מְסַמֵּר שֵׂיעָר ?

שיער על הרגליים? עודף משקל? סוגיות של דימויי גוף ותפיסות זהות?
בתערוכה הקבוצתית "חפץ", המוצגת בימים אלה במרכז אדמונד דה רוטשילד בתל אביב, מגיבים היוצרים לעולם הציפיות שעוטף כל אחד מהמינים ובהשפעות של אותן ציפיות על הסדר החברתי ועל כל אחת ואחד מאיתנו

 

ברלין. תערוכת צילום של מריו טסטינו (mario testino)  במוזיאון הלמוט ניוטון. אני נעצרת למול תצלום ענק של דוגמנית יפיפיה שוכבת בעירום ומוצאת את עצמי נעה באי נוחות לנוכח שיער כהה שמכסה את רגליה וישבנה ועומד בניגוד מוחלט לדפוסי היופי בהם אני מורגלת. תחושה דומה כנראה ליוותה אנשים רבים למול פירסומת של חברת אדידס בה הצטלמה הצלמת השוודית ארבידה ביסטרום כשרגליה לא מגולחות. התגובות להן זכתה ביסטרום בגין המהלך שעשתה היו רחוקות מלהיות מחמיאות (עד כדי איומים אלימים) וניתן לראות בהן (כמו גם באי-נוחות שחשתי בתערוכה בברלין) שיקוף של מישטור תרבותי בהתייחס לדפוסי אסתטיקה ויופי בתרבות המערב.

בשיח אודות דפוסי יופי בו אנחנו מורגלות, גברים יכולים להתהדר בשיער גוף (עד רמה מסויימת) ונשים אמורות להדיר אותו. טקסי מישטור הגוף עצמם, המתקיימים בהסתר בדרך למראה הנכסף, מלווים לא אחת בפן לא אסתטי ובהתערבות אלימה ב"טבעי". מריטת שיער, גילוח שיער, הסרה בליזר, צביעה, הוספת שיער, הן דוגמאות לפעולות בהן מה שקורה כדרך הטבע עובר תהליכי "אילוף" בכדי להתאים לדפוסי אסתטיקה תרבותית מוכתבת.

סוגיית השיער היא אחת מתוך מקבץ נושאים העולים בתערוכה הקבוצתית "חפץ" המוצגת בימים אלה במרכז אדמונד דה רוטשילד בתל אביב כחלק משבוע האיור 2017. בתערוכה מוצגות עבודות של יוצרות/ים מתחומים שונים המהוות תגובה לסוגיות מגדריות, עולם הציפיות שעוטף כל אחד מהמינים והשפעות של אותן ציפיות על הסדר החברתי ועל כל אחת ואחד מאיתנו. רב העבודות בתערוכה הן תוצרים של תהליך עבודה שיזמו והובילו אוצרות התערוכה – אפרת פרידנזון ודניאל ונטורה – שכלל מפגשים, הרצאות ודיונים סביב סוגיות שעלו בין היוצרים.

הדס גלבוע מעמתת את הצופים עם סוגיות של אסתטיקה דרך איור גדול מימדים של שתי דמויות נשיות: האחת מתקרבת לשניה, מחזיקה בידה פינצטה ומכשיר נוסף הנראה כמכשיר אפילציה והשניה עוצמת עיניה באופן כמעט אקסטטי אך תנוחת רגליה וידיה מרמזות על חוסר נוחות עד כאב. הטיפול הלכאורה מינורי, המוטבע באופן שוטף בחיי היום יום של נשים, מקבל בעבודה ייצוג מונומנטאלי גם בגין גודל העבודה, אך בעיקר בגין אופי האיור בו כל שיערה וכל קמט בעור משתקפים ברישום המעצים את ה"פגמים" ושם עליהם את הפוקוס.

222-2

הדס גלבוע, "Grande esthetique" (צילום: אפרת פרידנזון, מאשה מחלינובסקי)

שימת פוקוס על הפגמים שאנחנו מעדיפות להסתיר עומדת גם במרכז עבודתה של נעמה אגסי – "ציצת שיער". אגסי בוחנת את מעמדו של השיער הנשי כבעל מאפיינים קישוטיים, בוחרת עמדה הומוריסטית, והופכת מופעי שיער באיזורי גוף 'אסורים בשיער' דוגמת בית השחי, בין הגבות ובתוך האזניים לתכשיטי אופנה. דרך האובייקטים, המעצימים את נוכחותו הטבעית של שיער, היא מקנה לו מעמד אסתטי בתוך אותו מדיום שחותר להסרתו.

23314522_10155232277822473_1431061092_o

נעמה אגסי, "ציצת שיער" (צילום: דפנה טלמון)

 האדרה של השיער המודר מובילה גם עבודה שלי – "Mis-perfection" – בה אני משחקת עם תוצריו של תהליך הסרת השיער והופכת את טקס היופי שנעשה בהסתר ואת שרידיו ל'אובייקטים של תשוקה'. סמרטוטי שעווה ועליהם שיער שהוסר הופכים קווי רישום בסדרת תמונות – 'יצירות אמנות' המוצגות באופן מוזיאלי ונחשפות כאובייקטים יוקרתיים; לצידן, תצלום תקריב של סמרטוט שעווה עם השיער שנתלש מהגוף הופך דפוס מעודן על גבי צעיף שיפון נשי ואלגנטי בו ניתן להתעטף – באופן זה הכיסוי הטבעי בו נשים מתביישות הופך לכיסוי מלאכותי בו הן מתהדרות.

מירב רהט_תערוכת חפץ

 מירב רהט , פרט מתוך "Mis-perfection" (צילום:מאשה מחלינובסקי) 

באובייקט נוסף המוצג בתערוכה אני משתמשת בשרידי טקס צביעת השיער (שנועד לשמר את עטרת הראש כקישוט מרשים המשדר חיוניות, אך נראה כטקס קורבן אלים) והופכת את השיער שנושר/נתלש במהלך התהליך הלא טבעי לענק העשוי מ-12 חרוזי שיער – יבול המייצג שנה שלמה של טקסי צביעה  – המנכיח את הצורך להתהדר ולהתקשט אך בו זמנית את מחיר דפוסי היופי המוכתבים. דרך האובייקטים (שהם חלק מסדרה בה עסקתי בדפוסי יופי, ב"קרבות" ובמחירים שאנחנו משלמות בגינם) בחרתי להציף את המתח בין כיסוי לחשיפה, בין טבעי לתרבותי, בין 'מגעיל' ליפה ולתהות אודות טקסי יופי שנשים מכילות על עצמן על מנת לעמוד בסטנדרטים חברתיים/תרבותיים.

merav-rahat-from-mis-perfection-1

מירב רהט, פרט מתוך: "Mis-perfection" (צילום: מירב רהט)

גם שרה ג'ין חתוכה  החלה את תהליך העבודה לקראת התערוכה סביב סוגיית השיער. כאם למתבגרת צעירה היא תהתה באיזה גיל מתחילות הבנות להוריד שיער ומה גורם להן לרצות להוריד אותו והציגה סקיצות רעיוניות סביב הנושא. בתערוכה עצמה היא בחרה להציף סוגיות נוספות ולהציג עבודה בה היא מתייחסת למשמעויות הנקשרות בנעילתן של נעלי עקב ולאספקטים חזותיים שהפכו חלק ממופע של "נשיות".

שיער גוף אצל נשים ב

שרה ג'ין חתוכה – מתוך תהליך העבודה ומתוך התערוכה (צילום: מאשה מחלינובסקי)

יאנה גורליק מציגה את "שיער באישה ערווה" ושמה דגש על עטרת הראש והמשמעויות הנטענות אליה. בסדרת איורים המבוססת על קליגרפיה היא מציבה "תסרוקות" המשקפות מצבי זהות נשיים בין צניעות לפיתוי ובין משטור לחופש. דרך התייחסות לשירים, אגדות ומחזות שהפכו את השיער מושא תשוקה ומשל – דוגמת מדוזה במיתולוגיה היונית או דמותה של רפונזל – היא תוהה אודות החיים העצמאיים שיש לעטרת הראש כמסר תרבותי/חברתי כמו גם על הפער המתקיים לא אחת בין אופן תפיסת המופע החזותי לדמות המחוברת אליו.

יאנה גורליק_תערוכת חפץ

יאנה גורליק , "שיער באישה ערווה"

סוגיית הפער בין תדמית ומהות מעסיקה גם את אדם גלסמן שמציג תחת השם "שיער ומגדר" איור דיגיטאלי המבוסס על משחקי התאמה. גלסמן מתייחס לאופן איור השיער של דמויות בסיפורי ילדים ומצביע עליו כסמן חברתי המבדל אותנו מגדרית, כאשר בין "נסיכות" ל"כבאים" סמן זה הופך מסר חינוכי בלתי אמצעי לזהות מקובלת. בעבודתו גלסמן מציג דמות קבועה (של כבאי) לצד מגוון סיגנונות שיער, פורש בפני המבקרים את האפשרות לבחור איזה סוג שיער לחבר לדמות ומזמין לבחון את השלכות השינוי על אופן תפיסתה המגדרית.

hefez_catalogue-8

אדם גלסמן, "שיער ומגדר" (צילום:מאשה מחלינובסקי)

סוגיית התפיסה המגדרית נוכחת גם בעבודתו של גיא ויינר. ויינר בוחן את שפת הגוף של גיבורי העל ומחליף פוזיציות המהוות מודל של גבריות "נכונה" בשפת הגוף שלו, המתאפיינת בנשיות. דרך סדרת תצלומי גיבורי על הוא מציב אמירה אודות מודלים של גבריות ומציע עמדה המרחיבה את יכולת ההזדהות עם הדמויות.

2

גיא ויינר, "תיקון" (צילום:מירב רהט)

בבחינת עבודות שעיסוקן דפוסי יופי ניתן לראות בתערוכה לצד סוגיות השיער גם עיסוק בדימויי גוף וסגידה לרזון כביטוי ליופי והצלחה. שמרית יערי עוסקת בסוגיות של משקל ובעבודתה -"משקל האדם" – היא בוחנת את התחושות הקשות מול המראה לנוכח אידאל היופי המקובל ומציפה את הפן הביקורתי הרואה בעיקר פגמים במקום לראות ולקבל את מי שאנחנו. בסדרת רישומי גוף המשתקפים זה על גבי זה היא מציגה מבני גוף שופע ופרופורציות מעוותות, כאשר בין ההשתקפויות השונות היא מחפשת את  האדם הרזה שבתוכה.

sשימרית יערי_תערוכת חפץ

שמרית יערי, "משקל האדם" (צילום: מאשה מחלינובסקי)

גם עידן לייטמן תוהה מה היא רואה כשהיא מביטה במראה אך בעבודתה היא מתייחסת לכך שבכל נקודת זמן מה שמשתקף למולינו נתפס באופן שונה. לעיתים רואים רק מה שחסר, לעיתים את הפער ביננו לבין הדמויות בפרסומות – שהפכו מושאי תשוקה – ולעיתים הדמות המשתקפת למולנו נראית כלילת שלמות ויופי. בעבודתה לייטמן דנה בתפיסתינו את עצמינו כחמקמקה ומושפעת מתכתיבים חברתיים ובכך שבין אם אנחנו רוצות או לא אנחנו במהלך תמידי של השוואה למול תכתיבים אלה.

sעידן ליטמן2_תערוכת חפץ

עידן לייטמן, "מראה" (צילום: מאשה מחלינובסקי)

מתיחת גבולות אידאל היופי אל מעבר לקצה, באופן המסכן אותנו, מונכחת באובייקט שיצר אילן אלקרט.  בכסא דקיק ושברירי, המהווה איור תלת מימדי עשוי מתכת דקה, מציב אלקרט אנלוגיה לאידאל הרזון וממחיש את האבסורד של סטנדרט היופי המעוות והחולני. הכסא – מעין רישום של גוף וגפיים – שאמור להיות עמיד, הופך פגיע, לא יציב וכמו הגוף – מתנודד חולה תחת תכתובות התרבות ודפוסי היופי הבלתי הגיוניים.

אילן

אילן אלקרט, "THINSPO"  (צילום: מאשה מחלינובסקי, אילן אלקרט)

מי שמנצלות באופן מעשי את ההזדמנות של התערוכה על מנת "לשבור מיתוסים" הן ראלי סמית' ואסנת צימרמן . בתהליך העבודה לקראת התערוכה הן אספו אמירות המופנות לנשים דוגמת "תהיי יפה ותשתקי", "תחליטי קריירה או משפחה",
"אם ככה היא התלבשה שלא תתפלא…" וכתבו אותן באותיות מוזהבות על גבי אובייקטים עשויים קרמיקה שצורתם פינים של באולינג. בעבודתן הן מזמינות לגלגל באופן מטפורי "כדור" ולנפץ את התפיסות החברתיות המסתתרות מאחורי אמירות אלה. בתערוכה עצמה, לצד המיצב הרעיוני הן מציבות חיילי באולינג קטנים עליהם יוכלו מבקרי התערוכה לכתוב בטוש כל מיתוס אותו הם רוצים לשבור ובאקט משחרר לנפץ אותו בפועל על ריצפת הגלריה.

1001

ראלי סמית' ואסנת צימרמן, "לשבור את המיתוס" (צילום: מאשה מחלינובסקי, ראלי סמית', מירב רהט)

1

..

"חפץ" ; אוצרות: אפרת פרידנזון ודניאל ונטורה ; משתתפות/ים: אדם גלסמן, אסנת יפה צימרמן, אילן אלקרט, אילת ויל נבנצל, אלנה לרמן, אמיר גרין, אפרת פרידנזון, אפרת גרוסמן, ברק הריסון, גיא ויינר, גיא זיידנברג, דניאל ונטורה, דניאלה שניצר, דפנה לוי, הדס גלבוע, יאנה גורליק, יוליה צוקרמן, יעל וייס, מיכל ורד אמר, מירב רהט, מעיין אנגלמן, נוני ואיקו אביטל, נעמה אגסי, נעמה צרפתי, סופיה וינסנט־גיא, עדי איילי, עידן לייטמן, ענבל הופמן, ראלי סמית׳, שגיא אשין, שמרית יערי, שרה ג'יין חתוכה, שרון דובז׳ינסקי, תמרה אנה אפרת.

.

1-1

אפרת פרידנזון, "תזדרזי שלא יתייבשו לך הביציות  ; מעיין אנגלמן, "מעוטרת" ; ברק הריסון, "חתיכת זונה"

.

חפץ

.

מירב רהט
יוצרת, אוצרת, חוקרת, כותבת ומרצה אודות עיצוב-אמנות-תרבות ומגמות בעיצוב עכשווי. http://meravrahat.wordpress.com