הבלוג של מירב רהט

תוך כדי תנועה

יוצרת, אוצרת, חוקרת, כותבת ומרצה אודות עיצוב-אמנות-תרבות ומגמות בעיצוב עכשווי. http://meravrahat.wordpress.com

עדכונים:

פוסטים: 101

החל ממאי 2011

בין עצב לצחוק – בתערוכה “צחוק הגורל” המוצגת בימים אלה במוזיאון סקיבול בירושלים מציגים כ-40 יוצרים כלים לנרות נשמה ולנרות זיכרון שנועדו להעלות חיוך על פני הצופה.

22/10/2017

.

את יותם הכרתי בשנה בה דני דותן (“הקליק”) עמד על הבמה מאופר בכבדות ושר בקול חורק “לא צריך שתדליקו לי נר”. אלה היו הימים אחרי מה שבהמשך זכה לשם “מלחמת לבנון הראשונה” ומחאה סרקאסטית סביב מותם של חיילים הפכה חלק מחיי המועדונים בתל אביב. בפעולות בצידו השני של הגבול יותם איבד חיילים ו”כמעט נהרג”. פעמיים. עשרים שנה אחרי כן הוא יצא לשירות מילואים ולא חזר.

מנהג הדלקת נר הנשמה מוכר לכל מי שחווה אבדן, אך למול עיסוק בעיצוב כלים שונים המשמשים בטקסי תרבות יהודית הוא זכה למעט מאוד טיפול והאובייקטים המוכרים המלווים את המנהג הם בעיקר מיכלי פח וזכוכית סטנדרטיים שנועדו להכיל נרות שעווה. אחרי שיותם נהרג, כמי שעוסקת בעיצוב, מצאתי את עצמי מתקשה לקבל את הכלים הפשוטים הללו ויצרתי לעצמי אובייקט פיסולי בעל משמעות שיכיל את נר הזיכרון הסטנדרטי ויהפוך אותו מאובייקט מנוכר לאלמנט ייחודי עם אמירה אישית. באופן זה כל מהלך של הדלקת נר זיכרון המלווה בכאב הפך בו זמנית חוויה אסתטית ורעיונית ששמחה את ליבי.

merav-rahat-yahrzeit-candle-holder-bronze-cast L

אותו דיסוננס, המפגיש בין כבדות רגשית לקלילות ויזואלית/רעיונית, עומד בבסיסה של תערוכה המוצגת בימים אלה במוזיאון סקיבול בירושלים כחלק מהביאנלה לאמנות יהודית עכשווית. בתערוכה – “צחוק הגורל” – מציגים כ-40 יוצרים, בוגרי בצלאל מדיסציפלינות שונות, כלים לנרות נשמה ולנרות זיכרון.  בקטלוג התערוכה כותבים האוצרים - ד”ר שירת-מרים שמיר ועידו נוי – “עד כה, מעולם לא הוקדשה תערוכה של אמנות יהודית לכלים ולאביזרים של נרות זיכרון ונשמה. ייתכן שהסיבה לכך היא שנושא כמו מוות עלול לדכא, להעציב ולגרום לתחושת אי-נוחות בקרב הצופים. צחוק הגורל מטפלת בנושא מכיוון מפתיע; האמנים התבקשו ליצור כלים וחפצים שיעלו חיוך על פני הצופה, שיגרמו לו לבחון ולהתעמת עם שאלות הנוגעות לעצב ולצחוק, שיציפו בו חוויות רגשיות הנוגעות בשורשי הצער, וזאת על מנת להקל על הכאב, לנתבו לאפיקים חדשים ובריאים, בתהליך של חוויה מתקנת וקתרזיס”. דרך מגוון העבודות המוצגות בתערוכה מציפים היוצרים סוגיות תרבותיות מקומיות (דלות החומר ותרבות צבאית); מגיבים לסיטואציות מקומיות ובינלאומיות (מהרב דרעי ועד אסון התאומים); מתכתבים עם מנהגים מתרבויות שונות (שרשרת תפילות); ומנכיחים סוגיות ריגשיות אישיות באובייקטים שנועדו להאיר באור אחר את החפץ המוכר.

עינת לידר יצרה אובייקט, העשוי מחומרים מן המוכן ונראה כעיטור צבאי או ממלכתי. עיטור זה, הנענד כסיכת דש, מהווה ערכה המכילה את המינימום הנדרש על מנת להדליק נר זיכרון בכל זמן ובכל מקום.

10

איתי נוי יצר סדרת טבעות שעווה – נרות זיכרון בני שעה הנוחים לנשיאה ולנסיעה. כאשר השעווה מתכלה נותרת טבעת מתכת, כזיכרון שממשיך ללות את העונד.

Untitled-1רורי הופר וליאורה קיסלוב-קיי יצרו גלוית זיכרון המהווה תזכורת עבור הנמען שהגיע הזמן להדליק נר ומשמשת בפני עצמה כנר נשמה

105S

ענת גולן הפכה את קופסאת הפח ושעוות נר הזיכרון המוכר למחרוזת אבלות. פתיל הדלקה מחבר בין כדורי שעווה עטופים חרוזי פח בגדלים המשתנים בהתאמה לסימבוליקה של הזמן באופן המשלים שנת אבל – שבעה (חרוזים גדולים),  שלושים (המתווספים בחרוזים בינוניים) ומקבץ של חרוזים קטנים המסמל עוד אחד עשר חודשים

Untitled-5

רבקה סביניר הפכה את נרות האלומיניום הפשוטים חומר גלם ליצירת כלי העוטף את נר הנשמה בעיטור מפואר ומעניקה מראה אסתטי ותחושה יחודית לנר היומיומי הפשוט

107S

עמית שור  משתמשת בפסוק “כי עפר אתה ואל עפר תשוב” ומציבה כלי אלומיניום המכיל אדמה באופן המנכיח את המשפט התנכי אך בו זמנית מסמל את מחזוריות הטבע והפוטנציאל הקיומי

119

אנה אפשטיין יצרה אובייקט תאורה  עם זכוכית כהה עליו חורטים את סימני הזמן החולף. אפשטיין התייחסה לחריצה למשטח השחור כאמצעי סימון למותם של אנשים – ככל שיותר אנשים בסביבתו של המשתמש מתים כך גובר האור סביבו עד מותו שלו, אך למול כוונת היוצרת הקריאה שלי את האובייקט היתה כחריצת סימנים של הזמן החולף כאשר ככל שהזמן עובר והכאב לכאורה מתעמעם, החשיכה הנופלת על מי שחווה אבדן הולכת ומתפוגגת  והאור הולך וגובר.

108-5

מרב גולדשמידט קיי ובועז נובלמן מתייחסים לסוגיה הקולינארית המלווה את ימי השבעה –יחד עם נר הזיכרון ההולך ומתכלה מתכלים גם מגשי מזון עד שבתום השבעה נותרים סביב כלים ריקים ופירורים

109S

נועה טריפ משתעשעת עם סיפור מתעמולת הבחירות בה הוצג אריה דרעי כשהוא משתמש בבצל חי על מנת לדמוע על מותו של המר”ן, ויוצרת אובייקט הנראה כבצל חי שיאפשר לאבל לפרוץ בדמעות (אם זה לא מצליח באופן טבעי)

104-5

טל גור מחבר תחת השם 777 דימויים של בקבוק ברנדי ומטוס ומציב זוג אובייקטים המתקשר ישירות עם זכרון אסון התאומים

4

עמרי גורן מציג “אריזת חיסכון” – נר נשמה ענק שבוער 3600 שעות ומאפשר מהלך זיכרון של נשמות רבות באובייקט אחד

109-5

רינת גלבוע יצרה מיצב זיכרון בו היא עושה שימוש בפונט “חיים”, שבאופן אירוני משמש במודעות אבל, ומציבה אותו כקומפוזיציה ללהבת הזיכרון

2

רחל דהן תענך קושרת בין החיים למוות במהלך פואטי ויוצרת “נר זיכרון לאמא ולי” בו היא מציבה שני נרות הנשענים זה על זה, מחברת אותם בפתיל אחד המשמש בו זמנית לעילוי נשמת המת וכייצוג לזכרון הטבוע ונדלק במקביל באדם הקרוב לו שנותר בחיים, ומנכיחה את התלות והקשר בין השניים.

3

חיים פרנס הופך את הזיכרון הנצרב לתוך הגוף לפעולה ממשית. בתערוכה הוא מציג מיכל לנר העשוי תרמיל של פגז ומוסיף שרשרת צבאית הניצבת מעל להבת הנר ומתלהטת בכל הדלקה שלו. בעזרת השרשרת המולהטת מוזמן/יכול כל משתמש לצרוב אל עורו באופן פיזי את זיכרון האדם עבורו מודלק נר הנשמה ולהמשיך לשאת את זכרונו גם אחרי שהנר כבה.

11

עוד משתתפים בתערוכה: מירב א. רוט, מאור אבני,  אבי בירן, יריב גולדפרב, ישראל דהן, עדן הרמן-רוזנבלום, ראובן זהבי, איריס טוטנאור, עזרי טרזי, אריאל לביאן, מלכה כוכבי, עדי סנד, שרי סרולוביץ’, שוקי פריימן וראובן שחר, דגנית שטרן-שוקן ואבישג שטרנגולד.

התערוכה מוצגת עד 15.11.2017 במוזיאון סקירבל- רח’ המלך דוד 13, ירושלים

104S

.

תצלומים: עינת לידר, ענת גולן, אורי נוי, אורי לבני, סטודיו טרזי,יהונתן אלבז,  אליעזר, רחל דאהן תענך, מירב רהט

.

עוד מהבלוג של מירב רהט

תצוגה מקדימה

"חובת דיווח" - מאחורי הקלעים של תערוכת הפיסול של אריה בן טוב המוצגת בימים אלה בגלריה תירוש

. גילוי נאות ראשון - אריה בן טוב הוא אבא שלי ;  במהלך כל שנות ילדותי ונערותי אבא שלי היה איש צבא (התארים הנילווים לשמו בכותרת הפוסט הם חלק קטן מההיסטוריה האישית שלו) ומי שעבדו...

תצוגה מקדימה

"הלו הלו אבא"

. באותו בוקר קמתי בלי אוויר. את הנסיעה לבקו"ם העברתי בניסיון לשכנע את הבטן המתהפכת שאין לי שום סיבה לדאגה – ה"ילד" לא הולך לקרבי, הוא מתחיל קורס של לא מעט חודשים בסביבה בטוחה - הכל בסדר. ב-8:00 הורדתי אותו בכניסה לבסיס, נפרדתי...

תצוגה מקדימה

"למה מי מושלם? ..."

. בובות תצוגה בחלונות ראווה הן בדרך כלל בעלות פרופורציות גוף שמוגדרות כמושלמות אך כמעט ובלתי ניתנות למימוש בחיים האמיתיים. גם אופן ההצבה של הבובות בחלונות הראווה היא...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה