הבלוג של מירב רהט

תוך כדי תנועה

יוצרת, אוצרת, חוקרת, כותבת ומרצה אודות עיצוב-אמנות-תרבות ומגמות בעיצוב עכשווי. http://meravrahat.wordpress.com

עדכונים:

פוסטים: 100

החל ממאי 2011

1-0

.

ירושלים אחת ; שלושה מרכזי יצירה (ביתא, מוסללה, המפעל) ; עשרים אמנים מחו”ל ועשרים (ואחד) אמנים מישראל:  ArtBnB Jerusalem – פרוייקט מרתק שמתרחש ברגעים אלה ותוצריו ימשיכו להדהד במרחב הציבורי כדיאלוג בין אמנות, אנשים ומרקם החיים המורכב בעיר שחוברה לה יחדיו.

.

1-3

בהזמנה שנחתה במייל שלי נכתב: “בשבועיים הקרובים יש אירוע אמנות ענק שאני חושבת שיעניין אותך, את באה”? ריפרוף קל על הטקסט אודות הפרוייקט והיוצרים המשתתפים הספיק לי כדי לאשר את הגעתי. סקרנית הצטרפתי לסיור ומפגש עם חלק מהאמנים.

ירושלים קיבלה את פנינו בשמש חורפית חמימה ואויר צלול. על רחוב יפו נפגשים ישן וחדש שוב ושוב. מקרונות הרכבת הקלה יורדים אל הרחוב תושבים ואורחים, יהודים, נוצרים ומוסלמים. על גבי חלונות חללי המסחר הלא מאוכלסים של בית סיידוף עמד עמית טריינין עטוף בשכבות של לבוש חם וצייר. טריינין, מאייר מוערך, עוסק בזיכרונות של מקום ואנשים. בפרוייקט בירושלים הוא יוצר סדרת איורים בהם הוא מתכתב עם ההיסטוריה של המקום (בית סיידוף), עם סיפורים של האחים בלפור והרצל חקק (שהיו גיבורים גם בסיפוריו של דודו גבע) ועם ייצוגים של המקום בשלוש עונות של השנה.

2-3

טריינין מחייך כשהוא אומר שהוא הגיע ממדינת תל אביב – קרוב אבל רחוק. לדבריו ברחוב הוא נפגש עם הקור הירושלמי אבל גם עם העוברים ושבים שנעצרים על מנת להתבונן, לשאול, להציע הצעות מה צריך ואת מי צריך לצייר. בהנאה רבה הוא מספר על מפגשים עם האנשים השונים, מציף סוגיות משיחות עם מתנחלים או עם חרדים שהחלו עם פוליטיקה ומהר מאוד התמסמסו לטובת המפגש האנושי ומדבר על תחושה של קהילה שרוצה לאמץ אותו אל חיקה , לארח אותו ולספר לו את סיפורה.

5-2

עשרות מטרים ממנו, על סדרת חלונות אחרת מציירת יפעת שטיינמיץ הירסט (מירושלים) סדרת נופים מקומיים – רחובות צפים –  בהם היא משתמשת בתצלומים שהיא מצלמת בסביבה בה היא פועלת כנקודת מוצא לאינטרפרטציה אישית ושיקוף של תחושות אודות המקום. מבקרת כרטיסים של הרכבת הקלה נעצרת לידה, פותחת איתה בשיחה וממשיכה להתבונן בתהליך היצירה עוד רגעים ארוכים. ההנגשה של אמנות במרחב הציבורי היא העומדת בבסיס הפעולה, אך מעבר להצבת יצירות אמנות במרחב הציבורי עצם המפגש עם האמנים והדיאלוג בין קהילת היוצרים ושוחרי האמנות לרחוב ולעוברים ושבים האקראיים מוביל מהלך של קירוב לבבות כמו גם חינוך בלתי אמצעי לאהבת אמנות ולקיום דיאלוג דרך יצירה.

6

בצד השני של הכביש, בתוך קשתות בתוך חומת מבנה שימור, מציב אוקטבי סרה (מג’ירונה) דלתות שלא ניתן לפתוח. האנלוגיה שלו כמתבונן מבחוץ על היחסים בין שני עמים החיים משני צידי חומה עם דלת שלא נפתחת לא מעוררת אופטימיות רבה. מצד שני, העובדה שיש שם דלת היא אולי פתח תקווה לכך שבשלב כלשהו יגיע מהלך שיאפשר גם פתיחה שלה.

.

בכניסה לבניין כלל הניצב בהמשך הרחוב יש תחושה של מסע בזמן אל העבר. המבנה, שניצב על גבי מה שהיה בית הספר הראשון לאמנות בארץ ישראל (בית ספר תורה ומלאכה), משמש היום (גם) את חברי קבוצת מוסללה הפועלים כקהילת יוצרים (גם) על הגג של הבניין. בין הקומות, לצד אחד מגרמי המדרגות הרבים, נשענת לה על חלונות הזכוכית של אחד מבתי העסק דלת ורודה. הצבה אקראית שלא שייכת לפרוייקט אך מהווה תשובה אופטימית יותר לדלתות של אוקטבי סרה.

7

באחד המסדרונות של המבנה רב המפלסים עובדים לולה גאינוטדינובה (חרקוב) וג’ניה קריס (ירושלים), חוצבים לתוך קירות הבניין, מקלפים שכבות של היסטוריה בניסיון להגיע באופן סימבולי אל שורשי המקום – בית ספר תורה ומלאכה. באלמנט המבוסס על צורה ספירלית הם מתכתבים עם התכנית האדריכלית וצורת הבניין כמו גם עם התנועה המעגלית המובילה באופן סימבולי מבית הספר לאמנויות שפעל במקום לפני 120 שנה לקבוצת מוסללה ולאמנים הפועלים במקום היום.

8-1

בקומה העליונה יוצר ענאן עדנן חמדן (וואלג’ה) פסיפסים מחומרים אותם הוא אוסף ממפעלים מקומיים ומהסביבה, שהופכים תחת ידיו לאצבעות דקות ולאבנים קטנות. סקיצה מוגדלת של רישום שהוא יצר כאלמנט דקורטיבי למרחב הופכת מתווה להנחת האבנים, כאשר כחלק מתהליך היצירה הוא מזמין ומאפשר לכל מי שרוצה לקחת חלק לבוא ולהשתתף ביצירת הפסיפס.

8-2

.

בגן ברחוב אגרון מציב מייקל בייטס (קולראדו) סלע ענק במרכזו של ספסל גן – מפלג ומפריד לשניים את מרחב השימוש ומונע את אפשרות הישיבה יחד. בייטס, שפועל בשדה הריהוט, בוחן סוגיות של יחסים בין אנשים וסביבות דרך אובייקטים בשדה העיצוב ומאתגר את העוברים ושבים דרך מניפולציות צורניות ורעיוניות באובייקטים שימושיים. בספסל הגן בירושלים בייטס מתייחס ליחסים בין עמים בישראל כאשר דרך מרחבי הישיבה משני צידיו של סלע מחלוקת שלא ניתן להזיז הוא מכריח את היושבים למצוא דרכים יצירתיות לשימוש בספסל/מרחב ולקיום דיאלוג למרות המגבלה.

9-1

תוך כדי שבייטס דיבר על הפרוייקט האירה אחת הנוכחות פן מרתק והעניקה קריאה נוספת לאובייקט כאשר היא סיפרה שבגן בו מוצב האובייקט נפגשים זוגות אורתודוכסים לדייט ראשון והסלע המפריד בין שני חלקי הספסל יכול להוות הפרדה במפגשים של מי שאסורים במגע אך בהמשך יכולים להפוך זוגות נשואים ולהקים יחד משפחה.

בסימטה ממול, בחצר “המפעל”, עומד חואקין ג’ארה (ברצלונה), מפסל דמויות בגזעי עץ שהובאו מיער ירושלים, עוטף אותן בחוטי מתכת ובאדמות מקומיות שהוא אסף בים המלח ובמרחבי המדבר, ומכין אותן להצבה על גבי שלושה סלעים שנבחרו בקפידה והוצבו במרחב הציבורי בגן ברחוב אגרון.

10

עבודתו של ג’ארה מבוססת על יחסי אדם-אובייקט –טבע כאשר באובייקטים שלו הוא מתייחס לזמן כמוטיב דומיננטי ושותף ביצירה. בכניסה אל הגן הוא בחר לפסל פורטרט לירושלים המורכב מייצוג לשלוש הדתות. במיצב טיקסי משהו, על גבי שלושה סלעים, הוא מציב שלוש דמויות מחומרים מקומיים מתכלים. בין הסלעים ג’ארה משאיר שלושה נתיבי כניסה למרחב מרכזי בו יכול לעמוד ברגע נתון רק אדם אחד. הטבע והזמן ישפיעו על הדמויות המפוסלות ועל הסביבה בה הן ניצבות כאשר מה שיקרה באופן בלתי נשלט ובדרך הטבע משאיר פתח להפתעות.

השכבות, הרבדים והמורכבויות נוכחות גם בסביבות בהן גרים האורחים מחו”ל. לדוגמא, בחלל “המפעל” הכשירו חברי המרכז חללי מגורים עבור האורחים והפכו יצירת אמנות של נעמי בריקמן (ששהתה  בעבר ברזידנסי במקום וציירה על גבי קירות המבנה) למלון אורחים. מהלך שכזה שואל שאלות אודות רבדים היסטוריים ותרבויות שונות החיות זו לצד זו, משתלבות זו בזו, דורסות זו את זו. כך, בשיח בין יוצרים, יצירה ומקום, נולדים מהלכים של התערבות ושינוי.

11

.

דרך הפרוייקט זוכה ירושלים – עיר עם היסטוריה רבת שנים ועתירת שכבות, רבדים ומורכבויות – להתבוננות מנקודות מבט שונות ולדיאלוגים מרתקים עם מי שמכירים את העיר מקרוב כמו גם עם מי שזה להם מפגש ראשון עם המקום. ואולי ההזדמנות לפרוט את המטענים ההיסטוריים והתרבותיים ליחידות בסיס (קשר בין אנשים בודדים) תניע מהלך שיאפשר לבנות איתן ובעזרתן משהו חדש.

3

סקיצות של לינור מזרחי (ניו יורק) שמבקשת להנכיח את הכתב הערבי והקליגרפיה הערבית במרחב הציבורי

שלב היצירה של פרוייקט  2018 ArtBnB יסתיים מחר – יום חמישי 20.12 ויצויין באירוע סיום מהשעה 17:00. היצירות עצמן תמשכנה להיות מוצגות במרחבים הציבוריים בחודשים הקרובים (וחלקן ישארו במקומן כיצירות קבע). מפת התמצאות למסע בין יצירות הפרוייקט ניתן למצוא בכל אחד משלושת המרכזים המארחים:

ביתא – רח’ יפת 155 |   מוסללה – רחוב יפת 97 מרכז כלל קומה E |   המפעל – רח’ המערביים 3

.

לאיוונט בפייסבוק48466016_2450354501704413_3291776494589706240_n

..

עוד מהבלוג של מירב רהט

תצוגה מקדימה

"חובת דיווח" - מאחורי הקלעים של תערוכת הפיסול של אריה בן טוב המוצגת בימים אלה בגלריה תירוש

. גילוי נאות ראשון - אריה בן טוב הוא אבא שלי ;  במהלך כל שנות ילדותי ונערותי אבא שלי היה איש צבא (התארים הנילווים לשמו בכותרת הפוסט הם חלק קטן מההיסטוריה האישית שלו) ומי שעבדו...

תצוגה מקדימה

"הלו הלו אבא"

. באותו בוקר קמתי בלי אוויר. את הנסיעה לבקו"ם העברתי בניסיון לשכנע את הבטן המתהפכת שאין לי שום סיבה לדאגה – ה"ילד" לא הולך לקרבי, הוא מתחיל קורס של לא מעט חודשים בסביבה בטוחה - הכל בסדר. ב-8:00 הורדתי אותו בכניסה לבסיס, נפרדתי...

תצוגה מקדימה

"למה מי מושלם? ..."

. בובות תצוגה בחלונות ראווה הן בדרך כלל בעלות פרופורציות גוף שמוגדרות כמושלמות אך כמעט ובלתי ניתנות למימוש בחיים האמיתיים. גם אופן ההצבה של הבובות בחלונות הראווה היא...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה