אפשר גם בתְZOOZה

מגאזין תרבות אינטרנטי חדש מזמן נקודת מבט שונה על חווית הקריאה והחשיפה לתכנים בתחומי התרבות – מאחורי הקלעים של כתבת סאונד בנושא רמיקס בעיצוב שעלתה בגיליון יולי של המגאזין ZOOZ.

.

בפעם הראשונה שפתחתי את ZOOZ, המגאזין האינטרנטי החדש שבימים אלה עולה הגיליון הרביעי שלו, חשבתי על הארי פוטר ועל "העיתון היומי" בו האינפורמציה בכתבות נמצאת בתנועה כל הזמן: המגאזין מציג טקסט, תנועה, צליל ואינטראקטיביות ומשלב אלמנטים מוכרים מתחומי התקשורת, העיצוב והאמנות, לתוצר חדש המאפשר נקודת מבט שונה על חווית הקריאה והחשיפה לתכנים בתחומי התרבות.

כמי שחובבת את המילה הכתובה בפורמט של פרינט (ההנאה מאקט הדפדוף, מגע הנייר והחוויה השונה שמזמן המדיום הזה אינם ניתנים להחלפה בעיניי), אך בו זמנית מעריכה את כוחם ויעילותם של טקסטים באינטרנט בגין הנגישות ויכולת הקישור לאינפורמציה נוספת מתוך גוף הטקסט, מצאתי עצמי סקרנית לגבי הפורמט החדש.

ההזמנה שקיבלתי לכתוב ב-ZOOZ צמחה כמו לא מעט דברים טובים שקורים לנו במקרה. בשיחת טלפון עם חבר שמתמחה במדיה אינטראקטיבית עלה הנושא של רמיקס. למול שאלות שהוא העלה הדגמתי לו איך אותם עקרונות עליהם הוא מדבר מתקיימים במגוון מקומות בעיצוב ואמנות רק תחת כותרות אחרות. זו הייתה שיחה ידידותית בין חברים בעקבותיה קיבלתי הזמנה מעורכת המגאזין, קטי בר, לכתוב על רמיקס בעיצוב מוצר לגיליון ZOOZ הקרוב.

.

פגישת עבודה מהנה בה גיבשנו את הקו המנחה שיוביל את הכתבה הייתה נקודת פתיחה מעניינת. הצעה לניצול אלמנט הסאונד ע"י הוספת ראיונות מוקלטים עם מעצבים קיבלה טוויסט מפתיע ברעיון שבמקום להגיש טקסט כתוב אגיש סדרת הקלטות שתסונכרן עם התכנים הויזואליים שאני רוצה להציג. עצם אי הוודאות מה כל זה אומר ואיך זה יראה סקרן אותי ונרתמתי להרפתקה.

לוח הזמנים היה מטורף ולרגע כמעט והתחרטתי על המהלך, אך בעזרתה הרבה של אחותי מיכל (וזה המקום להגיד לה תודה גדולה), הצלחתי לסיים את הטקסט ולאגד את כל החומרים בזמן. בשלב הבא נשלחתי לאולפן ההקלטות של רדיו 106 כדי להקליט את התכנים שכתבתי (תודה לעדי וליאור). את שלב האי וודאות לגבי איך אני נשמעת עברתי בשלום (לשמחתי הקול שלי הוגדר כנעים להקשבה), ואחרי ההקלטות נותר לי רק לקוות שכל האינפורמציה תהיה קומוניקטיבית בתוך המגאזין. במקום אחר עבד הצוות הגרפי על התאמת התכנים הויזואליים למקצב הדיבור שלי ולרצף הטקסט. ארבעה ימים אחרי כן כבר נערכה מסיבת ההשקה של הגיליון ונחשף השער שערך עבורו רן סלבין – דינאמי, אסתטי ומסקרן. יומיים אחר כך עלה הגיליון כולו לרשת.

מאחר ומרגע שיצאתי מאולפן ההקלטות לא הייתה לי שום נגיעה ולא היה לי מושג איך הולכת להראות/להישמע הכתבה שלי, עלייתו של המגאזין לאוויר לוותה אצלי בסקרנות מהולה בחשש. התיישבתי מול המחשב, לקחתי נשימה עמוקה ולחצתי על הגיליון. את השער הדינאמי כבר הכרתי מאירוע ההשקה ומהפייסבוק. תוכן העניינים מאפשר כניסה ישירה לכתבה נבחרת, אך אני העדפתי לדפדף בין העמודים (לחיצה על NEXT) ולהתרשם מהחוויה הכוללת שמזמן המגאזין. הכניסה לכתבה שלי (עמ' 58-59) הפתיעה אותי בפורמט גרפי מינימליסטי המלווה בהקדמה קולית בה אני מסבירה על מה אדבר בכתבה: רקע כללי על רמיקס בשדה האמנות והעיצוב (4:00 דקות~), ארבעה פרקים על סוגי רמיקס בעיצוב מקומי (2-3 דקות לפרק) וסיכום (דקה~). תהיתי איך יתקבל הפורמט הזה, לאילו פרקים יבחרו הצופים להיכנס וכמה אנשים יקשיבו ויחשפו לכל תכני הכתבה.

מראה הכתבה בתוך הגיליון

.

בגרסת הכתבה שעלתה עדיין יש טעויות שצריכות תיקון. חלקן "טעויות הגהה" ותזמון וחלקן טעויות שנובעות מהאומץ להתנסות בפורמט חדש שנמצא בחיפוש, בלוח זמנים מאוד צפוף. בגלל מורכבות התיקון רב הטעויות תשארנה – תזכורת לניסיון הראשון ושיעור לכתבות נוספות בעתיד. דווקא בגין חוסר השלמות אתם מוזמנים להיכנס להקשיב ולהגיב על הכתבה, על הפורמט ועל החוויה שהוא מייצר ואולי להשפיע על איך תראה הכתבה הבאה.

עיצוב ישראלי – דוגמאות מתוך הכתבה לאובייקטים שהוצגו בתערוכות בגלריה פריסקופ וממחישים סוגי רמיקס בעיצוב

.

בהתבוננות בארבעת הגיליונות של ZOOZ שעלו לרשת ניתן לעקוב אחרי חבלי הלידה והצעדים הראשונים של המגאזין שבונה שפה חדשה וצומח ומתפתח מגיליון לגיליון. יהיה מעניין להמשיך לעקוב ולבחון איך יראה המגאזין עוד שנה ובאיזה אופן השפה החדשה שהולכת ונבנית תשפיע על פורמטים נוספים ועל דרך ההגשה וה"קריאה" שלנו.

.

הקישור לגיליון ZOOZ הרביעי – "everything is REMIX" הוא: http://forthissue.zoozmag.com/

.

מירב רהט
יוצרת, אוצרת, חוקרת, כותבת ומרצה אודות עיצוב-אמנות-תרבות ומגמות בעיצוב עכשווי. http://meravrahat.wordpress.com