הבלוג של מירב מלמד

הבלוג של מירב

אוהבת לאפות, מתה על מתוקים וחייבת לכתוב. עקבו אחרי גם בפייסבוק- https://www.facebook.com/merav.melamed.5

עדכונים:

פוסטים: 238

החל מינואר 2013

עשיתי כל שביכולתי בכדי להיות עבורם המבוגר האחראי שמאמין בהם לאורך כל הדרך, לא נוטש, ממשיך לאהוב גם כשכועס או מאוכזב, רציתי להיות עבורם כל מה שלא יכלו להיות עבורי

12/07/2015

טקסי סיום תמיד מרגשים אותי, תחושת “הגענו עד הלום” מספקת, היכולת לסובב את הראש לאחור ולהביט בגאווה על הדרך הלא סלולה שעברנו בניצחון גדול.
השבוע מצאתי את עצמי יושבת בקהל כאחרונת האמהות הנרגשות ומביטה בגאווה גדולה בשמונה עשרה הילדים שזכיתי ללוות השנה.

ילדים בני שמונה עשרה שסיימו את לימודי התיכון, החליטו לדחות את הגיוס לצבא ולצאת לשנת שירות. לשנת נתינה ועשייה בחברה הישראלית, לשנה של חיים משותפים יחד, צמיחה והתפתחות, ארזו תיק גדול ועברו לגור בעיר אחרת בדירה אחת לא גדולה במיוחד שהכילה בתוכה את כל פיסות חייהם.

זכיתי להיות שם איתם ולצידם לאורך השנה הכל כך משמעותית הזו. להקשיב לייעץ לצייר גבולות נוקשים בצבעי פנדה רכים, ללמד אותם וללמוד מהם בכל יום מחדש. זכיתי לפגוש את עצמי בתוכם, את עצמי של פעם, וגם את זו של היום. אני לא יודעת באיזו נקודה זה בדיוק קרה אבל התאהבתי בהם. אהבה גדולה וצבעונית כזו כמו יריעת בד עם פסים שמקפיצים עליה כדורים בימי הולדת. אהבה כזו שעושה לי כואב כשכואב להם, אהבה של דאגה וחמלה, אהבה של קבלה, כזו שמפזרת כדורי צמר גפן ורודים על כל השבילים כדי שלא יפלו.

אהבה שגורמת לך להישיר מבט כנה ואמיץ פנימה והחוצה ושוב פנימה ולשאול – האם הייתי טובה דיה?

והאהבה הזו, לא דומה באופייה לשום אהבה אחרת שידעתי בחיי. היא בריאה פתוחה ומאפשרת. לא מותנית, לא מעמידה קופאי נוכל ביציאה שיגבה מחירים עבורה. האהבה הזו נסעה לכיווני במאה קמ”ש וצעקה לעברי שאפשר גם אחרת. שאני יכולה גם אחרת. שלמרות בגלל ובזכות, שמתוך כאב גדול נרקמים חוטים של ריפוי. האהבה הזו היא יכולת והיא נמצאת בתוכי בעוצמות שאיש אינו מכיר ורואה, גם לא אני. היא לא יכולה לתקן חיים שלמים, לא יכולה לסגור את כל הפצעים הפתוחים, אבל היא קרן שמש מלטפת בתוך הסערות הגדולות.

אני גאה בהם כל כך, בכל מי ומה שהם, באומץ הבלתי נתפס הזה מבחינתי לצאת מאיזור הנוחות המוכר והבטוח ולהתנסות בחוויה של פעם בחיים. גאה בפתיחות שלהם להכניס כל כך מהר ובקלות אנשים חדשים לחייהם, לשתף ולסמוך. גאה בהם על אהבת האדם שבתוכם, על לקיחת אחריות על חייהם וניתובם למסלול חדש וטוב יותר.

עשיתי כל שביכולתי בכדי להיות עבורם המבוגר האחראי שמאמין בהם לאורך כל הדרך, לא נוטש, ממשיך לאהוב גם כשכועס או מאוכזב, רציתי להיות עבורם כל מה שלא יכלו להיות עבורי.
יום חמישי בשבוע, שעת ערב עם קרני שמש מאוחרות של קיץ שהגיעו במיוחד לייבש לי את דמעות הפרידה, בשביל מה לעזאזל הייתי צריכה את כל השיט הזה?! אני כועסת על עצמי ורק רוצה כבר שיילכו, שיעלו על האוטובוס וייסעו ממני, כי זה כואב מידי וקרוב מידי.

תודה יקירים שלי, שאפשרתם לי לאהוב אתכם אהבה שאינה תלויה בדבר. גאה בכם וכבר מתגעגעת.

20150712_103931_800x450

עוד מהבלוג של מירב מלמד

תצוגה מקדימה

כי הביקוש לאהבה לא מסתיים אף פעם

שלוש מאות ניסיונות התקשרות במשך שלושים דקות רצופות נדרשו לי רק בכדי לקבל מענה אנושי במשרדי זאפה, להשאיר שם וטלפון ולקוות לטוב. שלוש שעות נסיעה במגוון כלי תחבורה שונים ומגוונים מהצפון הירוק למרכז הרחוק, המתנה מייגעת...

תצוגה מקדימה

עוגת מוס נהדרת בשלושה צבעים

העוגה הבאה הפכה להיות עוגת ימי הולדת אצלנו במשפחה. אין אחד שלא אוהב אותה ומשבח את טעמה הנפלא! בניגוד לעוגות דומות, כאן הבסיס...

תצוגה מקדימה

עוגת סולת תפוז וקוקוס - כוס אחת וקערה אחת

ללא ספק, העוגה הכי קלה שהכנתי עד היום. כוס אחת וקערה אחת- אלו הכלים שתצטרכו לשטוף אחריה (טוב אז גם מרית אחת, אבל שאר הכלים שמונחים בכיור שלכם, כבר לא מהסיפור הזה זה בטוח) עוגה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה