הבלוג של מירב בורשטיין Merav Burstein

meravbur

עדכונים:

פוסטים: 89

החל מיולי 2010

יליד פס, מצטרף במחתרת לתנועת  ”דרור במרוקו, ועולה כנער לישראל עם  חברי גרעין נח”ל אגוז ומתיישב  בקיבוץ רעים * בשנת 1968 מעתיק את מגוריו לעיר אשדוד * גמלאי של התעשייה האווירית וכיום יו”ר בהתנדבות של הוועד המנהל של מוזאונים ומוסדות האומנות באשדוד

היציאה לפנסיה מאפשרת לו להתמסר לכתיבה * הרעיונות לא איחרו לבוא שאובים מזכרונות העבר שלו והשאר פרי דמיונו * התהליך הטבעי והאינטאטיבי הוליד רעיונות ל- 2 ספרים שנכתבו בו בזמן במקביל האחד רומן פנטזיה והשני סיפור חייו. חדור מוטיבציה הוא מציב לעצמו תאריך יעד לסיומם ואף עומד במשימה*  ממוקד מטרה וחדור מוטיבציה, הוא  משלים את מלאכת הכתיבה בבית המשפחה הנוסף בערד, כשהוא מנותק מהמשפחה. * יש בספרו ביקורת נוקבת על התקשורת הישראלית ועל אישיים שונים (כדוגמת שמעון פרס, ברק אובמה ואחרים נוספים ) שעמדו ועומדים על בימת ההיסטוריה – בארץ ובעולם .

זהו גדי אטיאס, שמשיק בימים אלה את שני ספריו : חיי- משנה סדורה , ו”מטאופורזה” ( הוצאת “אופיר ביכורים”) שמציין :  ”זרמתי עם דעותיי ומחשבותיי בצורה גלויה וכנה. אין פה עניין של יהירות אלא הבעת דעה ושל הסתכלות על זווית אחרת שכנראה לא נבחנה דייה על ידי נציגנו. זה לא בא לגרום להתרגשות אלא מייצר תרגיל מחשבתי של אולי תוצאות אחרות”.

גדי אטיאס מחזיק את ספריו

כנראה שקיימת בכולנו השאיפה האנושית הטבעית להטביע חותם, להשאיר משהו משמעותי מעצמנו לבאים אחרינו. לא פעם שאיפה זו נזנחת לאור התביעות שמציבות בפנינו החיים- בית, משפחה קריירה ועוד. אבל בנקודה מסוימת חשוב לנו להגיע לביטוי מדויק של רגשותינו ותבונתנו. בנקודה זו אנו מוכנים להשקיע כדי לזהות את קולנו האותנטי ולהתפתח ככותבים.

כך קרה גם לגדי אטיאס, שהחליט להעלות על הכתב בצורה מכוונת וממוקדת ובהכרח מקורית את מה שעבר עליו במהלך שנות ילדותו , נערותו ובגרותו. הוא התמסר לכתיבה בצורה חיובית ומפרגנת. עבר תהליך עמוק בו התמודד  עם עצמו בכל המישורים, לומד לפרגן לעצמו ולעלות על מסלול של פרסום וחשיפה, ללא פחד.

 גדי אטיאס נולד במרוקו בשנת 1945. הוא למד בבית ספר אליאנס בפס והצטרף במחתרת לתנועת “דרור” במרוקו. במסגרת התנועה. בשנת 1965, עלה לארץ עם חברי הגרעין והתיישב בקיבוץ רעים. לאחר השירות הצבאי בנח”ל עבר לגור בעיר אשדוד ושם הוא חי מאז שנת 1968. גדי אטיאס נשוי לאסתר ( שימשה יועצת ראשי עירייה באשדוד בנושא מעמד האישה. כיום משמשת  יו”ר ויצו אשדוד בהתנדבות ) זה יובל שנים ואב לארבעה ילדים.

גדי מתגורר בעיר אשדוד מאז שנת 1968 לאחר עזיבת קיבוץ רעים אליו הגיע מחו”ל כחברי גרעין אגוז בשנת 1965.

בימים אלה משיק גדי שני ספרים חדשים פרי עיטו : חיי – משנה סדורה” ו”מטארפוזה”. הראשון עוסק בסיפור חיים של משפחה יהודית בסוף מלחמת העולם השנייה. גדי שוטח בפני הקורא את קורות חייו, בד בבד עם משנתו הסדורה על נושאים שונים בחיים, וביקורת נוקבת על אישים שונים שעמדו ועומדים על בימת ההיסטוריה – בארץ ובעולם. הספר מעניק לקורא מבט אישי ומיוחד של אדם אחד שהוא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של עם ישראל בתקופה האחרונה – מבט אישי פנימה ומבט כללי ובוחן החוצה עם תכנים חשובים ומסקרנים.

“מטארפוזה” ספר פנטזיה עוסק בחייו של מכלי, גיבור הסיפור. מכלי, נער מתבגר, בן למשפחה יהודית, נחשף בגיל צעיר לשיעורי תורה אשר הקסימו אותו והעסיקו אותו עד מאוד.  מכלי החל להתעניין בלימודי קבלה, פילוסופיה, מתמטיקה ופיזיקה. הוא גדל בבית דתי, לאב רב, אשר היה מוטרד מלימודי החול של בנו, אך הבין כי לפניו נער מיוחד במינו. במהלך הספר מתגלות תכונותיו העל־טבעיות של מכלי אשר מתמסר לגופו ומבין כי הוא חווה חוויות מיסטיות. גם הוריו שמים לב לכך ומנסים לחקור את העניין.

קורא, כותב, קורא כותב.  בנעוריו גדי קרא רומנים של סופרים צרפתים וגם תרגומים של יצירות של סופרים אמריקאים. אהב גם להשתעשע בקריאה של ספרי מתח ופנטזיה. והיום הוא אומר “בארץ הקריאה היא בעיקרה קוקטייל של כותבים ישראלים ותרגומים מרחבי העולם. אני גם קורא במקור  יצירות בצרפתית ובאנגלית. כעיקרון כמו שאמרתי זהו אחד התחביבים שלי.

 IMG_2134

“אהבתי תמיד לכתוב”. מציין גדי “באירועים משפחתיים תמיד היתי כותב משהו. בחודשים האחרונים לפני היציאה לפנסיה נשאלתי מה אני מתכנן לעשות בזמני החופשי ואז עניתי בטבעיות שאני הולך לכתוב ספר. יש לנו בית קטן בערד הייתי נוסע לשם כמה ימים בשבוע ועוסק בכתיבה. יצרתי שלד של נושאים לכתיבה שהפכו לאחר מכן כראשי פרקים לספר “משנה סדורה”. הצורך בלכתוב ספר נוסף במקביל למשנה סדורה נולד כתוצאה מכך שנוצרו לא מעט “תקיעות” בזמן הכתיבה. פשוט המוח הפסיק לספק תפוקות ואז הייתי מבלה זמן בקריאה. לאחר כשישה חודשים נולד לי רעיון לכתוב במקביל עוד ספר אך הפעם משהו כליל רומן פנטזיה שנקרא היום “מטמורפוזה”. לאחר שקבעתי את הרעיון לספר ישבתי וכתבתי שלד של ראשי פרקים לפנטזיה. הפטנט עבד כשהמוזה ברחה כשכתבתי “משנה סדורה” עברתי מייד ל “מטמורפוזה” ואז המוזה חזרה ומהר.”.

 משימה אפשרית. גדי לוקח את מלאכת הכתיבה כמשימה לכל דבר. הוא מחליט להתמסר ללו”ז שקבע עם תאריך יעד לסיומו. “יצאתי לפנסיה באוקטובר 2012 והתחלתי לכתוב בינואר 2013. קבעתי לעצמי מגבלה של נפח מילים כ 65000 לכול ספר וגם תאריך סיום דצמבר 2014. קביעת מספר הדפים בספר הוא פונקציה של רצונו של המחבר והתוכן שהוא מעוניין להוסיף ולפתח בכתיבה בתוך הספר. המגבלות שהצבתי לעצמי והרצון לסיים את “הפרויקט” גרמו לכך שבחודשים האחרונים של שנת 2014  הייתי מונע במוטיבציה חזקה שמשכה אותי לעיתים עד לשעות הקטנות של הלילה ומשום מה כאילו כמה שהשעות גלשו לתוך הלילה הייתי ערני יותר ומונע ביכולת כתיבה.”

 כתיבה נוקבת וכנה. “אני אומנם לא היסטוריון אבל זרמתי עם דעותיי ומחשבותיי בצורה גלויה וכנה. בספר “חיי – משנה סדורה” מועלים נושאים על מהלכי המשא ומתן מול מדינות ערב שהייתה חסרה בהם יכולת ראייה מרחיקת לכת ועמידה עיקשת על עקרונות בסיסיים ועל שמירת נכסים קרקעיים בהסכמים עם מצריים, ירדן והפלסטינאים שהיו אולי מקרבים אותנו היום להסדרים יציבים יותר.

 ”הספר אינו עבודת מחקר”. הוא מציין בפסקנות. “למי שמחפש ניתוח היסטורי אובייקטיבי שיחכה שיעברו כמה דורות כדי לייצר ראייה בהירה על המתרחש בימינו ולכן ניתוח עמדות של מנהיג זה או אחר, תוצאות של הסכם זה או אחר אינם שטחם הבלעדי של מומחים מיוחדים. הבעתי את דעותיי על אנשים ומצבים מהעבר הקרוב תוך הצגת חלופות שלא נבחנו על ידי אותם מנהיגים וההשלכות שגרמו הסכמים שהושגו ללא השקעת מחשבה מעמיקה או שנעשו תחת לחץ מופרז. אין פה עניין של יהירות אלא אכן של הבעת דעה ושל הסתכלות על זווית אחרת שכנראה לא נבחנה דייה על ידי נציגנו. זה לא בא לגרום להתרגשות אלא מייצר תרגיל מחשבתי של אולי תוצאות אחרות אים….

 ”אני לא צריך לחוש קיפוח כדי לדבר על בעיות חמורות בקליטת העלייה ההמונית שהיגיעה ממרוקו.” בספרו מצביע גדי על הקיפוח של יהודי מרוקו. חלק  מהאשמה הוא מטיל על מנהיגות עולי מרוקו שלא ידעו לייצר את בסיס ההדרכה והעזרה לעליה הזו.

גדי : “פקידים מהסוכנות היהודית דוברי עברית או יידיש ממזרח אירופה לא יכולים להבין את צרכיה ואופייה של עליה מאזור גיאוגרפי עם תרבות אחרת ואורח חיים אחר וההפסד הוא גדול לדור העולים וגם לדור השני וכמובן גם למדינת ישראל. כשאתה מפזר עליות באזורים מרוחקים ללא תשתיות סבירות לפרנסה ולחינוך אין סיכוי לקליטה מוצלחת ואז נוצרות סיבות טובות להתמרמרות. בספר ישנם דוגמאות למכביר.

  מסורתי –ליברלי.  גד, יהודי מסורתי שגדל והתחנך בבית דתי ליברלי שמאפיין את רוב יהדות מרוקו. “אני יהודי וגאה בדת היהודית שהביאה את האל האבסטרקטי לעולם. אכן היו קונפליקטים בהתחברות לתנועה הציונית החלוצית שדגלה בחיסול האלוהים וקידוש כוחו ושכלו של האדם. זו תקופה שגם אני התלהבתי מרוחות המהפכות שהיו באופנה והשלכתי מעלי גם את אורח חיי המסורתי. תקופת החיים הקצרה בקיבוץ האירה את עיני שהאדם הוא אותו אדם בכול המסגרות של החיים ואין אופציה של אדם מושלם ולכן לאחר העזיבה של הקיבוץ חזרתי וסידרתי את אורח חיי תוך החזרת האיזון בקביעת תפיסותיי בחיים.”

 אין מנהיג מושלם והחיים זה מהלך של פשרות. גדי : “אני לא מעריץ בני אדם אך כן יש מקום להעריך אנשים שתורמים למדינתם ולעמם. יש מנהיגים שהדבר היחידי שעומד לנגד עיניהם זה קידומם האישי והישרדותם תוך התייחסות בביטול למצע שהוצג לציבור בזמן הבחירות. בספר הצבעתי על דמויות נערצות על חלק מהציבור שגרמו נזק חמור לארצם ולעמם. אם מצלמים את מצב המנהיגות של מדינת ישראל היום נתניהו הוא האיש שמסוגל לעצור את הסחף שגרם הסכם אוסלו. כשבוחרים מנהיג צריך לתמוך באופציה העדיפה שיש לפניך באותה מערכת בחירות בהתחשב בעמדות הפוליטיות שאתה מאמין בהן. אין מנהיג מושלם והחיים זה מהלך של פשרות.”

 שמעון פרס, נמנה על אותם  מנהיגים המוזכרים בספרו של אטיאס שעליהם הוא מוטל ביקורתמנהיג כמו פרס שעומד על הבמה הציבורית מעל לשבעים שנה ועדיין מנצל היום בהיותו בן מעל לתשעים כל חריץ כדי להופיע בתקשורת ולזכות בזמן שידור כדי לקדם את משנת השלום שלו ואכן הוא “זכאי” להתייחסות כשמהרהרים על מעשיהם של מנהיגים בכלל.

לדעתי איש ציבור בא לשרת את הציבור לתקופה מוגבלת ולא להיצמד למשרה בכול מחיר גם כאשר הציבור מהמחנה שלו דוחה אותו שוב ושוב. נבחר ציבור צריך לפנות את מקומו אחרי תקופת זמן ולהשאיר מקום למנהיגים מדור המשך לנסות את מזלם. הוא לא צריך להפוך לזיקית ולהתאים את צבעי משנתו רק כדי לשרוד. ממליץ לראות את הראיון של דוד בן גוריון עם צוות של עיתון הארץ שהתקיים נדמה לי בשנת 1968 וכשהוא נישאל על שאלות השעה ועל החלטות מנהיגים שהיו בשלטון הוא ענה בצנעה שהוא לא מעורב היום בענייני ניהול המדינה ולכן לא יביע את דעתו.”

 ”קידוש הדמוקרטיה וחופש הדיבור והמידע אינו סיבה להפקרות תקשורתית”.  גדי מקדיש פרק בספרו על התקשורת הישראלית. לדעתו התקשורת היא לב נשמתה של הדמוקרטיה וחשוב לשמור על חופש החשיפה והביקורת של אמצעי התקשורת הכתובה והמשודרת. “אני חושב שצריך גוף של פסיכולוגים ואנשי מקצוע שיעשו סדר בהפקרות של שידורים בלתי מרוסנים וזה לא צנזורה אלא חשיבה חכמה על גבולות חופש הדיווח ורמת המדווחים כדי לשמור על אינטרסים חיוניים של המדינה והעם. לא כל כתב רשאי לחפור בכול נושא רק כדי לייצר אייטם תקשורתי.” מציין גדי. “בספרי התמקדתי בעיקר בדיווחים בזמן לוחמה שהפכו לשטיפת מוח כתוצאה משידורי חדשות רצופים שחזרו על עצמם ללא הרף בלי לחדש דבר אלא רק כדי לייצר אווירת נוכחות שמתבססת על תחרות בין הערוצים”.

 פנטזיה זה דמיון בשיא היצירתיות שלו. כשאני עף עם הדמיון אני מסוגל להגיע למחוזות רחוקים מאוד בזמן ובמרחב. יתכן ודמיון פורה הוא חוויה מיסטית.

בסיפור הפנטזיה “מטארפוזה” ששיבץ גדי מספר אלמנטים מעניינים. למשל המפגש של מכלי הגיבור עם ארבעת הדמויות (הנביאים) שעצבו את מהלך ההיסטוריה האנושית ומתנהלות שיחות איתם בהם מועלות תהיות על סיבות הופעתם על במת ההיסטוריה. הקשרים הבתוליים בתוך חבורת נערי התיכון שיוצאים למלא את חובתם בצה”ל ובשירות הלאומי. טיולי הטבע בנופי ארץ ישראל של החבורה מהתיכון. קשרי הידידות בבית חולים של הצעיר היהודי והמתנדב המוסלמי לשירות הלאומי. בפרק ז’ מתואר בפרוטרוט קשר אהבה אינטימית  בין הצעיר משירות לאומי ומנהלת המחלקה בבית חולים. משיחות על שאלות פילוסופיות וקיומו של אלוהים התפתחו הקשרים ליחסים סוערים בחדר המיטות וזה אנושי מאוד לאדם שחשש מגורלו כיצור עם תופעות על טבעיות.

לסיכום הוא אומר : “מאוד נהניתי מכתיבת הספר יותר מאשר החפירות בחיי היום יום שהייתי צריך להתאתגר  מולם בכתיבת הספר “חיי- משנה סדורה”.

IMG_2423

עוד מהבלוג של מירב בורשטיין Merav Burstein

תצוגה מקדימה

לב רטוב

משמשת כמנהלת מערך שרות בחברה קבלנית מובילה  * בעלת תואר שני בלימודי  משפט * בגרות והתבגרות הבעירו בה צורך לומר "בקול רם" ולחשוף "פתקים" שכתבה במהלך השנים על מערכות יחסים,...

תצוגה מקדימה

על אבות ובנים...יחסים ושרירים

פסיכותרפיסט גופני ומטפל יציבה מומחה בליווי תהליכי גוף ונפש * למעלה מ- 10 שנים משמש כמדריך כושר, וחדרי כושר הם סביבה טבעית עבורו * תאונת אופנוע, פגיעה בגב ותהליך שיקום ארוך...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

קצין וג'נטלמן

גיוס מקורות והפעלתם, עצירת מבוקשים וסיכול פעולות טרור, מצגי שווא, יחס קרבה ושנאה, בגידה באמון, נאמנות כפולה, יחסי חברות עם ערביי ישראל ועם לבנונים, הם חלק מתוך תסריט חייו של אריאל רוניס ששימש כרכז ומנהל בשב"כ והיום משיק את...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה