הבלוג של מירב רהט

תוך כדי תנועה

יוצרת, אוצרת, חוקרת, כותבת ומרצה אודות עיצוב-אמנות-תרבות ומגמות בעיצוב עכשווי. http://meravrahat.wordpress.com

עדכונים:

פוסטים: 101

החל ממאי 2011

במסגרת אירועי עונת התרבות בירושלים פתח מוזיאון ישראל את דלתותיו ל”נקודת מגע” – לילה של מפגשים בין יוצרים ממגוון תחומים לבין חללי המוזיאון וליצירות בתוכו. ריבויי האפשרויות חייב בחירה וויתורים והותיר טעם של עוד – נגיעות מ”נקודת מגע”.

14/07/2012

.

חמישי בערב. אני מחנה את הרכב ברחבת החניה של מוזיאון ישראל, פותחת את הדלת ומגלה ש-45 דקות בעליה מספיקות כדי להיפרד לחלוטין מהקיץ התל אביבי המהביל. עוטפת את עצמי בשכבת בד נוספת ויוצאת לאויר הירושלמי הצח והיבש.

סביב דלפקי הקבלה בכניסה למוזיאון עומדים אנשים, בוחרים ומסמנים בתכניית הערב את מסלול האירועים המועדף עליהם. בתכניה שלי אני מציירת עיגול סביב מה שאני לא מוכנה להפסיד ואיקס ליד אירועים שאשמח להגיע אליהם ומבינה שלמרות הערב הארוך לא אצליח לראות ולהשתתף בכל מה שאני רוצה.

רגע לפני מופע הפתיחה אני מספיקה להיכנס לחצר הגן הארכאולוגי ולראות את “you are a saint“, מיצב תאורה של יוחאי מטוס שיצר דימוי של הילת קדושים מקומפוזיציה של נורות פלורסנט. לאורך הערב הקהל מוזמן להצטלם אפוף בהילה ובסופו לקבל את הצילום כמגנט מזכרת מהאירוע. במקביל אלי מגיע צלם הסטילס שינציח את המבקרים ומתחיל לכוון את המצלמה. אני מחייכת ומונצחת. “קדושה בירושלים”.

.

רגועה ונינוחה כיאה לקדושה אני שמה פעמי לבריכה ברחבת הכניסה לראות את מופע המחול “ניצוצות“. ארבע רקדניות (רוזלינד נוקטור, ענבר נמירובסקי, עינת בצלאל ואורי ג’וזפין לנקינסקי) רוקדות סביב ובתוך בריכת המים, כאשר נתזי המים המוארים מהווים חלק בקומפוזיציה האסתטית והופכים לרקדנית חמישית בכוריאוגרפיה. בתכנייה נכתב ש”יהיה שפריץ” וב”שיחות רשת” הייתה מי שהזהירה ואמרה “תתכוננו להירטב”, אך לנוכח הערב הירושלמי הקריר התחשבו בקהל ונתזי המים נשמרו בגבולות הבריכה.

העיגול הבא בתכנית שלי מסומן סביב “עיניים עצומות לרווחה” – סיור בו המבקרים נפגשים עם יצירה מאוסף המוזיאון דרך חוש השמיעה. בדרכי למפגש אני נכנסת לאגף הנוער להציץ על התערוכה “לילה טוב“. באולם הכניסה, מתכוננים ל”הרדמה” – קונצרט מדיטטיבי בשכיבה. שלושים דקות לפני תחילת המופע כבר אין מקום על המרבצים שנפרסו בחלל ואני חוצה את האולם, נזהרת לא לדרוך על השוכבים סביב בדרכי לקומה העליונה. העבודות המצוינות המוצגות בתערוכה הופכות את ה”הצצה” לביקור ארוך יותר ואני מוותרת על הסבב הקרוב של “עיניים עצומות לרווחה” וממשיכה ל”ערוץ הילדים” – פרויקט הקלטת התרשמויות של ילדים מיצירות נבחרות באולמות האמנות המודרנית.

כבר בכניסה לאולמות האמנות המודרנית התמונה המוכרת של מבקרים בתערוכה נראית קצת שונה. אנשים עומדים/מסתובבים בחלל התצוגה, מחייכים וצוחקים צחוקים גדולים למול העבודות בעודם מקשיבים למדריכים קוליים. לקחתי מדריך קולי ויצאתי לסיור בו במקום הטקסטים וההסברים המוקפדים של אוצרים וחוקרים מתחום האמנות נשמעו תובנות ותגובות על יצירות נבחרות כפי שנאמרו על ידי ילדים בגילאי 6-11.

ציור של פונטנה זכה לתגובה דוגמת “אני לא יודע למה שמו את זה במוזיאון” ; להסבר סיפורי שכלל אדם, ספה וחתול: “…מישהו שיש לו חתול שובב… החתול שרט שלוש שריטות בספה והבן אדם לא יודע לתפור אז הוא לא תיקן את החתכים… החתול מרגיש מכובד כי בד”כ יצירות שחתולים עשו לא בכוונה לא שמים במוזיאון…”; כמו גם לתובנה מעוררת חיוך על התפיסה הקונספטואלית: “הוא מאוד חשב על זה אבל אז הוא החליט לעשות משהו פשוט בשביל שזה לא ייקח לו כל כך הרבה זמן…”

ציור של דובופה זוכה לניתוח אופי של הדמויות: “הם נראים טיפוסים קצת עצבניים והם רבים הרבה אבל הם מסתדרים…”; לסיפור אמפטי: “אין להם חברים אז הם רוצים להכיר מישהו אז הם ניסו להתיידד ולהכיר ובתור התחלה הם ניסו להחזיק אחד לשני את היד…” להסבר מושכל: “זה נראה כאילו ילדים ציירו את זה כי הוא רצה להראות איך הוא צייר בילדות” ולהצעה לשיפור: “הייתי צובעת את הדמויות בצבעים שמחים יותר”. למול עבודתו של דן פלבין מצאתי את עצמי מתחברת לאמירה של אחת הילדות שאמרה: “הייתי שמה את זה בחדר שלי…”, גם אני ! את זו ועוד כמה…

.

עד לעיגול נוסף בתכנייה שלי – מיצב הסאונד ניגון של קבוצת Art.Espionage בציר המרכזי של המוזיאון – אני עולה לתערוכה נוישטיין: כלומר רישום, בה מוצגות עבודות נבחרות של יהושע נוישטיין מ-45 שנות יצירה. אוהבים אמנות קונספטואלית? זו תערוכה שממש לא כדאי לפספס!!!

.

סביב 23:00 אני יורדת חזרה לקרדו ומגלה ש”ניגון” הפך את ציר המעבר הרחב לגוש צפוף של אנשים בתנועה. אני מתבוננת על התמונה המרהיבה מלמעלה ומחכה שהצפיפות תפחת על מנת לרדת ולהקשיב להרמוניות המוסיקאליות שמייצרים הנגנים בחלל.

.

נשארו דקות ארוכות עד למה שמסומן כעיגול כפול בתכנייה שלי: שירים לאלוהים – מופע של רונה קינן באולם ארץ הקודש באגף לארכיאולוגיה. אני חוזרת לקומה העליונה, הפעם לתערוכה יוזף בויס | טדאוש קנטור: לשם ובחזרה. מי שהקדים להרשם בתחילת הערב זכה לליווי מוזיקלי אישי – ביקור בתערוכה בליווי מוזיקאי (דן תורן, אורי כנרות או איתן רדושינסקי) שמרגיש אתכם ומנגן לכם (באוזניות) את מה שהוא חש באותו רגע. ההתבוננות שלי בתערוכה היתה קונבנציונאלית יותר וקצרה מכדי להכיל את עולמות התוכן שלה. מן הראוי שאבוא להתבונן בה שוב בפעם אחרת.

בדרך לאגף הארכיאולוגיה אני מגיעה לרחבה בה ניצב פסלו של אניש קאפור “היפוך העולם ירושלים” שם מתקיימת מסיבת אוזניות שקטה.  בתכנייה כתוב על 1500 אזניות שיחולקו לקהל. בעמדות החלוקה לא נותר ולו סט אוזניות אחד ומי שלא הקדימו נותרו מתבוננים ברוקדים ושרים, מקווים שמישהו מהם יחזיר אוזניות עוד לפני תום האירוע ויאפשר גם להם להצטרף לחוויה. אני חוצה את הרחבה העמוסה ויורדת לאגף הארכיאולוגיה.

באולם “ארץ הקודש” בו מתקיים מופע השירה של רונה קינן עומדים זה לצד זה בית כנסת, כנסיה ומסגד. בתוך החלל המלא בסימבולים דתיים של שלוש האמונות המונוטאיסטיות שרה קינן שירים לאלוהים – עיבודים נפלאים לשירים שהנמען שלהם הוא האל. קולה הייחודי ממלא את החלל והילה של קסם אופפת את התערוכה. בדרכי החוצה מהמופע, עדיין תחת השפעתם הקסומה של הצלילים, אני מטיילת בין תצוגות המחלקה לארכיאולוגיה אליה אני לא נוטה להגיע בדרך כלל בביקורי במוזיאון ומגלה את יופיה.

.

00:45. במעבר המקורה, לצד יצירתו של אולאפור אליאסון “והיתה הקשת”, ניצב דן תורן וממלא את החלל בפסקול המוזיאון הפרטי שלי – צלילים אהובים מתוך התקליטייה הביתית שלו. המוסיקה  מקפיצה את האנשים שמרקדים את דרכם במעבר המקורה. קבוצה של צעירים מורידה נעליים, רוקדת ומתמסרת לצלילים. קטע מוסיקה שקט יותר מתנגן בחלל ואני מרגישה את העייפות שמתחילה לאפוף אותי. ביני לביני אני מתלבטת אם להישאר לעיגול האחרון בתכנית הערב שלי – אמביינט אלקטרוני של Panda Porn בהיכל הספר שאמור להתחיל בשתיים לפנות בוקר. באקט אחראי אני מוותרת לטובת נהיגה בטוחה חזרה לתל אביב ומתקדמת לכיוון היציאה.

.

2:30  לפנות בוקר. הלחות שעוטפת אותי עם רגע היציאה מהמכונית מבהירה חד משמעית שחזרתי לתל אביב. 45 דקות מכאן אנשים חווים את היכל הספר מנקודת מבט שונה. מחכה ל”נקודת מגע” שנת 2013 …

.

.

אתר נקודת מגע : http://jerusalemseason.com/content/event/contact-point-heb

אירועים נוספים במסגרת עונת התרבות בירושלים: http://www.jerusalemseason.com/

רשימת התערוכות והפעילויות במוזיאון ישראל: http://www.imjnet.org.il/htmls/home.aspx

.

.

עוד מהבלוג של מירב רהט

תצוגה מקדימה

"חובת דיווח" - מאחורי הקלעים של תערוכת הפיסול של אריה בן טוב המוצגת בימים אלה בגלריה תירוש

. גילוי נאות ראשון - אריה בן טוב הוא אבא שלי ;  במהלך כל שנות ילדותי ונערותי אבא שלי היה איש צבא (התארים הנילווים לשמו בכותרת הפוסט הם חלק קטן מההיסטוריה האישית שלו) ומי שעבדו...

תצוגה מקדימה

"הלו הלו אבא"

. באותו בוקר קמתי בלי אוויר. את הנסיעה לבקו"ם העברתי בניסיון לשכנע את הבטן המתהפכת שאין לי שום סיבה לדאגה – ה"ילד" לא הולך לקרבי, הוא מתחיל קורס של לא מעט חודשים בסביבה בטוחה - הכל בסדר. ב-8:00 הורדתי אותו בכניסה לבסיס, נפרדתי...

תצוגה מקדימה

"למה מי מושלם? ..."

. בובות תצוגה בחלונות ראווה הן בדרך כלל בעלות פרופורציות גוף שמוגדרות כמושלמות אך כמעט ובלתי ניתנות למימוש בחיים האמיתיים. גם אופן ההצבה של הבובות בחלונות הראווה היא...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה