הבלוג של מירב רהט

תוך כדי תנועה

יוצרת, אוצרת, חוקרת, כותבת ומרצה אודות עיצוב-אמנות-תרבות ומגמות בעיצוב עכשווי. http://meravrahat.wordpress.com

עדכונים:

פוסטים: 101

החל ממאי 2011

ביקור במקדשים ביפן מהווה חוויה מרתקת בה ניתנת למבקר הזדמנות להתקרב אל התרבות המקומית אך בו זמנית גם אל עצמו. הצצה לחוויות הביקור במקדשים נבחרים בקיוטו ונארה:

24/11/2013

נסיעת שבת ל”יפן הקטנה” – הבית של תרצה פייטן-סלע במצפה הילה  – לרגל מפגש עם חברי הקבוצה איתם חוויתי את הביקור ביפן לפני שבועות מספר, החזירה אותי אל תיקיה עמוסת תמונות, והציפה זיכרונות של רגעי שקט והנאה מהמקום והתרבות שנחשפו בפני.

קיוטו, שהיתה בעבר בירת המדינה, משמרת נכסי תרבות ומסורת יפנית ומערבת מקדשים ומבנים מסורתיים והיסטוריים לצד אדריכלות חדשה וחדשנית, כאשר התפיסה המקומית המבוססת על חיים בהרמוניה עם הטבע והערצה לאסתטיקה וליופי שלו הם חלק בלתי נפרד מחיי העיר. היפנים, שמאמינים שהאלים נמצאים בכל מקום אבל מעדיפים מקומות שנותנים ביטוי לעוצמה וליופי של הטבע, מפנים מקום של כבוד למקדשים וטבע גם בתוך הכרך האורבני הפעיל.

העיר, בה פזורים מאות מקדשים – ממבנים אדירי גודל ועד מקדשים קטנים פרטיים בכניסה או בתוך בתי המקומיים – משרה אוירה של שלווה שקשה להבין בלי להיות בה. ביקור בכל מקדש הוא חוויה רוחנית מרתקת והזדמנות בה המבקר מתקרב אל התרבות המקומית אך בו זמנית גם אל עצמו. בכניסה לכל מקדש יש פינת טהרה (בעזרת מים או עשן) וטכס ההיטהרות יוצר את ההפרדה בין חול וקודש ומפנה את המבקר מהיום יומי לרוחני.

כדי לקרוא לאלים ולהסב את תשומת ליבם לתפילות ולבקשות שעומדות להגיע צריך “להרעיש” ביפנית (מחיאת כף או הכאה בגונג בעל צליל עמום). את שלב התפילות/בקשות ניתן לעשות בדרכים שונות: מתפילה שקטה, דרך רכישת סוגי מנחות שמשאירים במקדש כמתנה לאלים ועד רכישת ברכות וקמיעות לנשיאה אישית שממשיכות עם המאמינים אל מחוץ למקדש. היפנים מאמינים שהאלים נמצאים כדי לענות לכל סוג של בקשה ובדוכני הקמיעות והברכות ניתן למצוא לצד בקשות אוניברסאליות למזל טוב, בריאות והצלחה, גם קמיעות לנהיגה בטוחה, זוגיות טובה, הצלחה בלימודים, וציון טוב בבחינות.

רב המקדשים בהם ביקרנו מוכרים בגין אלמנט שמייחד אותם (הכי מוזהב, הכי ארוך, הבודהה היושבת הכי גדולה וכדומה), אך חלקם פשוט ניקרו בדרכנו. על רחוב ראשי והומה, לא רחוק מהמלון בו התגוררנו, ניצב סניף סטארבקס. מחלונות הסניף, הפונים לחצר אחורית, משתקף מקדש גדול במרכזו עץ ערבה בוכיה עתיר פתקי משאלות שנקשרו אליו על ידי המאמינים. בדו שיח המתקיים בין מזרח למערב ניתן להזמין ברשת הקפה תה ירוק במגוון גירסאות, לשבת באוירה “מערבית”, לצפות מהחלל הממוזג אל המקדש והמבקרים הפוקדים אותו ולחשוב על התרבות המקומית עתירת הניגודים שבסופו של דבר מרכיבה את ההרמוניה היפנית.

בחצר המקדש נפגשתי בפעם הראשונה עם שורת מצבות קטנות לבושות בגדים וסריגים וחבושות בכובעים – מצבות לילדים שלא נולדו (אלה שמתו בגין הפלות). למול מצבות אלה מתפללים המבקרים שנשמתם של התינוקות תשתחרר ותעבור לגוף אחר, ועד שזה יקרה דואגים לשמור עליהם בבגדים ובכובעים שמגינים על המרפס הפתוח.

.

מקדש הזהב (Kinkaku-ji), הוא האייקון המוכר ביותר מבין מקדשי יפן בעיקר בגין הויזואליה המרהיבה שלו – מבנה מצופה זהב הניצב על שפת אגם ומוקף טבע פראי. המבנה המקורי של המקדש הוקם במאה ה-14 כוילת נופש של אחד השוגונים והפך בהמשך למקדש. בשנת 1950, נזיר צעיר שהשתגע  שרף את המבנה וזה הנוכחי, המהווה שיחזור מדוייק של מבנה המקור, נחנך בשנת 1955. אמנם המקום מטוייל ומתוייר מאוד אך למרות זאת ניתן להנות ממסלול ההליכה סביבו, בטבע שמזמן הפתעות וקומפוזיציות אסתטיות בכל פינה.

גם מקדש הכסף (Ginkaku-ji) החל את דרכו כוילה של שוגון מאותה שושלת. למול ציפוי הזהב במקדש הזהב, מקדש הכסף אינו מצופה כסף, אך כוונת השוגון לצפות את המבנה בפלטות כסף – שלא מומשה - נותרה כחותם בשם המקום. הוילה, שנבנתה במאה ה-15, היתה מקום התהוללות של השוגון וציפוי הכסף הלא ממומש נועד להפגין את כוחו, עוצמתו ונהנתנותו. מלחמות השוגונים שהגיעו גם לקיוטו טרפו את הקלפים והכספים הופנו למטרות אחרות. אחרי מות השוגון הוילה הוסבה למקדש ודווקא הפשטות של המבנה המוקף גנים מרהיבים, כמו גם מיקומו לצד איזור פסטוראלי שזכה לשם “שביל הפילוסופים” מעצים את חווית הביקור.

.


טיפוח גנים וטבע הוא חלק מהמהות של המקום היפני. גני המקדשים עתירים בפינות מטופחות ובסוגי גינון הנעים מצמחיה מגוונת בהתאם לעונות השנה, לגני טחבים פראיים וממושטרים וכמובן גנים יבשים של סלעים וחצץ הנגרפים בטקסטורות גרפיות מרהיבות. הטיפול בגנים, התובע ריכוז והתמסרות, הוא דוגמא לאופן המימוש היומיומי של  האמונה המקומית הגורסת שכל פעולה של האדם היא אימון רוחני וכל מעשה יכול לקבל משמעות טקסית. ההתמסרות לעשייה, תשומת הלב לפרטים והכבוד לזמן ולדרך באים לידי ביטוי גם בפעולות הפשוטות ביותר בחיי היום יום.


הפילוסופיה המקומית נוכחת גם בשפה העיצובית של מרחבי המקדשים ובאופן התכנון שלהם: שימוש בחומרים טבעיים על פי דרכם; שילובים של חומרים מנוגדים המדגישים את כוחו וייחודו של כל חומר ומשלימים אחד את השני;  התיישנות כערך אסתטי (וואבי סאבי); מקום של כבוד ל”ריק” ול”לא ידוע” כחלק מהזרימה גם עם הבלתי צפוי. בגן הסלעים של מקדש Daitoku-ji ניצבים 15 סלעים בתכנון שמבטיח שאין אף כיוון התבוננות על הגן ממנו ניתן לראות את כל הסלעים. משהו תמיד יישאר נסתר. בנוסף, לצד גלי החצץ המגורפים בקפידה משולב אי של ירק וטחב, שמדגיש את ההרמוניה הנוצרת במפגש המשלים בין האלמנטים השונים – יין ויאנג.

בשיחה עם הנזיר האחראי במקדש, בעודנו יושבים ומתבוננים בגן הסלעים, זכינו ל”סטנד אפ רוחני” בסופו הובלנו לשבת זקוף (רק שהגב ישר הלב פתוח), להתחבר ללב – המקום המרכזי של האדם (אם הלב נקי גם הפנים יפות), ולנשום עמוק (כי האויר חופשי ובחינם). את השיעור שקיבלנו והמתנה להתמסר לרוגע הויזואלי, לבהות, לנשום עמוק ולחשוב על כלום, תרגלתי בהנאה רבה לאורך כל המסע וניכסתי להתנהלות שלי גם בתל אביב האינטנסיבית.

מקדש אלת הרחמים (Sanjusangen do) מוכר כמקדש 1001 הבודהות כמו גם כמבנה העץ הארוך ביותר ביפן. במרכז החלל עומד פסל גדול מימדים של האלה קאנון בעלת 40 הידיים, ומשני צידיה, מסודרים בשורות מוקפדות, ניצבים עוד 1000 פסלי קאנון קטנים יותר (~ גודל של אדם) עשויים עץ מצופה זהב. כל אחת מהדמויות הקטנות גם היא בעלת 40 ידיים וכל יד מחזיקה אובייקט שונה, כאשר כל אחד מהם מסמל סוג אחר של רחמים. למול האלות השולחות אלפי הידיים על מנת לטפל בבקשות המאמינים מקבל המושג “אל מלא רחמים” ביטוי אילוסטרטיבי עמוס כוח ויזואלי ואנרגטי *.

בשורה הקידמית שומרים על אלות הרחמים אלים עם עיני זכוכית נוצצות, הזוכים גם הם לבקשות ותפילות. ביום בו אנחנו ביקרנו במקדש, העיר קיוטו ליקקה את פצעיה לאחר טייפון חזק שפקד אותה וזרע בה הרס רב וליד דמותו של אל הרעם (שאחראי גם על הגשמים) היו מונחות מנחות רבות.

את מקדשי השינטו קל לזהות על פי שערי הכניסה הכתומים המאפיינים אותם. מקדש Fushimi Inari הוא מקדש שינטו בו שערי הטורי הכתומים הופכים מנקודת מעבר בין קודש לחול לאלמנט פיסולי המסמן דרך העולה ומתפתלת ביער שבמעלה ההר. מעבר לחוויה הייחודית של הליכה בין אלפי שערים כתומים הצמודים זה לזה וצובעים את ההר, גם כאן יש “הוראות הפעלה” לשימוש במבנה הייחודי כחלק מתהליך של שיפור העצמי. בעת ההליכה בין השערים במעלה ההר צריך לחשוב על תכונות האופי הפחות מוצלחות שלנו ולהשליך מטפורית את הדברים אותם אנחנו פחות מחבבים בעצמנו. בשלב בו צועדים במורד ההר, זו ההזדמנות בה צריך לחשוב על כל הדברים שרוצים לחזק או להזמין לעצמנו על מנת להפוך טובים יותר.

.

.

מקום נוסף בו ניתן להשליך את חולשות העבר ולהוולד מחדש הוא מקדש העץ הגדול בנארה (Todaiji). המקדש הוא מקדש בודהיסטי שנבנה במקור בשנת 752 ובהמשך נפגע ושוקם לא מעט פעמים. בכניסה אל חלל המקדש ניצב פסל הבודהה היושב הגדול ביפן כשידו הימנית מורמת במחווה שבתרבות המערב עלולה להיות מתורגמת כתנועה מגונה. מי שרוצה לשנות את מזלו מוזמן להטהר, לזחול, לעבור דרך חור הממוקם באחד מעמודי המבנה ו”להוולד מחדש”. מידות החור הן “מידות יפניות” המותאמות בעיקר למבנה הגוף של אלה שחיו בתקופה בה נבנה המקדש. בזמן הביקור שלנו נערה צעירה ודקיקה עברה דרך החור, אך מבנה גופם של רב היפנים הבוגרים רחב על מנת לעבור בחלל, ואדם מערבי ממוצע שינסה לעבור דרך החור יהפוך חיש קל ל”פו הדוב” של רגע אחרי אכילת הדבש.


גם מקדש המים הטהורים (Kiyomizu-dera) נבנה במקור במאה השביעית וכמו Todaiji, השיחזור האחרון שלו מיוחס למאה השש עשרה. המקדש, שיושב בראש גבעה הצופה על העיר, הוא אתר עמוס תיירים ומבקרים, והרחובות הצרים המובילים אליו עמוסי חנויות של קראפט מקומי ומזכרות ומהווים אטרקציה בפני עצמם. אחד האלמנטים המייחדים את המקדש הוא מרפסת עץ הניצבת על עמודים גבוהים מתחתיה זורם מפל שלמימיו מיוחסים כוחות ריפוי. מי המפל מתפצלים לשלושה זרמים ולכל אחד מהם מיוחס כוח ריפוי אחר – בריאות, חוכמה או אריכות ימים. תור ארוך של אנשים משתרך אל מרפסת קטנה במורד הגבעה שם ניתן לבחור באופן אקראי להטהר ולשתות ממי זרם אחד מתוך השלושה. העובדה שאף אחד לא יודע באיזו ברכה הוא זוכה לא עוצרת אף אחד מהמבקרים (כולל אני) מלקיים את הטקס בהתכוונות יתרה.

.


בתוך מרחב מקדש המים הטהורים ממוקם גם מקדש קטן המוקדש לאלת האהבה (Jishu). בשביל למקדש, בשני צידי הרחבה, ממוקמות שתי אבנים להן מיוחס כח מאגי. על פי האמונה המקומית מי שמצליח ללכת בעיניים עצומות מאבן אחת אל השניה יזכה למימוש בקשתו לאהבה בקרוב.

למרות העובדה שמאז מותו של בעלי אני מתנהלת רב הזמן ללא בן זוג קבוע, בהיותי בארץ, מעולם לא עלה בדעתי לסע “להשתטח על קברי צדיקים” בתקווה שרוחו של רב עלום תזמן לי זיווג ראוי, והתבוננותי על המנהג הפאגאני משהו, שהפך נפוץ בחוגים רבים, היתה בעיקר מזוית אנתרופולוגית משועשעת. ביפן, ארץ זרה, התנהלתי בקלות ובהנאה על פי הוראות הצדיקים המקומיים: עצמתי עיניים. חשבתי על סוג הפרטנר שאני מאחלת לעצמי. הקשבתי לקולה של מיכל – חברה מיוחדת שהרווחתי בטיול הזה – שכיוונה אותי אל האבן הניצבת בקצה השני. צעדתי על פי ההכוונה עד הוראת העצירה למול האבן השניה. שוב התרכזתי ומיקדתי את “ההזמנה” ופקחתי עיניים, עטופה בקבוצת נשים (וגבר אחד מקסים במיוחד), שיחד איתי התכווננו על מנת להביא אלי משהו טוב.


ועכשיו, אחרי ש”הטהרתי” על בסיס יומי, “קראתי לאלים” יותר מפעם אחת (הטכניקה המועדפת עלי היא ההכאה בגונג), השלכתי תכונות ודפוסי התנהלות פחות מוצלחים והזמנתי תגבורת לחיזוק האלמנטים היותר מוצלחים ב”שערי הטורי”, השתטחתי על אבני “צדיקים יפנים” במקדש האהבה, שתיתי מאחת הנביעות במקדש המים הטהורים (בתקווה לבריאות) , זכיתי להתאמת סימניה משני מאסטרים של קליגרפיה (סיפור שיזכה לפוסט נפרד) ורכשתי קמיעות של “good luck” ו-”good match”, אני הרבה יותר שלווה שקטה וטובת לבב. בינתיים החיוך הטיפשי לא יורד לי מהפנים והאדיבות היפנית עוד לא התמסמסה מהיום יום שלי. כעת נותר לי לנסות לשמר את השקט בתוך המציאות של המקום הישראלי ולקוות שהמשאלות והברכות להן זכיתי וייחלתי יתקיימו במהרה בימינו.

..


.

ץ

פוסטים קודמים על יפן:

יפן – חוויות מקיוטו – פוסט ראשון

אוכל ביפן – חוויות מקיוטו – פוסט שני

לחיות בהרמוניה עם הטבע – חוויות מקיוטו – פוסט שלישי

הכל אנשים – חוויות מקיוטו – פוסט רביעי

.

המשך יבוא…

.

.

* במקדש אלת הרחמים יש איסור חמור על צילום והאימאג’ לקוח מ:  http://enroutetoawesome.wordpress.com/tag/jet-programme/

.

.

..

עוד מהבלוג של מירב רהט

תצוגה מקדימה

"חובת דיווח" - מאחורי הקלעים של תערוכת הפיסול של אריה בן טוב המוצגת בימים אלה בגלריה תירוש

. גילוי נאות ראשון - אריה בן טוב הוא אבא שלי ;  במהלך כל שנות ילדותי ונערותי אבא שלי היה איש צבא (התארים הנילווים לשמו בכותרת הפוסט הם חלק קטן מההיסטוריה האישית שלו) ומי שעבדו...

תצוגה מקדימה

"הלו הלו אבא"

. באותו בוקר קמתי בלי אוויר. את הנסיעה לבקו"ם העברתי בניסיון לשכנע את הבטן המתהפכת שאין לי שום סיבה לדאגה – ה"ילד" לא הולך לקרבי, הוא מתחיל קורס של לא מעט חודשים בסביבה בטוחה - הכל בסדר. ב-8:00 הורדתי אותו בכניסה לבסיס, נפרדתי...

תצוגה מקדימה

"למה מי מושלם? ..."

. בובות תצוגה בחלונות ראווה הן בדרך כלל בעלות פרופורציות גוף שמוגדרות כמושלמות אך כמעט ובלתי ניתנות למימוש בחיים האמיתיים. גם אופן ההצבה של הבובות בחלונות הראווה היא...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה