הבלוג של מירב בורשטיין Merav Burstein

meravbur

עדכונים:

פוסטים: 88

החל מיולי 2010

06/07/2016

 מנהלת קהילה בקיבוץ, מאמנת אישית ועסקית וסופרת * בת להורים ילדי תימן * גדלה בבית דתי לאומי מזרחי * התגייסה לגרעין נח”ל דתי בתמיכתו הנלהבת של אביה ז”ל * עם נישואייה היא עוברת להתגורר בקיבוץ חילוני שם היא נשבית בקסם החיים החילוניים, המשוחררים מכל עול ונהנית מתחושת החופש *

סדרה של חלומות מטלטלים שהופיעו כארבע שנים לאחר מות אמה הובילו לשינויים מהותיים בחייה והיא החלה בתהליך של חזרה לדת. (כיום היא  מגדירה את עצמה כחילונית שומרת שבת ) *

בעקבות מחלת הסרטן שהתגלתה אצלה לפני כ- 3 שנים בבדיקת ממוגרפיה שגרתית, ותוך כדי תהליך הריפוי וההחלמה היא  לומדת אימון אישי ועסקי *  המסע הפנימי אל עצמה גורם לה להפסיק לעשן (לאחר 30 שנה) ולהתחבר מחדש לאהבותיה הישנות : הציור והכתיבה *

זוהי זהבה הנדלמן, שבתוך פחות משנתיים משלימה את כתיבתם של שלושה ספורי ילדים. כתב ידה “הכוכבים ערים בלילה” רואה אור בימים אלה ( בהוצאת “אופיר ביכורים”), שמציינת : “אני  יודעת שאפשר גם כשקשה ונדמה שהכול שחור – אפשר לבחור אחרת טוב יותר, מאושר יותר.  לא צריך יותר.”

‏‏זהבה עם הספר הכוכבים ערים בלילה.jpg1 - עותק

” נולדתי ב-1960 ביום כיפור. לא כיף גדול לחגיגת ימי הולדת ויום “מחייב” מבחינה דתית להיוולד בו, בכל זאת ביום הדין”, כך פותחת זהבה הנדלמן את שיחתנו. זהבה, 56, נשואה ואם לשלושה,  שמסע חייה נע על רצף מעגלי וכל חויה על רצף הזמן מקרבת אותה אל עצמה.

בימים אלה רואה אור ספרה החדש לילדים “כוכבים ערים בלילה”  בהוצאת “אופיר ביכורים”. סיפור על כוכבים רחוקים וקרובים ללב. כוכבים שאפשר לראות וכוכבים שאפשר לדמיין. סיפור לילדים ולהורים שאוהבים להתבונן.

זהבה חברת קיבוץ סופה, בעלת תואר בוגר בספרות עברית של האוניברסיטה העברית ותואר מאסטר בניהול מאוניברסיטת בן-גוריון. ספר  ביכוריה נכתב באהבה רבה לילדי הגיל הרך ובהשראת עבודתה הישירה והעקיפה עם ילדים ובניהול מערכת החינוך הקיבוצית.

 ניחוח תימני. זהבה נולדה להורים יוצאי תימן. בית דתי לאומי, מזרחי. בית חם , מסורתי ושבטי המשמר את פולקלור הייחודי של קהילת יוצאי תימן. הייתה חברה בתנועת בני עקיבא עד לגיוסה לגרעין נח”ל דתי. “בבית היתה אווירה יחסית ליברלית וסובלנית. הוריי לא הקפידו על כל מצווה אך היה טאבו של שמירת שבת, כשרות, חגי ישראל צניעות ולימוד תורה.  הפוקלור התימני  בא לידי ביטוי בתרבות, בשירה, בלבוש, בתכשיטים המעוצבים ומצורפים באומנות ייחודית ליוצאי תימן, במטבח התימני וניחוחותיו החזקים והמהבילים, אך בעיקר, בלימוד התורה על פי נוסח תימן ושירת ר’ שלום שבזי  מדי שבת  שצלילי שירת הדיוואן התימני עדיין מתנגנים מדי פעם בליבי .

גדלתי על המוטו: “דרך ארץ קדמה לתורהוזו כל התורה כולה על רגל אחת… וזה הבית בו גדלתי וזו האווירה המתונה בה צמחתי. ולכן, המעבר בהמשך עם נישואיי להתגורר  בקיבוץ חילוני (1983) התקבל בסובלנות מסוימת למרות אי הנחת והדאגה בעיקר אצל אימי ז”ל למסורת ישראל  שמא תישכח ממני. לימים אמא צדקה”. אומרת זהבה.

 “פשוט הדחקתי ונהניתי מחיי חופש”. בראשית שנות העשרים, עוברת זהבה להתגורר בקיבוץ סופה. צעירה שרק עתה בונה עם בעלה את חייהם במנותק מבית ההורים ורחוק מהם מאוד פיזית ורוחנית. אורח החיים החילוני קסמו לה, שילוב של קיבוץ צעיר, חיי הפורקן של הצעירים התוססים, תחושת החופש  שבו את ליבה התמים והצעיר.

‏‏cover-stars - עותק

זהבה : “פרקתי  עול דתי והפניתי גבי למסורת בית אבא ואמא. מרדתי ולראשונה ובמשך שנים רבות מאז לא צמתי ביום כיפור כי אין דבר כזה ביהדות-  “אחטא ואשוב” – כך שכנעתי את עצמי שאין טעם באקט זה של צום אם ממילא למחרת שוב לא אשמור שבת ולא אקפיד על כשרות ועוד ועוד. תחושת חופש אמתית. עמוק פנימה תמיד האמנתי שיש דין ויש דיין. פשוט הדחקתי ונהניתי מחיי חופש”.

 חלומות מטלטלים. בשנת 2009, כארבע שנים לאחר מות אמה ז”ל, זהבה  חווה סדרה של חלומות מטלטלים ומיוחדים שהופיעו כל שבועיים באותו יום בשבוע ובאותה שעת לילה. בחלומה מופיעה אמה  בסצנות שונות במסרים ברורים. החלומות מותירות את זהבה בתחושת בלבול עצום ובדאגה רבה.

זהבה משתפת : “באחד מהם חוויתי תחושה כמעט אסטרלית, ראיתי את עצמי מחוץ לגופי. הרקע המסורתי שלי קפץ מיד והשתלט על חיי מחדש  לא הבנתי מה קורה לי. אני זו “עם שתי רגליים על הקרקע”, המנהלת, האקדמאית, המודרנית, ככה נופלת לעולם המיסטי. אבל,  זו הייתה אמא שלי האהובה לא יכולתי להפנות לה גב זה הטריד מנוחתי עד שפניתי להתייעצות רבנית/רוחנית…אז הבנתי. הרבה דברים בחלום הסתדרו לי”.

החלומות מובילים את זהבה  לבצע שינויים נוספים ומהותיים בחייה. בצעדים מדודים היא מתחילה לחזור לכור מחצבתה באופן שלא ישפיעו על בני משפחתה. “החיים הם מסע ונדמה לי כי המסלול שלי הוא מעגלי . מכאן ואילך אני ביחסים “מתפתחים” עם הדת והמסורת. הגעתי למקום בו חברי הקיבוץ יודעים שאני  כבר נחשבת “שומרת שבת”. אני לא מחפשת שיגדירו אותי, אני מבקשת שקט בנפשי, במצפוני. אני לומדת את עצמי בכל פעם בהתאם למה שנכון לי. כיום אעדיף לראות את עצמי כחילונית שומרת שבת.”.

 החיים מקבלים פרופורציות. בסוף ספטמבר 2012 בבדיקה שגרתית  בשיא פעילותה המקצועית התגלה אצלה סרטן שד. המתח הפחד והלחץ מפני הבאות הפכו את חייה.  נאחזת באמונה- (שתמיד  הייתה שם על “אש נמוכה” )  מבעירה אותה בקרבה ומפיחה בה רוח חדשה וחזקה יותר, זאת מבלי להפריע לאחרים עד כמה שיכלה.

בבדיקת    MRI תוך שהיא כמעט נחנקת מחומר הניגוד, היא לוחשת את צמד המילים “שמע ישראל” אנספור פעמים מה שנתן לה את העוצמה להמשיך בבדיקה מבלי להיחנק. תוך מס’ שבועות  היא עוברת ניתוח להוצאת הגושים. כאשר במקביל מתרחש מבצע “עמוד ענן” והיא מחלימה בביתה בקיבוץ בעוטף עזה.

זהבה : “אני זוכרת את  עצמי שואלת – איך לעזאזל גם עכשיו אין לי שקט? לא מספיק הכאב והפחד מהניתוח וממה שיבוא אחריו אז עכשיו יש גם את הפחד הנורא לשלום הילד שלי שחס וחלילה לא יצטרך להיכנס לעזה… וכאן בבית אין שקט … איך אפשר להחלים?  שריקות נוראיות של הפצמ”רים ובית של חברים ממש מול ביתי במרחק של פסיעות מצומצם חוטף פגיעה ישירה…היינו בממ”ד אני שם מכווצת מגוננת על גופי הפגוע  הייתי בטוחה שזה פגע בביתי, הרעש היה עצום והרסיסים גולשים מגג ביתי  המשופע …מזל גדול שהם יצאו מהאזור לפני מס’ ימים והבית היה ריק מיושביו… אני יושבת בממ”ד עם תהילים ביד ומאמינה שיש מי ששומר עלינו, כי אחרת אין לזה שום הסבר הגיוני… יותר מדי פעמים אומרים כאן “איזה נס היה כאן”…המלחמה אמתית יש פצועים הרוגים ויש פגיעות בנפש וברכוש. לא הייתה בידי  הפריבילגיה לנוח מניתוח ולחשוב על המחר. הכול היה כאן ועכשיו וזה למעשה עזר לי לראות כמה בכל זאת שפר עליי גורלי… החיים מקבלים פרופורציות.”.

 הזדמנות לשינוי – גמילה מעישון לאחר 30 שנה וחיבור לאהבות הישנות.  בתקופת ההחלמה מהמחלה היא לומדת אימון אישי ועסקי דבר שהעניק לה נקודת מבט נוספת לחיים.  בתהליך האימון העצמי היא מצליחה להיגמל מעישון סיגריות מזה יותר מ-30 שנה !. חוזרת לאהבות הישנות שלה – לציור ולכתיבה. במהלך שנתיים היא כותבת 3 סיפורי ילדים כאשר אחד  יצא לאור והופק כספר.

ההשראה לכתיבת ספרי ילדים צמחה מהקשר שהיה לזהבה  עם ילדי הגן בקיבוץ ומעולם החוויות שלהם. “שנים רבות עבדתי עם ילדים ונוער וניהלתי את מערכת החינוך בקיבוץ. הילדים הרכים מהווים לי השראה לכתיבה אני רואה אותם בעת כתיבת ספר לילדים – הם לנגד עיניי וכאילו חיים את הטקסט שאני כותבת … יש להם פנים וצבע, תכונות ומאפיינים כאילו חיים ממש לנגד עיניי. כך אני חווה את הכתיבה לילדים.” אומרת זהבה ומוסיפה, “הילדים נהדרים – הם לא שופטים ויש להם אינסטינקטים בריאים וצריך לטפח את זה. הידיעה שיש לנו  חלק בעולמם ובהתפתחות שלהם –בחינוך ובהעשרה שלהם- זה דבר גדול שיש לכבד”.

 כתב ידה הראשון של זהבה הייתה מחברת שירים. שירים שכתבה בגיל 13 בצל מלחמת יום הכיפורים. “מהיום בו הופר השקט והבנו שקרה אסון… בכלל, כל אירוע חדשותי גדול וכל אירוע בחיי הטביע בי את חותמו והוצאתי זאת בכתיבה. הכתיבה  בשבילי היא צורך נפשי”.

 כיום מתמקדת זהבה בכתיבת רומן למבוגרים פרוייקט עליו חולמת כבר 20 שנה,  הנוגע בכל מרקם חייה מילדותה במשפחה דתית- לאומית- מזרחית ועד חייה כיום בקיבוץ חילוני.

הדאגה לבן ששירת כקצין במבצע “צוק איתן” קטעה את רצף הכתיבה ( 40 עמודים כתובים ). “מרוב דאגה עצומה לבני הקצין וחבריו שלחם בתוך הרצועה והגן ממש על הבית, בגזרה ממנה יצאו 13 המחבלים ממנהרה  בשטח חקלאי קרוב לקיבוץ. שם נעצר המומנטום… מחפשת אותו מחדש. הוא יגיע.”

 בוחרת בחיים. “המחלה היא קללה היא משבר,  אך יש עמה גם תובנה  וצמיחה מחודשת. אני קצת אחרת. יש לי משקפיים אחרים על החיים. עשירים יותר בתובנות, בהערכה ליקום, בהוקרה לבורא עולם על מה שיש, בידיעה שהאושר הוא גם עניין של בחירה וכל יום אני משתדלת לבחור בחיים, באושר, ביצירתיות, באהבת הזולת. יודעת שאפשר גם כשקשה ונדמה שהכול שחור – אפשר לבחור אחרת טוב יותר, מאושר יותר . לא צריך יותר.” אומרת זהבה.

 שאיפות וחלומות.ללא היסוס זהבה מפרטת את חלומותיה. “אני רוצה לראות את עצמי סופרת ילדים מצליחה וכותבת מחזות להצגות ילדים. אני רוצה להצליח ולעבוד במה שאוהבים באמת.- כתיבה. לאפשר לכתיבה להיות עיקר עבודתי. להשמיע קול חיובי וטוב.”

  •  

עוד מהבלוג של מירב בורשטיין Merav Burstein

תצוגה מקדימה

לב רטוב

משמשת כמנהלת מערך שרות בחברה קבלנית מובילה  * בעלת תואר שני בלימודי  משפט * בגרות והתבגרות הבעירו בה צורך לומר "בקול רם" ולחשוף "פתקים" שכתבה במהלך השנים על מערכות יחסים,...

תצוגה מקדימה

על אבות ובנים...יחסים ושרירים

פסיכותרפיסט גופני ומטפל יציבה מומחה בליווי תהליכי גוף ונפש * למעלה מ- 10 שנים משמש כמדריך כושר, וחדרי כושר הם סביבה טבעית עבורו * תאונת אופנוע, פגיעה בגב ותהליך שיקום ארוך...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

קצין וג'נטלמן

גיוס מקורות והפעלתם, עצירת מבוקשים וסיכול פעולות טרור, מצגי שווא, יחס קרבה ושנאה, בגידה באמון, נאמנות כפולה, יחסי חברות עם ערביי ישראל ועם לבנונים, הם חלק מתוך תסריט חייו של אריאל רוניס ששימש כרכז ומנהל בשב"כ והיום משיק את...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה