הבלוג של מירב רהט

תוך כדי תנועה

יוצרת, אוצרת, חוקרת, כותבת ומרצה אודות עיצוב-אמנות-תרבות ומגמות בעיצוב עכשווי. http://meravrahat.wordpress.com

עדכונים:

פוסטים: 101

החל ממאי 2011

מחירי שכר הדירה הכריעו גם את גלריה אפרט.ארט. הגלריה נסגרה בתערוכת פרידה ספונטאנית בה בחרו האמנים המציגים להחליף ביניהם עבודות.

26/08/2011

  

   

בספטמבר 2009 פתחה רותם ריטוב, אמנית ואוצרת, את גלריה אפרט.ארט בשכונת פלורנטין כחלל המשלב גלריה, סטודיו ומקום מגורים ובוחן את הגבול שבין בית לבין מרחב אמנותי. בתערוכת הפתיחה אותה היא אצרה – “בית” – הציגו 100 יוצרים אינטרפרטציות שלהם על מושג הבית.  

שנתיים של פעילות חלפו. בימים אלה בהם הסיסמה “ב’ זה אוהל” הפכה חלק מהתרבות המקומית ורחובות העיר מוצפים במאהלי מחאה כנגד יוקר המחיה, בחרה/נאלצה ריטוב, שלא מצליחה לעמוד בעליית מחירי השכירות באיזור, להפרד מהחלל הנוכחי. את הפרידה מהמקום היא עשתה ב”תערוכה ספונטאנית” בה היא בחרה לשנות את החוקים. במקום להעמיד עבודות למכירה היא הזמינה את האמנים המציגים להחליף ביניהם עבודות ולהפוך את אירוע הפרידה מהמקום להזדמנות לתת ולקבל.  

לא מעט מהאמנים שבחרו להגיב להזמנתה של ריטוב, ביניהם אני, השתתפו גם בתערוכת הפתיחה. לתערוכת הפרידה, על פי בקשתה, בחר כל אחד מהיוצרים עבודה דרכה הוא מתחבר למחאה. באופן אישי, ראיתי אלמנט סימבולי בכך ששתי התערוכות, זו בה נחנכה הגלריה וזו בה נפרדים ממנה, סוגרות מעגל דרך עיסוק בנושא הבית מנקודות מבט שונות. בתגובה, בחרתי להציג צילום מאותה סדרת צילומים מתוכה נבחרה העבודה שהוצגה בתערוכת הפתיחה - סדרה בה במקום בתים ממשיים מוצגות השתקפויות הולכות ומתמסמסות של בתי דירות בשכונה בה גדלתי.  

"בית" - הוצג בתערוכת הפתיחה של הגלריה

"בית" - הוצג בתערוכת הפרידה מהגלריה

   

   

   

   

   

  

  

  

 

בערב התערוכה תלה כל אחד מהיוצרים את עבודתו על קיר הגלריה, רשם לצידה את שמו והוסיף כוכבית קטנה כסימן לכך שהוא מעוניין להחליף את העבודה. הדינאמיקה של החלפת העבודות היתה מעניינת ויצרה אינטראקציה חברתית מהנה. יוצרים החמיאו אחד לשני על יצירותיהם, ניהלו שיחות עם מי שהם אהבו את יצירתו ועם מי שאהב יצירתם. את הבחירה עם מי בסופו של דבר להחליף עבודה עשה כל אחד על פי העדפותיו האישיות.  

  

לצד עבודותיהם של היוצרים השונים, תחת הכותרת “אדמה=זהב”, ניצבו בחלל הגלריה שני פודיומים, עליהם הונחו גלי אבנים מוזהבות. על פודיום אחד היה כתוב מחאה ואת האבנים המוזהבות שעל גביו התבקשו משתתפי האירוע לקחת איתם למוזיאון הלנה רובינשטיין שם, במקביל לפתיחת התערוכה “בפנים: אמנות רחוב בתל אביב”, התקיימה מחאה כנגד הניצול של אמנים ויוצרי תרבות המצופים “לתרום” את כשרונם וזמנם, ליצור ולהציג את עבודתם ללא תמורה כספית. על הפודיום השני היה כתוב מתנה, האבנים על גביו היו ממוספרות ומתוארכות והמבקרים הוזמנו לקחת ממנו מזכרת סמלית -  אבן מוזהבת מאדמת חצר הגלריה היקרה. 

"אדמת המקום" מוזהבת וממוספרת

ריטוב נפרדה מפלורנטין ומאפרט.ארט אך לא נפרדת מהיזמות האמנותית. בחלל החדש אליו היא עוברת לא תהיה גלריה, אך לדבריה היא מתכוונת להפוך אותו למקום בו יתקיימו מפגשים והרצאות בנושא אמנות. לצד הפרידה העצובה ממקום אהוב היא רואה גם את הצד האופטימי של המעבר שמאפשר התחלה של משהו חדש.  

ואני… בסוף הערב חזרתי הביתה עם צילום נפלא של אילן כרמי – “פיקניק” – שמציג מחווה עכשווית לציורו האייקוני של אדוארד מאנה “ארוחה על הדשא”, עם אבן מתנה מס’ 001/2011 ועם 5 אבני מחאה מוזהבות שהתכוונתי לשים בחלל התצוגה בהלנה רובינשטיין, רק שאחרי שלושה סיבובים כושלים בניסיון למצוא חניה באיזור המוזיאון ויתרתי והבעתי את מחאתי בכך שהמשכתי הביתה לאיזור בו עדיין ניתן למצוא חניה.  

  

       
“פיקניק” – אילן כרמי, 2010

רשימה חלקית של היוצרים שהשתתפו והחליפו ביניהם עבודות:  

יואב אפרתי, חנה יגר, עידו מרקוס, עילית אזולאי, יואב שביט, קרן גילרמן הראל, נאוה שושני ליאור שטיינר, יעל אורן, יעל בן שלום, אפרת גל, גידי סמילנסקי, הילה לייזר ביז’ה, עודד אילן, אורנה אורן יזרעאלי, 106boom, אבישי פינקלשטיין, אוה דברה,  אורנה מרטון, איילת גבריאל, אילן כרמי, אלי דינר, אלי פרמינגר, אפרת לוי, גלי טימן, דויד אמויאל, דורון פולק, דליה זרחיה, יובל בר-אל, ליאורה קנטרוביץ, הדסה בארי, הילה מזרחי, חגית שחל, יעל שדות, ליאורה אבידן, מוריה להיס, מיכל אורגיל, מיכל פורר, מירב רהט, מרינה בן צבי, נאוה רון, נטע בן עזרה, נינו הרמן, עדי קרליץ, עמית ברוך, ענבל מארי כהן, פאולה עליון, שונית גל, שירלי סיגל, תמי סואץ, רותם ריטוב  

עוד מהבלוג של מירב רהט

תצוגה מקדימה

"חובת דיווח" - מאחורי הקלעים של תערוכת הפיסול של אריה בן טוב המוצגת בימים אלה בגלריה תירוש

. גילוי נאות ראשון - אריה בן טוב הוא אבא שלי ;  במהלך כל שנות ילדותי ונערותי אבא שלי היה איש צבא (התארים הנילווים לשמו בכותרת הפוסט הם חלק קטן מההיסטוריה האישית שלו) ומי שעבדו...

תצוגה מקדימה

"הלו הלו אבא"

. באותו בוקר קמתי בלי אוויר. את הנסיעה לבקו"ם העברתי בניסיון לשכנע את הבטן המתהפכת שאין לי שום סיבה לדאגה – ה"ילד" לא הולך לקרבי, הוא מתחיל קורס של לא מעט חודשים בסביבה בטוחה - הכל בסדר. ב-8:00 הורדתי אותו בכניסה לבסיס, נפרדתי...

תצוגה מקדימה

"למה מי מושלם? ..."

. בובות תצוגה בחלונות ראווה הן בדרך כלל בעלות פרופורציות גוף שמוגדרות כמושלמות אך כמעט ובלתי ניתנות למימוש בחיים האמיתיים. גם אופן ההצבה של הבובות בחלונות הראווה היא...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה