הבלוג של מירב גת

מירב גת

אין מקום רחוק מידי...

עדכונים:

פוסטים: 144

החל מנובמבר 2014

קיבלתי את הספר הזה כספר לבן. ספר ללא כריכה.  ספר ללא תקציר על תוכנו.
התחלתי לקרוא את הספר והנחתי אותו וכך שוב ושוב.
לא הצלחתי להשאיר את הסיפור פתוח.
לא הצלחתי להתחבר לכתיבה ומנגד אהבתי משפטים רבים בספר.

“אני מתבייש להגיד לכם שקוראים לי שלהבת בואיז. שמי הוא פצע עמוק בנפשי, מעמסה גדולה. למרות שלעיתים, בעיקר בילדותי, התאוויתי לשנותו, לא יכולתי להביא את עצמי לעשות זאת. חשתי שזו תהיה בגידה בהוריי.”
שלהבת חיי חיים הרחוקים מלהיות מושלמים. הוא אב לילדה, פזי. ילדה מונגוליאידית שננטשה על ידי הוריה, היות ולא היתה ילדה מושלמת.
הוא 
עוזב קשר הרסני עם אורלי, אם לדוד אשר אימץ. אורלי אינה מבינה מדוע ולמה. היא מדחיקה את מעלליה, את מסע ההרס שלה ואת הטרגדיה שחוללה.
היא מתחננת שיישאר עימה למען שימור שלמות המשפחה.

שלהבת גדל במשפחה לא מתפקדת ולא חמה. במסגרת עבודתו של אביו נוסעת המשפחה לאוסטרליה. תקופה הזכורה לו כטובה בחייו. המשפחה חוזרת לישראל ואימו אינה מצליחה להתאקלם.
הוא מנסה להתאקלם בבית הספר, להצליח בלימודים וחברתית. “זה זיכרון של מהגר. של חיפוש אהבה. בחלוף השנים הוא מתכסה בשכבות של השפלה ובושה. אבל ברגע התרחשותו יש בו תמימות גדולה. ילד מבקש עזרה. ולא מקבל. מפספסים את זה. ואז הילד הולך לאיבוד. מאבדים אותו. הוא מאבד את עצמו. זה אולי הרגע הכי שכיח בילדות. תראו לי בן אדם אחד שיצא לדרך ובאמת הגיע. הוא מתרחש כבדרך אגב, הרגע הזה. באיזו פינה של החצר ההומה. לא שמים לב. זה נגמר. ונשכח, בשולי הפריים בקובץ הוידיאו של מצלמת אבטחה שלאיש אין סיבה לצפות בו. ונמחק.”

שלהבת מודע לכך שאינו מושלם וכי חייו אינם מושלמים ולכן פונה לעזרה  - “כל אדם שמגיע לטיפול פוחד ממה שהמטפל יחשוף בו – וייקח ממנו. המטפל רוצה לקחת ממני את כל מה שעושה אותי מיוחד. את כל מה שייחודי וחד פעמי בי. הרי אנחנו 95 אחוז כמו כולם. יש בנו כל כך מעט שהוא רק שלנו. רק אנחנו. מה זה “אני”… יש בנו רק 5 אחוזים של חריגה מהתבנית הכללית. איזה עיוות שהוא רק שלנו. ואת זה רוצה הפסיכולוג לקחת מאיתנו, כדי לרפא אותנו. כדי שנהיה נורמלים. 100 אחוז כמו כולם”.

במהלך הספר מוזכרים שמות סרטים, בינהם: שתיקת הכבשים, תינוקה של רוזמרי והסנדק. בהתחלה לא הבנתי את קשרם, אך אהבתי את האופן בה חיבר אלפר את תוכנם לסיפורו שלו.

מצאתי את סוף הספר כבנאלי וצפוי למידי.

זהו לדעתי ספר מוזר על דמות פסיכית.
זהו סיפור על מערכות יחסים בין בני זוג ובין הורים לילדיהם, אך הוא מסופר מזווית אכזרית לטעמי.
לא הצלחתי להבין עד הסוף על מה הספר, אך משהו בו משך אותי להמשיך לקרוא ולסיימו.
פחות התחברתי לסגנון הכתיבה בספר. מורכב בעיקר ממשפטים קצרים.

אהבתי את שם הספר – לטעמי הוא מדויק וקולע ואהבתי את פרק התודות בו.
הקריאה לשיקולכם.

בהוצאת ידיעות אחרונות

מאי 2015

 

עוד מהבלוג של מירב גת

תצוגה מקדימה

אליזבת איננה מאת אמה הילי

זהו רומן מתח מסקרן הכתוב בצורה אמיתית, נוגעת ויפה שלא ניתן להניחו מהיד. זהו סיפור על אישה זקנה ושמה מוד, שזכרונה נמוג לאט. היא מחפשת אחר חברתה הטובה אליזבת. לאן היא נעלמה? האם היא תמצא אותה? במי היא יכולה לבטוח? מוד הינה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

המלכה היחפה מאת אידלפונסו פלקונס

המלכה היחפה זהו סיפור המחבר בין שתי נשים יחפות, שתיהן מלכות, כל אחת בדרכה. האחת צוענייה גאה שלא תסכים לשים נעליים, גם אם אלו נעלי זהב להופעה מרהיבה, למול מאות מעריצים הבאים לשמוע אותה שרה. השנייה היא משרתת שחורה שיצאה...

תצוגה מקדימה

יום האישה הבינלאומי 2015 - נשים בוחרות להשפיע

רשמים מכנס בנושא נשים, בחירות ופוליטיקה. מרכז נא לגעת, יפו. סייעו בארגון, נכחו, שמעו, תהו, חשבו וכתבו, חברות קבוצת המנהיגות של ויצ"ו תל אביב : מירב גת, יסמין כהן, גיל מרטנס.   יום האשה 2015. תשעה ימים לפני ש(שוב) יתרחשו הבחירות...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה