"אין תרבות בלי לחם"

שדה האמנות מגלגל כספים רבים, אך נכון להיום אמנים שמוזמנים להציג בגלריות ובמוזיאונים לא זוכים לשכר עבור עבודתם ובדרך כלל מצופים לממן בעצמם את כל מה שכרוך בהפקת העבודות והצבת התערוכות בהן הם משתתפים. בתערוכה "אין תרבות בלי לחם" שנפתחה בבית האמנים בתל אביב מציגים כ- 70 אמנים עבודות במחאה על המצב ומתוך כוונה לעורר את ההכרה בצורך לשלם שכר הוגן לאמנים.

בחורה עם מחשב נייד

.


(איתמר בגליקטר – דרוש מצנט ו"אמץ אמן" מוצגים בכנס "אמנות כוח וכסף" במוזיאון ת"א )

.

במאי 2012 התקיים במוזיאון תל אביב כנס שכותרתו "אמנות כוח וכסף". אחד הדיונים שנפתחו בכנס היה סביב סוגיית "שכר האמן". שדה האמנות מגלגל כספים רבים, אך נכון להיום אמנים שמוזמנים להציג בגלריות ובמוזיאונים לא זוכים לשכר עבור עבודתם ובדרך כלל מצופים לממן בעצמם את כל מה שכרוך בהפקת העבודות והצבת התערוכות בהן הם משתתפים. לעיתים מתבקשים האמנים לשלם גם עבור "הזכות להציג". בעבור כל אלה זוכה האמן ל"כבוד" ול"חשיפה", וזאת כאשר באותו זמן בעלי מקצוע אחרים זוכים לתשלום עבור עבודתם הסובבת את אותה תערוכת אמן שבלעדי עבודותיו כלל לא היתה מתקיימת. נכון, אפשר להסתכל בהומור על הסיטואציה ולומר שסבתות פולניות גורסות כבר שנים שאמנות אינה מקצוע, אך בפועל אף אחד לא מצפה למשל שאיש התאורה יתרום גופי תאורה, נורות וזמן עבודה עבור קרדיט וחשיפה של עבודתו, ולמרבה הצער עם "כבוד" אי אפשר לקנות לחם/גבינה.

.

(מנשה קדישמן + דב הלר, דוד ארביטמן)

.

איתמר בגליקטר, אמן ואוצר, חיפש דרך מעניינת להתמודד עם סוגיית המימון של עבודותיו. הוא פרסם מודעה אנונימית בעיתון: "לאמן פלסטי צעיר ומבטיח לאחר לימודי אמנות מעמיקים בבצלאל דרוש מצנט…". בין התגובות שהוא קיבל לא היה תומך נדיב, אך הצורך העומד מאחורי המודעה החל לעורר הדים. בהמשך למודעה הוא יצר סדרת קופות תרומה עם הכותרת "אמץ אמן – להרגיש מצנט בלי לשבור קופת חיסכון" והציב אותן ברחבת הכניסה למוזיאון תל אביב ובמגוון גלריות ברחבי העיר. דרך הקופות הוא פנה לאוהבי אמנות "להשתתף בקידום וטיפוח אמנות ישראלית עכשוית" ולסייע לו בגיוס כספים להפקת תערוכה. בגליקטר ציפה שהאקט של הצבת קופת תרומה אישית בגלריה יעורר שאלות ודיון בנושא, אך להפתעתו הקופות התקבלו כאקט הגיוני לחלוטין ואנשים נרתמו ותרמו כדי לסייע.

מי שלא רואים את המצב הזה כהגיוני ונרתמו על מנת לעורר את סוגיית שכר האמן הם היוצרים. בימים אלה התרחב המיצב האישי של בגליקטר לתערוכה בה כ-70 אמנים, ותיקים וצעירים, מגיבים כל אחד בדרכו על הנושא. מטרת התערוכה אינה גיוס כספים אלא העלאת המודעות במטרה להוביל להכרה בצורך לשלם שכר הוגן לאמנים. עבודות דוגמאת "חברים בשביל הגבינה צריך לשלם" (מנשה קדישמן ודב הלר); ק/פת לחם (דוד ארביטמן); "שים לי בכיס בלי שארגיש" (דניאלה מלר); "דיוקן האמן כאיש עשיר" (חווה ראוכר); "בזכות ולא בחסד" (מירב רהט) ו"אמן לא רוצה צדקה" (צילה פרידמן) הן חלק מתוך העבודות המוצגות בתערוכה ומביאות לידי ביטוי את הסוגייה.

(דניאלה מלר, חווה ראוכר, מירב רהט, צילה פרידמן)

.

(בגליקטר בשעת תלית העבודות בחלל בית האמנים, הילה ליזר בג'ה)

.

התערוכה מוצגת עד 30 בספטמבר בבית האמנים ע"ש יוסף זריצקי, רח' אלחריזי 9, ת"א. אוצר: איתמר בגליקטר.

רשימת מציגים על פי סדר  א-ב:

.

מירב רהט
יוצרת, אוצרת, חוקרת, כותבת ומרצה אודות עיצוב-אמנות-תרבות ומגמות בעיצוב עכשווי. http://meravrahat.wordpress.com