הבלוג של מירב מלמד

הבלוג של מירב

אוהבת לאפות, מתה על מתוקים וחייבת לכתוב. עקבו אחרי גם בפייסבוק- https://www.facebook.com/merav.melamed.5

עדכונים:

פוסטים: 238

החל מינואר 2013

שומרת, אוגרת, נוצרת, מחבקת ולא מסוגלת לשחרר. מבחינתי החפצים הללו הם חלק בלתי נפרד ממני, מהדרך אותה עברתי, מסיפור החיים שלי.

20/11/2013

אילו יכלו החפצים הדוממים לדבר, וודאי היו מבקשים שאשחרר אותם לדרכם, שלא אנסה לתקן בפעם המי יודע כמה את מה שכבר נשבר והתקלקל, שלא אתעקש להחיות את מה שכבר מת, שאוותר, שאמשיך הלאה.

מאז ומתמיד שנאתי פרידות. עד היום לא מבינה למה צריך אותן? איפה לעזאזל נמצא אותו “הלאה” שכולם כל כך מתאמצים להמשיך אליו. מבחינתי סדר פסח הוא מכת מצריים לא כתובה, מילא לנקות, אבל לזרוק? להשליך חפצים לפח? לא בא בחשבון!

כמעט לכל חפץ יש ערכים סנטימנטליים, כל פתק מזכיר לי מישהו, כל תמונה מזכירה לי משהו, “כל שיר הוא זיכרון בלתי נמנע”.. קלטות טייפ עם מצעדי הפזמונים, קלטות וידאו עם מיטב הטלנובלות המשובחות, סליליי נגטיב לפיתוח תמונות, כרטיס טלכרד ישן וכמובן איך לא, רשימת הטיית הפעלים באנגלית (כי איך אפשר בלי?).

שומרת, אוגרת, נוצרת, מחבקת ולא מסוגלת לשחרר. מבחינתי החפצים הללו הם חלק בלתי נפרד ממני, מהדרך אותה עברתי, מסיפור החיים שלי. אוסף רגעים מרגשים, חד פעמיים, נוסטלגיים ואהובים שאיני מוכנה בשום אופן לוותר עליהם. כמו יין טוב, הם רק משתבחים עם השנים. ככל שהקדמה מסתערת ומשתדרגת, ערכם עולה ונדיר. קלפים של בוורלי הילס, פנקס חיסונים מנייר צהוב, חי צומח דומם ורשימת האוכל למדורת ל”ג בעומר, כן כן הכל חשוב והכל צריך!

“הזיכרון נשאר בלב ובראש” כבר שמעתי לא פעם, לי זה לא מספיק , אני מהאנשים שצריכים לממש ולהריח את הזיכרון. צריכה אותו כמה שיותר מוחשי. מכתבים, קלסרים, יומנים, ברכות צבעוניות לגיוס, לשחרור, ליום ההולדת, לשנה טובה ואפילו אחת מיוחדת לקבלת המחזור (!). מתנות הבת מצווה, רשימה לטיול השנתי, מלח צבוע בגירים.

מבט חטוף ברשימה הזו מבהיר מיידית עד כמה היא כל כך שלי, כל כך אני. מילא כיפלי בצל, קומפוט (חצי פולנייה מודה באשמה) ומסטיקי בנג בנג, אבל הדברים החשובים באמת היו- ווקמן+ בטריות+ קסטות, יומן אישי, כלי כתיבה, מחברת שירים..

לא אכפת לי שאין מקום, שהארונות מתפוצצים, שהמחסן צועק הצילו, לא זורקת!! דווקא כיום, שהכל כל כך מיידי, ישיר, מהיר, אין צורך לחכות שלושה ימים עד שהתמונות יחזרו מפיתוח, ברכות שולחים בהודעות סמס במקרה הטוב או פשוט מתייגים אותך באיזו תמונת שנה טובה של בנק לאומי בפייס. דווקא עכשיו, פרטי האספנות שלי יקרים וחשובים לי ביותר.

ככה גדלתי, הרבה לפני דור הפייסבוק והאינטרנט. עם תמונות גזורות מעיתונים מודבקות על הדלת. ופח בצורת פיל שקניתי בגיל 12, ואגב, עד היום חי וקיים בחדרי ומי שלא מאמין מוזמן לבוא ולראות בעצמו.

עוד הרבה לפני המצאת המכשירים החכמים. הפאלפון הראשון שלי! נקנה לקראת הגיוס לצה”ל. טוקמן בלבד. מסך בגודל מינימלי, באנגלית, צלצול זוועתי וחוסר קליטה. 13 הודעות קוליות חיכו לי בציפייה בלילה הראשון בצבא, בין הדמעות לשביזות לבהלה, ישבתי בחצות, בזמן שכולן נשפכו באוהל עם שמיכות צמר חומות במחנה ג’וליס, אני נשפכתי מהתרגשות. כבר אז התגלו אצלי סממני התמכרות קלים למכשיר הזה שמקשר בין אנשים.

ככה פעם, לפני המון שנים, לא בארץ רחוקה היינו כותבים ברכות. גוזרים לבבות ופרפרים, מקשטים בטושים צבעוניים ומדבקות ברכות ליום ההולדת, ברכות בספר זיכרונות עם סודות כמוסים מקופלים למשולשים בקצה הדף, ברכות לגיוס, ברכות לשחרור, ברכות לרגל הרישיון,ברכות גדולות, ברכות קטנות,פתקים מקופלים, מעטפות חלקות ברכות של תודה על אוזן קשבת וחברות אמיצה. יש לי סל ענק מלא בכל טוב של ברכות אלפי מילים משלל הסוגים, אלפי געגועים לחברים ורגעים מרגשים.

השירים והספרים שליוו את חיי. ספרים ישנים שעברו מאחד לשני, ספרים שהוחלפו בספרייה. ספרים בכריכה בלויה.

תעודות, מסמכים, קטעי קריאה מטקסים, הזמנות לימים פתוחים, סדר הצעדים בריקוד לספורט, מדבקות לבגרויות, רשימות ספרים, חשבוניות, חליפת הבת מצווה, כרית בצורת לב עם אותיות כסופות.

אוהבת לשמור, אוהבת לאגור. לטפח ולאהוב את הזיכרונות היקרים, כי הם חלק ממני ובזכותם אני מי שאני. מתקנת, משפצת, מדביקה ומנקה. העיקר שיישמר. מתרפקת על נוסטלגיה אהובה, על זמנים אחרים, פשוטים יותר, תמימים יותר, בלתי אמצעים שכאלו. רגעים קסומים להתגעגע אליהם.

עוד מהבלוג של מירב מלמד

תצוגה מקדימה

כי הביקוש לאהבה לא מסתיים אף פעם

שלוש מאות ניסיונות התקשרות במשך שלושים דקות רצופות נדרשו לי רק בכדי לקבל מענה אנושי במשרדי זאפה, להשאיר שם וטלפון ולקוות לטוב. שלוש שעות נסיעה במגוון כלי תחבורה שונים ומגוונים מהצפון הירוק למרכז הרחוק, המתנה מייגעת...

תצוגה מקדימה

עוגת מוס נהדרת בשלושה צבעים

העוגה הבאה הפכה להיות עוגת ימי הולדת אצלנו במשפחה. אין אחד שלא אוהב אותה ומשבח את טעמה הנפלא! בניגוד לעוגות דומות, כאן הבסיס...

תצוגה מקדימה

עוגת סולת תפוז וקוקוס - כוס אחת וקערה אחת

ללא ספק, העוגה הכי קלה שהכנתי עד היום. כוס אחת וקערה אחת- אלו הכלים שתצטרכו לשטוף אחריה (טוב אז גם מרית אחת, אבל שאר הכלים שמונחים בכיור שלכם, כבר לא מהסיפור הזה זה בטוח) עוגה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה