הבלוג של מירב רהט

תוך כדי תנועה

יוצרת, אוצרת, חוקרת, כותבת ומרצה אודות עיצוב-אמנות-תרבות ומגמות בעיצוב עכשווי. http://meravrahat.wordpress.com

עדכונים:

פוסטים: 101

החל ממאי 2011

מסע בעקבות טקסט של יהודה עמיחי – אולי מישהו יכול לעזור לי למצוא מהיכן הוא לקוח?

17/12/2016

 

בינואר 2017 תפתח בבית בינימיני בתל אביב התערוכה “?HOME SWEET HOME” – תערוכה קבוצתית של חברי עמותת אמנים יוצרים בישראל/אמנויות בשיתוף אורחים, אותה אני אוצרת. התערוכה עוסקת במושג ה”בית” ויוצגו בה אובייקטים/מיצבים העוסקים במהותו של בית ובמשמעויות הנקשרות סביב המושג בעבור היוצרים המשתתפים בה*.

Untitled-1

בתוך המושג “בית” מתקיים גם הבית שבשיר – לפיכך בחרתי לסיים את הטקסט אודות התערוכה בשיר אודות “בית”. בחרתי בקפידה קטע של יהודה עמיחי ולא תארתי לעצמי שהוא יתגלגל להיות סוג של פרוייקט בפני עצמו:

אדם יוצא מבית והבית אינו יוצא מן האדם. הוא 
נשאר, על קירותיו ועל התלוי בהם ועל חדריו 
ודלתותיו הנסגרות בזהירות. או כי הבית מתרחב 
והולך ונעשה לדרכים שבהם ילך זה שיצא מן הבית.” 

                                                   (יהודה עמיחי)

השורות שבחרתי מצוטטות במלואן או בחלקן על ידי אנשים רבים בהקשרים שונים. באופן תמוה משהו (1) באף אחד מהמקומות בהם מצאתי  גירסה של השיר לא התייחסו למקור ממנו הוא נלקח אלא רק ציינו את שם הכותב – יהודה עמיחי. באופן תמוה משהו (2) אופן הכתיבה של שורות הבית משתנה בין המצטטים השונים. בהמשך הפוסט העלתי מופעים שונים של השיר. להזכירכם, כל אלה (ורבים אחרים) עשו/עושים שימוש בשורותיו של עמיחי בציון שמו בלבד, ואף אחד לא מציין את שם השיר או את הספר והעמוד ממנו הוא נלקח.

בהתייחס לשימוש שלי בטקסט זה – האפשרות לעשות שימוש בשורות השיר של עמיחי בציון שמו בלבד אכן קיימת, אבל היא לא מצאה חן בעיני.

לרגע השתעשתי במחשבה על שימוש כמראה מקום בטקסט בו נעשה שימוש בשורותיו של עמיחי  ועל ההקשרים הנטענים לתוך הטקסט של עמיחי בגין אופן השימוש בו . חייכתי ביני לביני סביב המשמעויות שהוא קיבל. יש הגיון בחוקים הנוקשים של ציטוט בכתיבה אקדמית.

תהיתי אולי לוותר על הטקסט כי אני לא מוצאת את המקור? – חבל, הוא כל כך מדוייק לאופיה של התערוכה.

אז יצאתי למסע בעקבות הבית אודות “בית” של עמיחי. דיפדפתי בכל הכתבים של יהודה עמיחי שמצאתי בספריה, פניתי ליודעי עמיחי ושירה עברית, פניתי אל חוכמת ההמונים בפייסבוק ואל הקשרים של חברים של חברים שהוא פותח, פיזרתי ואני ממשיכה לפזר את בקשתי לעזרה לכל עבר, בתקווה להצליח לשבור את שרשרת השימוש המוזרה ולהגיע למקור.

בינתיים, לצד המצוד אחר מקור הטקסט עלתה והתחדדה גם סוגיית המופע החזותי שלו. בשירה, כמו בשירה, חשובה כל שורה – כי הרי יחד עם שינוי המקצב משתנה גם המשמעות. בפועל…

.

בגליון ט”ו בשבט תשעד של קיבוץ עין הנציב המוקדש לנושא הבית השיר של עמיחי מצוטט כך:

“אדם יוצא מבית

והבית אינו יוצא מן האדם.

הוא נשאר על קירותיו

ועל התלוי בהם,

ועל חדריו ודלתותיו

הנסגרות בזהירות.

או כי הבית מתרחב והולך

ונעשה לדרכים שבהם ילך זה

שיצא מן הבית”

file:///C:/Users/Merav/Downloads/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%98%D7%95%20%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%98%20%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%93%20(2).pdf

.

לעומתו, בפתיחה לווידוי אישי אודות בית שכתבה אחת המשתתפות בגיליון חג מיוחד אודות הבית שיצא בקיבוץ גבע – הטקסט מופיע כך:

“אדם יוצא מבית והבית אינו יוצא מן האדם. הוא נשאר, על קירותיו ועל התלוי בהם ועל חדריו ודלתותיו הנסגרות בזהירות. או כי הבית מתרחב והולך ונעשה לדרכים שבהם ילך זה שיצא מן הבית”

http://212.179.41.167/~info/daf/archive/2041/main.php?pg=14

.

בתכנית הדרכה שנכתבה עבור צוות חינוכי בפנימה לצורך ביקורי בית אצל חניכים השיר כתוב כך:

אדם יוצא מבית והבית אינו יוצא מן האדם.

 הוא  נשאר, על קירותיו ועל התלוי בהם ועל חדריו 

ודלתותיו הנסגרות בזהירות.

או כי הבית מתרחב והולך ונעשה לדרכים

שבהם ילך זה שיצא מן הבית.” 

http://maagar.derechkfar.org.il/Content/UserFiles/Upload/%D7%AA%D7%99%D7%A7%20%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99%20%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%9D.pdf

.

במבוא לספר “עלות ללא תועלת במדיניות הריסת בתים – חשיבה מחדש” של עמיחי כהן וטל מימרן, שיצא על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה בשנת 2015, נפתח המבוא לספר (עמ’ 13) בשירו של עמיחי שכתוב כך:

אדם יוצא מבית והבית אינו יוצא מן האדם. הוא 
נשאר, על קירותיו ועל התלוי בהם ועל חדריו 
ודלתותיו הנסגרות בזהירות. או כי הבית מתרחב 
והולך ונעשה לדרכים שבהם ילך זה שיצא מן הבית.” 

http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=103116588

.

למולו, בקובץ אחר של טל מימרן ,שיצא בינואר 2016 תחת הקתדרה לזכויות אדם ע”ש אמיל זולא ונושאו “בין יעילות למשלימות – הצורך בבחינה מחודשת של מדיניות הריסת הבתים”, השיר מופיע כך:

“אדם יוצא מבית

והבית אינו יוצא מן האדם.

הוא נשאר,

על קירותיו ועל התלוי בהם

ועל חדריו ודלתותיו הנסגרות בזהירות.

או כי הבית מתרחב והולך

ונעשה לדרכים שבהם

ילך זה שיצא מן הבית”

https://www.colman.ac.il/sites/default/files/mimran.pdf

.

יהודית מצקל ז”ל בחרה להשתמש בחלק משורותיו של עמיחי בטקסט האוצרת שהיא כתבה לתערוכה “אוברניייט” של אילן כרמי, שהוצגה בגלריה אינדי בשנת 2011, שם הן מופיעות כך:

“אדם יוצא מבית והבית אינו יוצא מן האדם. הבית מתרחב והולך

 ונעשה לדרכים שבהם ילך זה שיצא מן הבית”

http://www.galleryindie.com/he/past-exhibitions/70

.

לנוכח מגוון הגרסאות שגיליתי לא יכולתי שלא לתהות איך נראה טקסט המקור של עמיחי רגע לפני שאוהביו השונים עשו בו אינטרפרטציות חופשיות יותר או פחות.

“זהו מקרה קלסי שבו מישהו מעתיק ממישהו ומישהו אחר מעתיק ממנו” אמרה דודתי יהושבע  - ד”ר לספרות.

 במקרה הזה, כפי שעולה מהגרסאות השונות, המעתיקים הופכים יצירתיים באופן ההעתקה, וכמו משמעותו של “בית” גם קריאת משמעות השיר – שפורט על נימים של רבים שבוחרים בו כייצוג לתחושותיהם – משתנה בין אדם לאדם.

.

חלפו מספר שבועות…

רגע אחרי פתיחת התערוכה (שמוצגת עד 11.3 בבית בינימיני בתל אביב) פרופ’ משה יצחקי פתר את התעלומה: השורות לקוחות לא משירתו של עמיחי אלא מהסיפור “אהבה הפוכה” מתוך ספרו של עמיחי “ברוח הנוראה הזו”, ספריית פועלים / לכל, ת”א, 1961, עמ’ 83

עמיחי

.

ובקשה לדורות הבאים… אמנם המסע בעקבות הטקסט היה מהנה וסחף אחריו אנשים רבים אבל כאשר אתם מצטטים טקסט אנא רישמו מהיכן בדיוק הוא לקוח…

.

.

______________________________________________________________________

* משתתפות/פים בתערוכה “?HOME SWEET HOME”  ע”פ סדר הא-ב:  מיקי אולמן, נעמה בנזימן, דליה ברקי, גילת גור-אריה גרינברג, חנה דהן, עמירה דוידוביץ, מלי דורי, דליה זרחיה, אתי יפה, תמר לב-און, דנה לוי, שולמית לוין, נועה לוין חריף, עמי ליבוביץ, הילה ליזר בג’ה, גילה מילר לפידות, שרי מנולה, שרון פזנר, חני פינטהאוס, עדנה פישר, תאיר פרנס, ריבה רזין, איתמר שגיא, עיניה שוב, דן ורות שומרוני, פרוייקט משען – מנחים: יהודית הנדלזלץ, שושי וקסמן, ענבל טימור, אבי סביליה, יועצת: נאורה ורשבסקי, משתתפות: רותי בריג, יהודית גרעין, מאשה וולפסטל, פאולינה יונגרמן, ברכה לביא, טובה מגדל, עליזה סוסקין, מרים פיביך, שושנה שבן, דרורה שלו

.

עוד מהבלוג של מירב רהט

תצוגה מקדימה

"חובת דיווח" - מאחורי הקלעים של תערוכת הפיסול של אריה בן טוב המוצגת בימים אלה בגלריה תירוש

. גילוי נאות ראשון - אריה בן טוב הוא אבא שלי ;  במהלך כל שנות ילדותי ונערותי אבא שלי היה איש צבא (התארים הנילווים לשמו בכותרת הפוסט הם חלק קטן מההיסטוריה האישית שלו) ומי שעבדו...

תצוגה מקדימה

"הלו הלו אבא"

. באותו בוקר קמתי בלי אוויר. את הנסיעה לבקו"ם העברתי בניסיון לשכנע את הבטן המתהפכת שאין לי שום סיבה לדאגה – ה"ילד" לא הולך לקרבי, הוא מתחיל קורס של לא מעט חודשים בסביבה בטוחה - הכל בסדר. ב-8:00 הורדתי אותו בכניסה לבסיס, נפרדתי...

תצוגה מקדימה

"למה מי מושלם? ..."

. בובות תצוגה בחלונות ראווה הן בדרך כלל בעלות פרופורציות גוף שמוגדרות כמושלמות אך כמעט ובלתי ניתנות למימוש בחיים האמיתיים. גם אופן ההצבה של הבובות בחלונות הראווה היא...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה