הבלוג של מירב מלמד

הבלוג של מירב

אוהבת לאפות, מתה על מתוקים וחייבת לכתוב. עקבו אחרי גם בפייסבוק- https://www.facebook.com/merav.melamed.5

עדכונים:

פוסטים: 238

החל מינואר 2013

אנשים נכנסים בחוצפה לטרטוריה הפרטית שלי ומניחים שאם חציתי את גיל שלושים ועודני, רחמנא ליצלן, רווקה ללא ילדים, אני כנראה צריכה לשבת על מדף המוצרים הפגומים.

29/11/2014

“יש לך ילדים?” שואלת אותי המנקה בעבודה בין שטיפת הכלים למילוי הדלי. “לא”. אני משיבה ומנסה לדייק את חיתוך המלפפון. “אני לא נשואה”. אני מוסיפה אף על פי שלא נתבקשתי, אולי כדי לנסות להגן על עצמי  ואולי כדי להפיל עליה עוד פצצה. תמיד מפילה אותן יחד.

 ”למה?” היא שואלת באותו הטון והכוונה ששואלים למה אין חלב במקרר, ומשם ממשיכה “בת כמה את? ואת לא מחפשת? אבל צריך..”

זה כל מה שיש לה לומר לי. צריך. הצריך הזה עושה לי בחילה ומערבב לי את כל המכאובים הישנים והחדשים שבבטן.

באותם רגעים בהם נשאלות השאלות אני הופכת לייצור הכי קטן ואפסי בחדר. כאילו הכל קם ונופל על ילדים וזוגיות. כל שאר התכנים שבי מתבטלים אוטומטית.

חמישה אנשים שאלו אותי השבוע האם יש לי מישהו, ארבעה מתוכם זרים לחלוטין שפגשו אותי בנסיבות כאלו ואחרות.

בעל דירה שהחליט כנראה לנסות ולהשכיר לי שידוך בנוסף לשלושה חדרים, “כי באמת לא חבל עלייך נשמה?”

חבל עלייך. אם היה לי שקל על כל פעם שאמרו לי את צמד המילים הזה, שהוא בפני עצמו תמים ולא מזיק אבל בהקשר לזוגיות מצליח להוציא אותי מדעתי בכל פעם מחדש.

המורה  לאורגנית שפגשה אותי אחרי עשרים שנה הייתה חייבת לשאול בדאגה, ממש מיד אחרי השלום והמה נשמע, איך קרה שעד עכשיו  לא התחתנתי.

“בת כמה אמרת שאת?”

“נו למי את מחכה מיידל’ע, את לא נהיית צעירה את יודעת?”

“מה, נגמרו הבחורים בחוץ?”

“נו, כבר מצאת מישהו?”

“טוב לך ככה לבד?”

“אולי את לסבית?”

אלו רק חלק מהפנינים שאני זוכה לקבל על בסיס שבועי מאנשים שונים ומגוונים. לא מבינה איך יכול להיות שבשנת 2014 כל מה שמגדיר אותי כאישה או כבן אדם הוא זוגיות והורות. לא מבינה איך לאנשים יש את החוצפה להיכנס  לטרטוריה הפרטית שלי ולצאת מתוך נקודת הנחה הזויה לכל הדעות שאם חציתי את גיל שלושים ועודני, רחמנא ליצלן, רווקה ללא ילדים, אני כנראה צריכה לשבת על מדף המוצרים הפגומים.

הרווקות זו לא מין אג’נדה עבורי ואני לא צועדת עם דגל. אין לי תיאוריות שלמות על “למה רווקה זה טוב” ואני לא מתכננת להוציא בקרוב ספר שייקרא “רווקה ושלמה”. ממש לא.

כמו כל אדם מהשורה, גם לי יש את הכאבים הפחדים והשדים שלי, הרווקות לא הופכת אותי לסוג ב’. אין לי כתר זוהר על הראש ואני באמת לא עושה מזה ביג דיל, אז מדוע כל העולם כן??

מדוע כל כך קשה לו, לעולם להתמודד עם כל מי ומה שקצת שונים מהתבנית המקובלת? לא פעם אני תוהה אם יש כאן גם עניין של מגורים בפריפריה ואולי במרכז ת”א לא היו יורקים לכיוני, לפחות לא בהקשר הזה.

אנשים מרשים לעצמם הכל. חושבים שהם יודעים הכי טוב מה אני מרגישה ומה אני רוצה ובמה אין לי ממש צורך.

“בשביל מה לך דירת שלושה חדרים, את במילא לבד, קחי משהו קטן מינימליסטי כזה” הם מודיעים לי בנימה מזלזלת. ואולי רווקות ללא ילדים צריכות להסתפק בדירת חדר צדדית שהייתה פעם מחסן וגם עליה להגיד תודה.

“את לבד?” שואלת אותי במבט רחמים פקידת הקבלה בקאנטרי

“כן” אני משיבה ומכינה את עצמי לעוד כמה פנינים שהממושקפת תשלוף לי עוד רגע מהארסנל

“זה יעלה לך שלושת אלפים שקלים”

“אבל איפה ההיגיון? מנוי משפחתי עולה ארבעת אלפים שקלים”

“ככה זה” היא מדגישה, “מנוי לאדם בודד תמיד עולה יותר יקר”

אדם בודד נשמע טוב יותר מרווקה ללא ילדים?

אני מסתובבת ויוצאת, אוספת את כל החיצים שזרקו לעברי השבוע ומשליכה לפח הירוק שבצד הדרך, לוקחת נשימה עמוקה ויודעת היטב  שהסטטוס המשפחתי הזה יזמן לי עוד הרבה ימים קשים, אנשים פרימיטיביים ומלחמות שאין לי שום סיכוי לנצח בהן. כנראה שאם הייתי גרושה, או לפחות חד הורית היו סולחים לי ומחבקים באהבה.

פותחת את מחברת השורות העמוסה בתוך ראשי ובאותיות גדולות כותבת- אדם בודד יקר יותר

 

shutterstock_183431327

 

צילום: shutterstock

עוד מהבלוג של מירב מלמד

תצוגה מקדימה

כי הביקוש לאהבה לא מסתיים אף פעם

שלוש מאות ניסיונות התקשרות במשך שלושים דקות רצופות נדרשו לי רק בכדי לקבל מענה אנושי במשרדי זאפה, להשאיר שם וטלפון ולקוות לטוב. שלוש שעות נסיעה במגוון כלי תחבורה שונים ומגוונים מהצפון הירוק למרכז הרחוק, המתנה מייגעת...

תצוגה מקדימה

עוגת מוס נהדרת בשלושה צבעים

העוגה הבאה הפכה להיות עוגת ימי הולדת אצלנו במשפחה. אין אחד שלא אוהב אותה ומשבח את טעמה הנפלא! בניגוד לעוגות דומות, כאן הבסיס...

תצוגה מקדימה

עוגת סולת תפוז וקוקוס - כוס אחת וקערה אחת

ללא ספק, העוגה הכי קלה שהכנתי עד היום. כוס אחת וקערה אחת- אלו הכלים שתצטרכו לשטוף אחריה (טוב אז גם מרית אחת, אבל שאר הכלים שמונחים בכיור שלכם, כבר לא מהסיפור הזה זה בטוח) עוגה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה