הבלוג של מירב רהט

תוך כדי תנועה

יוצרת, אוצרת, חוקרת, כותבת ומרצה אודות עיצוב-אמנות-תרבות ומגמות בעיצוב עכשווי. http://meravrahat.wordpress.com

עדכונים:

פוסטים: 101

החל ממאי 2011

את תחילתה של השנה החדשה ואת יום ההולדת שלי חגגתי ביפן – מדינה של ניגודים, מרתקת להתבוננות ומעוררת הרבה מחשבות. חוויות ממסע נפלא לתוך תרבות אחרת – פוסט ראשון

02/10/2013

.

את תחילתה של השנה החדשה ואת יום ההולדת שלי חגגתי ביפן – מדינה של ניגודים, מרתקת להתבוננות ומעוררת הרבה מחשבות. בתוך הג’ט לג של החזרה לארץ אני מוצאת את עצמי עוברת על הצילומים, חוזרת לחווית, מנסה לעבד לאיטי את המסע הנפלא לו זכיתי וכבר חושבת על הביקור הבא…

המפגש עם המדינה מתחיל בשדה התעופה באוסקה, שם הכל נקי ומצוחצח עד כדי סטרילית. התורים מאורגנים בדיוק קפדני ובעלי תפקידים מכוונים את המבקרים באופן כמעט רובוטי אל עמדות הבידוק וההגירה (אסור לצלם). שעה וחצי באוטובוס. קיוטו. תאורה עזה מסמנת מבנה של פצ’ינקו – שורות ארוכה של אנשים יושבים מאחורי מכונות של משחקי מזל.

בפינת הרחוב קבוצת מכונות שתיה. בצידו השני של הכביש מסעדה בה הזמנת המנות נעשית בעמדות ממוכנות – מבחר המנות מוצג בחלון הראווה במודלים מפלסטיק ומי שלא יודע לקרוא יפנית יכול לבחור על פי התמונות. בסופרמרקט בחורה משלמת את החשבון בהנחת הטלפון הנייד על עמדת תשלום לצד הקופה. הרחובות נקיים להפליא למרות שפחים הם אובייקט נדיר (בגין הפרדה קפדנית של סוגי האשפה ניתן למצוא סדרות פחים וחלוקה לסוגי אשפה בעיקר לצד סופרמרקטים).

התחושה הראשונה שקיבלתי היא שבמקום הזה מתקיים שלטון של מכונות וחיים במוד רובוטי. רושם זה התמסמס בימים שאחרי, בהם לצד ההתנהלות ה”מתוכנתת”,האיפוק והשליטה, התגלו אנשים אדיבים ונעימים שהתגייסו לעזרתנו בכל רגע נתון והפגינו כלפינו סקרנות זהה לזו שאנחנו הפגנו כלפיהם.

.

.

http://www.japan-guide.com/e/e3918.html

בוקר ראשון בקיוטו. לא רחוק מהמלון בו התאכסנו ממוקמת טירת ניג’ו – טירה שנבנתה במאה ה-16 עבור השוגון  טוקוגאווה. מערך ההגנה של הטירה כולל תעלות מים המקיפות אותה ו”רצפת זמיר” – רצפת עץ רגישה לתנועה שבעת הדריכה עליה חורקת, “מצייצת” ומסגירה את הדורכים עליה (אלא אם הדורך הוא נינג’ה מיומן שאומן לפסוע עליה בלי להשמיע קול…). למי שלא קרא את “פסיעות על רצפת הזמיר” מתוך “סיפורי האוטורי” -  טרילוגיה ספרי הפנטזיה שכתבה ליאן הרן – זו ההזדמנות מצויינת להמליץ על הספר שכתוב באופן שובה לב ומאפשר הצצה לתרבות יפן והסמוראי.

קירות הטירה מכוסים עבודות אמנות וציורי טבע, והמסע שעושה המבקר בטירה דרך מבט על היצירות מוביל ממוטיבים סימבוליים של חוסר בהירות למוטיבים המצביעים על התפתחות, פריחה ומיקוד. הגנים מטופחים ובגן הסלעים יש מגוון אבנים שהובאו מכל קצוות יפן כחלק מהפגנת עוצמתו של השליט.

הטירה ההיסטורית המרשימה בעוצמתה ובפרטיה היא מקום מטוייל ומשמשת שיעור חי בהיסטוריה גם עבור תלמידי קיוטו. קבוצות ילדים בכל הגילאים מגיעים בעקבות מוריהם והתבוננות על הדינאמיקה של הביקורים מרתקת לא פחות מהמקום עצמו. מדריכות סיורים בלבוש פורמאלי, כפפות לבנות ודגל בידן אצות רצות לקבל את פני הבאים. כולם מורידים נעליים (הורדת נעליים היא אחת הפעולות השכיחה ביפן – בכניסה לכל אתר יש להוריד נעלים, ובכניסה לחדרי שירותים יש נעלים מיוחדות שנועדו לשימוש אך ורק שם), בשקט מופתי הם מסתדרים בשורות ומקשיבים (בדיוק כמו אצלנו…).

כחלק מהסיורים הלימודיים המורים מסדרים את התלמידים בקבוצות ועל פי תור מנציחים אותם במקומות נבחרים. כשהמורים מצלמים אותם הם עומדים ומחייכים בבישנות, בצילומים בין חברים הם עוברים לפוזה המועדפת חיוך ויד מורמת עם סימן V.

היפנים מצלמים. הרבה. אני מצלמת אותם ומתפלאת לגלות שבאותה מידה שהם אטרקטיבים עבורי, המראה הזר שלי אטרקטיבי עבורם ואני זוכה לבקשות לצילומים משותפים עם אנשים זרים לחלוטין. הכי בלתי צפוי היה “זקן יפני עתיק” שישב בגני הקיסר, התבונן בי, הזמין אותי לראות איך הוא מאכיל ברווזים וצבים באגם ואז הוציא מצלמה מהכיס וביקש להצטלם איתי. האישה שצילמה אותנו התעקשה לצלם גם במצלמה שלי. אף אחד מאיתנו לא נראה פה מוצלח אבל במקרה הזה זה ממש לא חשוב…

ב”רומא” (קיוטו) התנהגתי כ”רומאי” וצילמתי. הרבה. עוד צילומים, חוויות ומחשבות נוספות בפוסטים הבאים…

.

.

.

פוסטים נוספים על יפן:

אוכל ביפן – חוויות מקיוטו – פוסט שני

לחיות בהרמוניה עם הטבע – חוויות מקיוטו – פוסט שלישי

הכל אנשים – חוויות מקיוטו – פוסט רביעי

על מקדשים ומשאלות לב – חוויות מקיוטו – פוסט חמישי

.

.


עוד מהבלוג של מירב רהט

תצוגה מקדימה

"חובת דיווח" - מאחורי הקלעים של תערוכת הפיסול של אריה בן טוב המוצגת בימים אלה בגלריה תירוש

. גילוי נאות ראשון - אריה בן טוב הוא אבא שלי ;  במהלך כל שנות ילדותי ונערותי אבא שלי היה איש צבא (התארים הנילווים לשמו בכותרת הפוסט הם חלק קטן מההיסטוריה האישית שלו) ומי שעבדו...

תצוגה מקדימה

"הלו הלו אבא"

. באותו בוקר קמתי בלי אוויר. את הנסיעה לבקו"ם העברתי בניסיון לשכנע את הבטן המתהפכת שאין לי שום סיבה לדאגה – ה"ילד" לא הולך לקרבי, הוא מתחיל קורס של לא מעט חודשים בסביבה בטוחה - הכל בסדר. ב-8:00 הורדתי אותו בכניסה לבסיס, נפרדתי...

תצוגה מקדימה

"למה מי מושלם? ..."

. בובות תצוגה בחלונות ראווה הן בדרך כלל בעלות פרופורציות גוף שמוגדרות כמושלמות אך כמעט ובלתי ניתנות למימוש בחיים האמיתיים. גם אופן ההצבה של הבובות בחלונות הראווה היא...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה