכות והכשרון של השף ניכרו בכל אחת מהן, הזמנו הרבה מנות וחלקנו אותן. חברתי הגדילה לעשות וקנתה עבורי את הספר של המסעדה ובו מבחר מתכונים, מאחר וזה היה ערב לציון יום הולדתי קיבלתי כמחווה קינוח מיוחד עם הקדשה בזיגוג על הצלחת. בהתחשב באיכות של המסעדה ציפינו שהמחיר לא יהיה זול, אבל הוא גם לא היה מאד יקר, שילמנו כ-200 דולר, וכשמדובר בחמישה אנשים זה יוצא כ-40 דולר לאדם, מנקודת מבט של מסעדה באיכות הגבוהה ביותר שיש זה אפילו זול. ארוחה בקרוס-רואדס תיזכר לאורך זמן ואין ספק שאם אזדמן שוב לאיזור ארצה להגיע לשם שוב

cross2.kovets

קרוסרואדס – מקבץ תמונות שני למעלה מימין בכיוון השעון: תירס גמדי על הגריל * הצצה לתפריט * צילום פנים המסעדה * עטיפת הספר של השף הישראלי רונן טל.
IMG_3436

קרוסרואדס, הקינוח המדהים שהכינו עבורי במסעדה. עוגת גבינה עם קצפת בצלחת מקושטת, גרסה גדולה יותר של אותה עוגה הוגשה לנו בכוס גבוהה.


קרוסרואדס:
8284 Melrose Ave, Los-Angeles, CA, 90046 Tel: (373) 972-9245
אתר אינטרנט: www.crossroadskitchen.com

3. קפה בסטארבאקס ובכלל בארה”ב: אני מאד אוהבת קפה, וזה דבר ידוע שבארה”ב הקפה ‘לא משהו’ אם להתבטא בעדינות, אם נשווה את תרבות הקפה המפותחת בישראל לגי’פה הנוזלית שהם רגילים להכין בפרקולטור, אני לא אגזים אם אומר שהם מפגרים אחרינו בשנות אור. רשת סטארבאקס הותיקה מייצגת את האליטה של קפה הרחוב הפשוט, מעבר לכך ניתן למצוא קפה טוב בעיקר במסעדות איכותיות שמקורן לא אמריקאי, אבל כשקמים בבוקר ורוצים את הקפה וכמובן שרוצים אותו מוסרי, עם חלב סויה או חלב צמחי אחר, סטארבקס הוא האופציה. בפעם האחרונה שביקרתי בארה”ב זה היה בשנת 2010 ועדין שתיתי את הקפה עם חלב שמקורו בחי, כך שלא היה לי שום מושג מה מצפה לי, ומהתרשמויות של חברים ציפיתי שזה יהיה גרוע.

starbucks-horz

מימין: סופר-גרין, המשקה שנמכר (לא רק) בסטארבקס. יש בסדרה עוד כמה משקאות כאלה שכדאי לנסות, אני הכי אהבתי אותו. משמאל: קפוצ’ינו על סויה של סטארבקס – פשוט טעים.

הופתעתי מאד לטובה. הקפה שלהם עם התברר כטעים למדי, חוץ מזה קניתי אצלהם בכל בוקר גם משקה שנקרא: סופר גרין, שמכיל פירות שונים ושלושה סוגי אצות: כחולה (ספירולינה), אדומה וירוקה והתגלה בטעים להפליא. אפשר גם לקבל שם סלט ירקות או פירות, אבל בזה הסתיים ההיצע של סטארבקס עבורנו, כל המאכלים (מאפים, סנדוויצ’ים, עוגות וכו’) מכילים רכיבים מהחי, לא נראה שמעבר למשקאות והסלטים יש שם איזשהו עניין לפרגן לקהילה הטבעונית כרגע.

אז המשכנו להגיע לשם בבקרים, לזכותם אומר שהם מאד נפוצים: אפשר למצוא סניף של סטארבקס כמעט בכל קרן רחוב, ובנוסף אין שום בעיה להביא לשם אוכל כלשהו ממקום אחר ולאכול בפנים עם הקפה. ובהקשר של הקפה לא רק בסטארבקס אציין שחלב הסויה נפוץ מאד בארצות הברית, ומתוך כמה עשרת מקומות אליהם נכנסנו היה רק אחד שלא היה לו חלב סויה להגיש עם הקפה, וזו היתה נחמה.

hugo-horz

הוגוס – מימין – הצצה לתפריט * משמאל: מנות שהזמנו: סקרמבל טופו עם פנקייק טבעוני וסלט ירוק.

4. הוגו’ס Hugo’s: מסעדה-דיינר המתמחה בארוחות בוקר, היא ממוקמת על שדרות ונטורה וידידותית במיוחד לטבעונים. הוגו’ס היא דוגמא מצוינת למציאה של מסעדה רצויה תוך היעזרות באפליקציית Yelp, בה היא הוגדרה כמקום עם המון אופציות טבעוניות וצמחוניות. מדובר במסעדה גדולה ומעוצבת בצורה מזמינה, מזכירה כמה מהרשתות הגדולות אליהן נהגנו ללכת בנסיעות עבר לארה”ב לפני המעבר לטבעונות כמו: Ihop  ו-The Pancake House שבבדיקה עכשווית קצרה התברר כל האופציות שם מבוססות על מזון מהחי, ובהוגו’ס לעומת זאת נראה שחשבו עלינו בגדול: יש להם פנקייקים טבעוניים, סקרמבלים מכל הסוגים (Scramble הוא הכינוי לביצה מקושקשת וסקרמבל טבעוני עשוי לרוב משבבי או קוביות טופו המבושלות ברוטב ותבלינים ומוגשות כתחליף לביצה). בתפריט שלהם היו גם בייגלס ועוגות טבעוניות. גם היו לא מעט אפשרויות לסלט ותמר ביתי, שחובבת סלטים ירוקים, אבוקדו וברוקולי חגגה עם סלט מרהיב בכל גווני הירוק. בקליפורניה יש שלושה סניפים של המקום, הנה קישור לאתר:
www.hugosrestaurant.com

5. El-Torito – מסעדה מקסיקנית: עוד אוכל נפוץ ואהוב מאד בארה”ב. יש לציין שבמסעדות אלה (פרט למסעדה מקסיקנית טבעונית שנקרתה על דרכנו בסן-פרנסיסקו ותוזכר בחלק השני של הפוסט) רוב המנות הן עם רכיבים מהחי, אבל ניתן למצוא בהן גם על הרבה ירקות ורטבים מהצומח ואפשר תמיד להזמין מנת טורטייה צמחית עם אנטי-פסטי וסלט.

el-torito.la

אל-טוריטו – אופציה מופלאה ומשביעה. גוואקמולי עם נאצ’וס וסלסת עגבניות, ולא פחות חשוב – מרגריטה קפואה מהממת. התמונה נלקחה מפרסומת למסעדה.

בנושא המסעדות המקסיקניות התגבשה אצלנו הבנה מסוימת: הרי יש להם את המנה המנצחת – הגוואקמולי – שזה בעצם סלט אבוקדו, ובמסעדות בינוניות ומעלה, כשמזמינים את הגוואקמולי מגיע מלצר עם עגלת שלחן ומכין את המנה מול העיניים של הסועדים, הוא מכין אותה מאבוקדו כהה וקטן, סוג שבארץ עדין לא התחילה העונה שלו, הוא מחלץ את הפנים הירוק של כמה מהפירות המופלאים האלה, וכותש אותו עם בצל ותבלינים ומיץ לימון. את הגוואקמולי מגישים עם קערה גדולה של נאצ’וס שהם מן צ’יפס שעשויים מקמח תירס ועם קערית סלסת עגבניות. מהר מאד הבנו שהנאצו’ס עם סלסת העגבניות והגוואקמולי כשמוסיפים לידה מרגריטה קפואה זה די והותר. אם מגיעים מאד רעבים מזמינים טורטייה צמחית. בעלי המסעדה לא ממש מבינים מה נסגר איתנו, הם מביאים לנו נאצ’וס וגוואקמולי כמנת פתיחה ומשאירים את התפריט כדי שנזמין את “האוכל” רק כדי לגלות מאוחר יותר לאכזבתם שמבחינתנו זה היה “האוכל”. אל-טוריטו נפוצה בארה”ב ויצא לנו לאכול בהמשך גם בסניף שלה בסן-פרנסיסקו.

6. אוכל ביתי: אבל ללא ספק הכי כיף היה לאכול ארוחה ביתית בביתה של חברתי, שמפחיתה בשנים האחרונות באופן משמעותי את הצריכה מהחי ודואגת לאכול כמה שיותר בריא. היא קנתה טופו שהיה מאד טעים, ואני הקפצתי אותו עם בצל ושמן זית ותבלינים, היא הכינה טוסטים, חתכה ירקות ואבוקדו והכינה טחינה.

dana.home

התוצאה: ארוחה ביתית כיפית, מוסרית ומאד בריאה, ארוחת בוקר ישראלית כיפית ומושלמת שהשאירה הרבה טעם של עוד.

לוס-אנג’לס ענקית ומשופעת בכל טוב, ויש אפשרויות אינסופיות, מה שהוצג כאן מאד על קצה המזלג, אבל בהחלט נותן כיוון…
בהמשךאספר על המסע הקולינרי שלי לסן-פרנסיסקו וניו-יורק.

עוד מהבלוג של מיכל ביאל

תצוגה מקדימה

ביקור ברפת הגדולה ביותר בארץ – רפת 'עין המפרץ'

בשבת האחרונה השתתפתי בפעולת "תיעוד המוני" ברפת 'עין-המפרץ', הרפת הגדולה ביותר בישראל. בהערכה גסה היינו  יותר ממאה פעילים. נכנסנו לרפת עם ציוד צילום קל עד כבד: מצלמות מקצועיות, מצלמות פשוטות וסמרטפונים,  במשך שעות צילמנו,...

תצוגה מקדימה

מהפכת הטבעונות – פרק 1 – מהותה של ההדחקה

כל מי שעבר לאורח חיים טבעוני מוסרי וניסה לדבר עם  אנשים שצורכים מן החי נתקל בודאי בתופעה שהם לא רוצים לשמוע, מתנגדים במגוון של תירוצים והודפים את המידע מהם והלאה. יש לזה שם: הדחקה!! אני רוצה לדבר על ההדחקה הזו, מקורה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

תקשור על טבעונות שהתבקשתי להעביר – וקצת על תקשור בכלל

זה לא דבר שקורה לי בדרך כלל, לקבל מסרים פנימיים עם תחושה שאני צריכה לפרסם אותם.  למעשה זו לגמרי הפעם הראשונה עבורי לפרסם מסר מתוקשר, כך שהרגשתי צורך לתת  כמה מילות הסבר: התקשור הגיע אלי בדרך עקיפה, בתחילת דרכי כמטפלת ומורה...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה