הבלוג של michal1975

מיכל רובין – מגשרת

עדכונים:

פוסטים: 1

החל מדצמבר 2013

יום חורף גשום. ״אמא אני לא רוצה ללבוש היום את החולצה הארוכה, אני רוצה גופייה!״. השעה 23:00 והעצבים שלכם כבר מרוטים. ״אבא אני לא רוצה ללכת לישון. רק עוד כמה דקות״   נשמע מוכר?…

 המריבות לא נפסקות. לעיתים יש הרגשה שלא משנה מה הסיבה- התוצאה תהייה מריבה, בכי ואוירה לא נעימה של כל דיירי הבית.

יש בבית ילד מופנם, כמעט ולא מדבר עד כדי חוסר דרישה לתשומת לב. אנו כהורים רוצים לגונן עליו, לעיתים נדבר בשמו, רק כדי שלא יהיה לבד, שלא יישאר מאחור. “כן, גם עידן רוצה להשתתף, נכון? בוא, בוא אין מה לפחד”… 

הסיבה מבחינתנו הכי טבעית; “היינו שם”. אנו מכירים את הקשיים ומנסים “להציל” אותו מהחברה, מעצמו, אך התוצאה שמתקבלת היא הפוכה: הילד לא לומד לומר את דברו ואנו כהורים נמצאים בתסכול תמידי ומתמודדים עם הדילמה הקבועה – האם שוב אני צריכ/ה להתערב?… ולעיתים, הס מלהזכיר, תתגנב לה מחשבה, רק בינינו לבין עצמנו – “למה הוא לא יותר…..” אמיץ/ שקדן/ מסודר/ רגוע/ חברותי… השלימו את החסר…

האחים רבים ללא הפסקה  ”זה שלי!!!!” “אני הייתי קודם!!” – התחרותיות הבריאה הפכה מזמן לעוינות וקינאה. אתם בתחושה של אוזלת יד. איך מגבשים את האחים, איך הופכים אותם יותר לצוות ופחות לאויבים? ילדים בגילאים שונים נמצאים בשלבי התפתחות שונים. הם מוכיחים לעצמם ולשאר בני המשפחה כמה הם גדולים, אך לעיתים הם מעט הולכים לאיבוד ולא מצליחים למצוא את דרכם.

אז מה עושים? איך משפרים את תפקוד הבית? איך משפרים את האוירה?

תקשורת טובה מאפשרת פתרונות יצירתיים גם בשעת מריבה ומהןןה בסיס למצב של win win situation. כל אחד מהצדדים מקבל תשומת לבת כל אחד מהצדדים יכול להביע את עמדתו ובכל להיות חלק ממתן הפתרון ומכאן להיות מחוייב אליו.

כחלק מתקשורת בריאה, ישנה חשיבות רבה לעקביות ולהתנהגות שיטתית בקרב ההורים במפגשם עם הילדים. שיחות מקדימות ותיאום עמדות בין בני הזוג יסייעו ביצירת חזית אחידה של “חוקי הבית” ויאפשרו בחינה של מידת האיזון ביחס של כל אחד מההורים לכל אחד מהילדים. 

הבית ככלל וההורים בפרט צריכים לתת את ההרגשה שאנו ההורים מקבלים את הילדים כפי שהם, אך לא פעם אנו לא יודעים לגשת אל ילדינו. אנו אולי מודעים לצורך, אך לא מספיק יודעים כיצד לדובב אותם בפועל לדבר על רגשותיהם. על מנת ליצור תקשורת טובה, עלינו לבחון עם עצמנו איזו סוג של הקשבה אנו מספקים לילדינו; האם מדובר על הקשבה בה הילד מדבר ואנחנו מקשיבים, או האם מדובר בהקשבה אקטיבית בה אנו שואלים שאלות מנחות ומאפשרות. על מנת לעודד פתיחות יש לשאול שאלות לא שיפוטיות שאינן מביעות את עמדתנו ומעודדות פתיחות. שתפו אותם במה שעובר עליכם, עודדו אותם גם לגבי התהליך עצמו ולא רק לגבי התוצאה. קבלת רק 80 אחרי כל השעות שלמדת. זו דוגמא פחות טובה. עדיף ראיתי שלמדת והשקעת הרבה זמן. כדאי אף לשקף את תחושת הילדים כפי ששמענו אותה, כדי לקבל אישור שהבנו נכון, וכמובן לברר עם הילדים האם הם מעוניינים בדעתנו. צריך לדעת לזהות האם הם רוצים את עיצתנו או פשוט לשאול..לא להתבייש. הם יודעים הכי טוב מה טוב עבורם.

 כמו כן נבדוק איך אנו מגיבים להתנהגויות שונות של ילדינו. אם ישנה התנהגות אשר מעוררת בנו אנטגוניזם, למשל כאשר הילד נצמד אלינו באירועים/מסיבות ולא ישר ״נכנס לעניינים״ ואנו מוצאים את עצמנו לוחצים עליו שישנה את התנהגותו. גם אם מבחינתנו אנו ״רק״ מעודדים אותו, או חושבים שאנו נותנים לו כלים להסתדר בחיים הבוגרים בהמשך- המציאות היא לא כזו, ואף ייתכן שבכך נגרום להקצנה של אותה התנהגות. 

כהורים, נבדוק מדוע ההתנהגות הזו מפריעה לנו? האם הכנסנו את עצמנו למשוואה? (לא רוצה שהילד יהיה ביישן כמוני, למשל) האם אנו מפרשים את ההתנהגות הזו כדבר שלילי ולפרשנות הזו בעצם אנו מגיבים?

אנו ההורים ואנו אלו שצריכים להגדיר את החוקים ואת הגבולות של הבית. יחד עם זאת צריך לזכור שהילדים הם אנשים, וכמו כל אדם הם אינם אוהבים צייתנות עיוורת.  כאשר לא מוצאים את האיזון בין הרצונות נוצר תסכול אצל כל אחד מהצדדים ומריבות אינסופיות. כל אחד מהצדדים מרגיש שלא רואים אותו ואת צרכיו. יש צורך במציאת האיזון בין הצד של ההורה, והצד של הילד שרוצה שהדברים יתרחשו בדרך שלו ובזמן שלו. ניתן לעשות זאת על ידי יצירת דיאלוג ושיווי משקל מחודש תוך משא ומתן בין שני הצדדים.

חשוב לזכור – המחלוקות והסכסוכים עם הילדים יכולים להוות נקודת פתיחה לשינוי – ליצירת רשת קשרים טובה שבה התקשורת היא לב העניין. נתינת הכלים לילדים בדבר פתרון סכסוכים יכולה רק להפוך אותם למבוגרים טובים יותר, ולהורים קשובים יותר לילדיהם בבוא היום….

לכל ילד יש את העולם המורכב שלו, ואת ההרגלים שלו וההתנהגויות שלו ומה שצריך להקנות לו זה את הכלים להבעת רגשות ואת היכולת להביע את רצונותיו.

על כל הנושאים הללו ועוד ניתן ללמוד וליישם בעבודה משותפת, תוך שימוש באמנות הגישור שבה באמצעים פשוטים ונגישים, תוך שימוש במיומנויות תקשורת, שאילת שאלות והתעניינות, מסייעת בפתרון סכסוכים.

 לשאלות ופרטים נוספים ולתאום פגישה ניתן ליצור עמי קשר

מיכל רובין מגשרת משפחתית מוסמכת - [email protected]

 

עוד מהבלוג של michal1975

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה