"מדברים אמנות" בתוך פתיחת שנת האמנות בתל אביב – כמה מילים מנקודת המבט של המרצה.

בין אירועי פתיחת שנת האמנות בתל אביב התקיים אתמול האירוע "מדברים אמנות" בו 15 יוצרים דיברו על אמנות ב-15 בתי קפה/ברים נבחרים בתל אביב – כמה מילים מנקודת המבט של המרצה.
.

בחורה עם מחשב נייד

.

יום רביעי בערב, קצת לפני 20:00. רח' אלנבי הומה אנשים. 50 מטר מהפינה עם קינג ג'ורג' אני רואה את השלט "Deli". על פי ההנחיות שקיבלתי פניתי לבחור שעמד מאחורי בר הסנדביצ'ים בכניסה ואמרתי לו שהגעתי כדי להרצות. הוא חייך חיוך גדול, הפנה אותי לדלת גדולה בהמשך החלל ואמר: "כל היום התקשרו בקשר להרצאה". הייתי בטוחה שהוא צוחק.

עוברת את הדלת. מאחורי ווילון הפרדה שחור שמגדיר מעבר לחלל חדש נפרש בר משקאות נעים. בחור ובחורה יפים שעמדו מאחורי הדלפק שאלו אותי אם אני שייכת להרצאה, חייכתי ואמרתי שאני ההרצאה. בחלל הצמוד מקרן שהוצב על שולחן גבוה הקרין מלבן כחול על מסך גדול שנפרש לפני עמדת הדיג'י. על רחבת ריקודים מעץ סודרו כסאות כשפניהם אל המקום בו אעמוד ועמדת רביצה של ספות בקצה החלל תחמה טריטוריה שנראתה מזמינה ונעימה. כמה דקות של חיבורי כבלים והתאמת פוקוס והשקופית המעוצבת שפותחת את המצגת שהכנתי צבעה את המסך בצבעים חדשים.

עד פתיחת הדלתות לקהל נותרו דקות ארוכות. עמדתי בחלל הריק והמוכן וחלקתי עם הבעלים את החשש  שאולי אנשים לא יגיעו. הוא צחק ואמר שזה "קלאסי" ושתמיד יש לנו את החששות האלה. סדרת סמסים שהציפה את הנייד שלי עם איחולי הצלחה והנאה וכמה טלפונים מחברים שהתכוונו לבוא ובסוף לא יוכלו להגיע חיזקו את תהיותיי.

בשלב כלשהו הדלתות נפתחו, אנשים החלו להכנס ולהתיישב בחלל, מס' הכסאות שהוכן הסתבר כלא מספיק ועוד ועוד כסאות נוספו וסודרו על הרחבה. הבנתי שלבד אני כבר לא אהיה אז העברתי את התהיות ביני לביני לשאלה האם אהיה מספיק מעניינת (בנג'י – הבעלים – היה וודאי אומר: "קלאסי").

20:30. המוסיקה שנוגנה בחלל נפסקת והבמה עוברת אלי. 45 דקות אחרי, בשלב מחיאות הכפיים, הרגשתי שלא רק אני נהניתי אלא גם הקהל. לנוכח התגובות של חלק מהמשתתפים שנגשו אלי באופן אישי להודות, לדבר ולחלוק רעיונות, הבנתי שגם עבורם זה היה קצר מדי והיה אפשר להמשיך עוד.

קצת לפני 22:00 מגיעה צלמת של "TimeOut" – מפיקי האירוע – שהתבקשה לתעד את האוירה בהרצאות. היא מצלמת את שיחת השולחן שאני מנהלת עם אחרוני המשתתפים וביני לביני אני חושבת שבתור מתעדת סדרתית לא צילמתי אפילו פריים אחד לפני/אחרי האירוע.

22:15 החלל מתחיל להתמלא בקהל חדש. עוד מעט על אותה רחבה יופיע ויתקלט די ג'י מברלין. אני נפרדת מבעלי המקום ומבטיחה לשתף פעולה שוב. באוטו בדרך הביתה אני עונה לטלפון מהילה תדמור שיזמה את האירוע והיתה אחראית על הייעוץ האמנותי ועל הבחירה הקפדנית של המשתתפים. לשאלתה: "נו, איך היה?", אני עונה: "מעולה" ומתכוונת לזה. פרויקט מקסים, חוויה נהדרת, אפשר לרשום אותי גם לפעם הבאה (-:

.

ובמקום תמונות מהאירוע – תמונות מייצגות מתוך הפתיחה של ההרצאה שעסקה בעיצוב עכשווי וטשטוש גבולות בין עיצוב ואמנות:

.

.

:Images
http://jayzik.tumblr.com/post/929200515/frank-gehry-serie-marques-de-riscal-elciego
http://www.maartenbaas.com
http://www.nettiehorn.com/images/artists/Hektor%20Mamet/Html%20Images/01Hektor_Mamet03.htm
http://dornob.com/strange-human-furniture-photos-not-safe-nor-work/?ref=search
http://www.amidov.com/
http://www.frontdesign.se/newsupdate_JAPAN_TOKYO%20WONDER%20SITE_02.htm
http://trendland.net/radford-wallis-division-of-space-installation/#
.
.
.
מירב רהט
יוצרת, אוצרת, חוקרת, כותבת ומרצה אודות עיצוב-אמנות-תרבות ומגמות בעיצוב עכשווי. http://meravrahat.wordpress.com