הבלוג של מירב פלג

meravpeleg

מעצבת בנייר מתמחה בעיצוב קונספט לחוויה ויזואלית תלת ממדית, .עובדת עם מעצבים, משרדי פרסום, הפקות, צילומי אופנה וביוטי,אירועי חברה ואירועים פרטיים. www.meravpeleg.com [email protected]

עדכונים:

פוסטים: 7

עוקבים: 2

החל מדצמבר 2017

אחרי שנים של סיפורי ילדות, האלבום המשפחתי רוקם מציאות. מסע למרוקו בעקבות תמונות בשחור לבן הנצבעות בירוק, כחול וחום אדמדם

14/08/2018

לכל משפחה הסיפור הייחודי שלה, סיפור שמחזק,  סיפור שמעצים ומחבר.

בשבוע שעבר לקחתי חלק במפגש “משפחה אמיתית” של טפרברג עם יהלי סובול וזוגתו. האירוע הדגיש עבורי שוב עד כמה משפחה ומשפחתיות הם כל הקסם, הם הסיפור האמיתי.

FB_IMG_1533649793182 (1)

נולדתי בבאר שבע. הורי עלו ממרוקו עם שלושת אחי הגדולים. גדלתי בתא משפחתי נהדר.
בבית ילדותי תמיד הייתה המולה. המולה במובן הטוב של המילה.

זה היה בית באר שבעי חם. חם בחוץ וחם בפנים: חום של חיבוקים ואהבה, חום של תנור דולק, של תבשילים על הכיריים.

 זיכרונות ילדות בבית בבאר שבע ואני חלק ממעגל הנשים המדהים של משפחתי, הדודות, הסבתות ובנות הדודות תמיד היו יחד, מבשלות ואופות או יושבות יחד ועוסקות במלאכות יד שונות כמו תפירה, רקמה, סריגה. הן היו משוחחות על החיים בכלל וחיי היומיום שלהן בפרט. כל אחת מהנשים במשפחה עסקה באומנותה, בתחום מומחיותה, מקבץ נשים משוחחות וצוחקות יחד.

זוכרת את השיחות בבית סבתי בירושלים על כוס תה עם נענע שנמזג מקומקום כסף לכוסות קטנות. סבתי עומדת במטבחון הקטן ומכינה מופלטות על מחבת קמורה והריח מתפזר בכל הבית.

בכל אירוע או חג הכיבוד קיבל מקום מרכזי בעשייה בבית. היו אלו העוגיות המושקעות, עוגיות צבעוניות, משמחות של שקדים ואגוזים, ענני מרנג אפויים מקושטים בסוכריות קטנטנות. הנשים לבשו כפתן- שמלה מרוקאית מסורתית רקומה בחוטי זהב וכסף בדוגמא ייחודית אותה הביאו איתן ממרוקו כשעלו ארצה.

בחתונות המשפחתיות הדודות שלי היו אופות פחזניות במילוי קרם אוורירי ומצמידות אותן אחת לשנייה בקרמל מתוק למגדל חרוט גבוה ומקשטות בסוכריות.

אני זוכרת את האטריות המיוחדות שנעשו בעבודת יד מיומנת. ואני הקטנה, מושיטה את ידיי עליהן הונחו פסים ארוכים של בצק ובזהירות מובילה אותם לשולחן הענק ליבוש. ואחר כך הן יחתכו לאטריות דקיקות ויבושלו לאיטן.

20180509_130019

זוכרת את הסיפורים על מרוקו, על החיים שם, מפליגה בדמיונות שלי לרחובות פז, לשוק, לבתי הקפה הקטנים. מביטה בתמונות של הורי וחושבת על החיים שם. כל תמונה מעלה זיכרון וחוויה אחרת.

האם שם הוא גם פה? מה נשאר שם? מה הם הביאו איתם לארץ? אילו מנהגים, מסורות, ריחות וטעמים נשאו איתם?

אביב 2018

מרוקו

טיול משפחתי.

תמיד חלמתי להגיע למרוקו, לראות את הנופים, הצבעים, העיר בה גדלה משפחתי, לטייל ברחובות, לחזור שנים אחורה ולדמיין את הורי יושבים בבית קפה קטן ומשוחחים ביניהם על החיים.

נסענו לפז, התהלכנו ברחובות העיר והנה הסיפורים רוקמים מציאות. התמונות שבאלבום בצבעי שחור לבן הופכים לצבעי ירוק, כחול וחום אדמדם. השוק ההומה, הכפתנים הרקומים, הבדים הצבעוניים, קומקומי התה וקערות הנחושת והכל מתובל בטעמים וריחות.

20180509_133158

20180509_141041 20180512_115054

כל זיכרונות ילדותי עומדים לנגד עיניי.

חיפשנו את הבית בו הורינו נולדו.

נכנסנו דרך דלת הברזל של הבניין,עלינו ארבע מדרגות ונכנסו לבית, ובדיוק כפי שתארו הדודים שלי בשיחות אצל סבתא, ראיתי את הקירות המקושטים, הריצוף הצבעוני, אנחנו מבקרים בין חדרי הבית למטבח הקטן, מביטים מהחלון לרחוב ואני שומעת את סבתי קוראת לילדים, מדמיינת את אימי מתהלכת בבית ומדברת עם אחיה הקטנים. משפחה.

IMG-20180509-WA0043

אני בבית אימי בפז.

התרגשות עצומה. חוויה מעצימה.

תחושה של משפחתיות. אנחנו כאן. ביחד.

משפחה מחזקת. משפחה תומכת. המשפחה היא כוח המניע אותנו קדימה.

אנחנו חלק ממשפחה, חלק מקהילה, חלק מחיים שלמים.

20180507_123055

עוד מהבלוג של מירב פלג

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 10 months
תצוגה מקדימה

נייר, עיצוב והקונספט שביניהם

מכירים את זה שאנחנו משתמשים במוצר בהתנהלות היומיומית שלנו ואז מגלים אלו יצירות מדהימות ניתן לעצב איתו? תסתכלו סביבכם ותגלו עולם מופלא של נייר, ריבועי או מלבני, לבן או צבעוני, לקריאה, לעטיפה, לאפיה, בבית או במשרד. נייר,...

תצוגה מקדימה

מילים שרציתי לומר

חורף, גשם אני אוהבת חורף ואני אוהבת גשם. כשהייתי קטנה אהבתי לחכות לגשם לצאת החוצה להרים את הראש לעצום עיניים ולתת לטיפות להרטיב את פניי לדגדג את הצוואר טיפות שמחלחלות מתחת לבגדים מתחת לשכבות. לוקחת נשימה עמוקה והלב...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה