הבלוג של מירב בורשטיין Merav Burstein

meravbur

עדכונים:

פוסטים: 89

החל מיולי 2010

שנים לקח לאסף זינר להכיר ב”חור” הפרטי שלו. עד שהחליט להתיידד אתו. מתוך ההכרות והמודעות צמח המרפא. סא”ל במילואים, מטפל בנוער בסיכון, איש חינוך, דוגל בשיטה ההוליסטית. יוצא מתוך עצמו ונחשף, על מנת להעביר את דרך הריפוי שעבר הלאה, אל הכלל. על איך להפוך את “החור” לכלי עזר בדרך למטרה, הוא כותב בספר מאויר ברגישות. בכתיבה נוגעת שהיא פרוזה ושירה. במבט ראשון נראה ספרו כספר ילדים. במבט שני ניכר כי הוא פונה לצעירים ובוגרים כאחד להתמודד עם ה’חור’ שלהם. זהו ספר ביכוריו של אסף זינר “האיש עם החור”, בהוצאת “אופיר ביכורים”.

האיש עם החור

 האח יאיר. אצל אסף הכול התחיל מאובדן אישי. “בשנת 1984 שכלתי את אחי סא”ל יאיר זינר ז”ל ששימש סגן מפקד אגד ארטילרי בגזרה המזרחית בלבנון. בן 30 היה בנופלו ואני הייתי בן 14 שנים בלבד. האירוע הטראומטי הזה השפיע רבות על עיצוב האישיות שלי בתחילת גיל ההתבגרות. הרביתי לחשוב על מושגים כמו תכלית האדם. הייתי מתוסכל מהעובדה שהחיים קצרים ובני חלוף ותלויים על בלימה. ואף גרוע מכך, שאפשר לחיות אותם בינוני ומוחמץ. יחד עם זאת לא התעסקתי עם השכול שלי במשך השנים. דחפתי את הנושא לקופסא, שמתי בפינה והמשכתי בחיי. אלא שהדבר חלחל והשפיע על ההתנהלות שלי אם רציתי בכך ואם לא”.

התפנית. אסף: “לפיקוד הדרום בו שירתתי, הגיעה חברה להפצת ספרים. הייתי אז קצין צעיר. מסיבה שאינה ברורה אף לי, קניתי את הספר “האלכימאי”. הספר שבה אותי מיד ופתח בפני חלון מסקרן לעולם הרוחני. גלגול הספר לידי, היה עבורי סימן.  אזרתי אומץ וכנגד כל הקולות ההגיוניים השתחררתי מצה”ל. פניתי לעסוק בחינוך שהוא בעיני מקצוע עם נשמה. במקביל למדתי את תואר ראשון במינהל ציבורי וכן שיטות ברפואה משלימה ובהוליסטיקה. התעניינתי מאוד ברבדים הרוחניים של העולם וביכולת לרפא אנשים הסובלים בגוף ובנפש”.

הנער שבתוכי. “מאז שהשתחררתי מהצבא קרו הדברים די במקרה. המודעות העצמית שלי הייתה בתחילת דרכה. חיפשתי עבודה הקשורה באנשים.  עם נוער בסיכון למדתי דברים חדשים בקשר להנעת אנשים; להגיע אל בני הנוער, להיות סוכן שינוי, לסייע להם לראות תקוה, לסמן מטרה ולהגיע אליה. העבודה עם נוער בסיכון כללה את היצירתיות שמאוחר יותר ידעתי שהנפש שלי הייתה כל כך צמאה לה. באופן סמוי סייעתי לעצמי. עזרתי לאותו נער שהייתי בזמן שאחי נהרג.”

עברו שנים. אסף זינר בחר להחליף את ההדחקה, הערפול והספק בהתמודדות ומודעות. “לפני כארבע שנים השתתפתי בקבוצת תמיכה, שערך משרד הביטחון לאחים שכולים. בחשש לא מוסתר פתחתי את הקופסא ההיא והתחלתי לחטט. נפגשתי עם מה שקרה. הבנתי שקרה שם משהו משמעותי מאוד, שנוכח בחיי כל הזמן ואפילו מנהל אותי באופן בלתי מודע, ביום יום. למדתי להכיר בכאב, להתמודד עמו ואפילו לנסות לקחת אותו למקום בונה. משם החלטתי לנסות למצות את החיים שלי. לחיות חיים משמעותיים, יצירתיים, להטביע חותם. לעשות משהו שייזכר, שיסייע לאחרים”.

“מאוחר יותר כתבתי והעברתי סדנאות והרצאות בנושאי מנהיגות, הוליסטיקה וחינוך. כמו כן כתבתי הצגה בשם “המפקד” בה אחי יאיר הוא דמות המפקד שבהצגה ודרכו מובאים ערכים של מנהיגות שליחות, אהבת האדם, אהבת הארץ ועוד”.

הזרעים של הספר. “במהלך חיי, ראיתי אנשים רבים שמכלים את ימיהם בריק וגרוע מזה שמבזבזים את זמנם במריבות בלתי פוסקות, ברוגזים ממושכים ובסכסוכים בלתי נגמרים.  ראיתי אנשים רבים עם הרגלים שליליים שמנהלים אותם והם אפילו אינם יודעים זאת ובטוחים שהם בשליטה”, אומר אסף. “אנשים נשאבים ליום יום ושוכחים את העיקר, שוכחים לתת חיבוק, לחייך ולאהוב”. אדם בא לעולם על מנת לעשות עבודה מסוימת עם עצמו. הרי לא יתכן שבא רק לאכול במסעדות טובות ו’לעשות חיים’. אם אדם לא עובד על  העצמי שלו ופועל בכיוון הזה , ה”חור” שלו נכנס לפעולה…

אסף מספר כי דימוי החור, נבחר לאחר לבטים. זאת מאחר ואנשים רגילים לייחס לחור קונוטציות שונות ומשונות. עלה בו גם חשש שיקשה על קוראים צעירים להכיל חור בתוך איש. בסופו של דבר החליט להשאיר את “החור” כיון שזה הדימוי הטוב ביותר לבעיה ולחולשה. חור יכול להתרחב ולהצטמצם. הוא יכול לשאוב ולגדול או להתרחב עד לאין סוף ולהפוך לריק. חור יכול לאחסן דברים שיהיה ניתן להשתמש בהם בעת הצורך. בסופו של דבר, משמעות החור תלויה בעקר בדימוי שתתנו לו ובדמוי העצמי שלכם, הוא מסכם.

כעס למשל. “ניקח כדוגמא אדם כעסן שכל דבר קטן שלא לפי רוחו מרגיז אותו, וגם העולם מזמן לו סיבות לכעוס. בהיעדר מודעות עלולים כל ימיו לעבור עליו בכעס; בבתי משפט, בסכסוכים, באלימות. בהתחלה ירגיזו אותו סתם אנשים ברחוב. אחר כך הבנקאי, נהג האוטובוס, השוטר. בהמשך משפחתו, אשתו וילדיו. לכאורה כולם התגייסו נגדו  - וגם זאת סיבה לכעוס. אלא שהאמת היא שהם התגייסו למענו, כולם באו בשליחות בלתי מודעת לסייע לו בתיקון שלו – להתגבר על הכעס ולחיות חיים מאושרים. זה לא קל לאדם כעסן לחדול מלהיות כזה, אבל עם מודעות ועבודה מאומצת אפשר להגיע להישגים מספקים. הכעס הוא רק דוגמא אחת. יש אנשים “קונטרול פריק” או קמצנים וכן הלאה. כל אחד ייקח את זה למקום שלו. כל אחד והעבודה שלו”.

לחורים שלי שהביאו אותי עד הנה.   אסף: “הם אלו שגרמו לי להגביר את מודעות, לעבוד, לטפל ולתקן. הם חברו ליצר הכתיבה והביאו ללידתו של הספר הזה. אם אני צריך להצביע על ה”חור” המרכזי שלי נדמה לי שיהיה זה חוסר הביטחון. בגלל חוסר הביטחון שלי היה עלי להתאמץ יותר, להוכיח את עצמי, להרוויח את המעמד שלי בכל מקום שהייתי בו. הציונים בבית הספר, המעמד החברתי שלי, ההישגים שלי בתיכון, בצבא ובעבודה. פגשתי אנשים שהגיעו לאותם מקומות ואפילו גבוה יותר ועם הרבה פחות מאמץ. היום אני יודע שלאותם אנשים היו חורים אחרים, עבודה אחרת, אולי אפילו קשה יותר בתחומים אחרים”.

האדם החופשי. כששואלים את אסף האם הוא מחשיב עצמו לאדם חופשי, הוא מתחיל בהגדרת המושג: ” אדם בן חורין בעיני, הוא אדם מאוזן, מאושר, שלם נפשית, שמח בחלקו. שמח בכלל ולא בעזרת סמים, אלכוהול או תרופות. כזה שמנהל את חייו ולא מנוהל על ידם. אדם שיש בו די בטחון אך לא מופרז. אדם עניו אך אסרטיבי. אדם הנושא חן וחסד בעיני כל. אוהב ונאהב. אחד שמכיר בחסרונותיו ולא חושש להתמודד עמם. יותר מזה, אדם בן חורין הוא אדם שמכיר גם ביתרונותיו ויודע להשתמש בהם לטובתו ולטובת הכלל. לעניות דעתי לכל אדם, גם לבן חורין, תמיד תהיה עבודה לעשות עם עצמו”.

“אני לא מגדיר את עצמי כבן חורין”.   ממשיך אסף “אמנם עשיתי כברת דרך בתחום העבודה העצמית, פיתחתי מודעות ומצאתי את עצמי לא פעם מסייע לאחרים. אולם ככל שהמדרגה שמגיעים אליה גבוהה יותר, הרזולוציות גבוהות יותר והמאמץ בהתאם. אפשר להשוות זאת למשחק במחשב בו הרמה עולה בכל פעם שאתה עובר שלב”.

הכר את החור. ההתמודדות עם ה”חור” פשוטה לכאורה. אסף:” הצעד הראשון הוא לזהות שיש לנו חור. להכיר אותו. להכיר בו. אם אדם לא יודע איזה חור יש לו הוא מוזמן לשאול את האנשים בסביבתו הקרובה. הצעד השני הוא לזהות את המצבים שבהם החור מנסה להשתלט על המצב. הצעד השלישי הוא להבין למה החור “תופס פיקוד” במצבים הללו. כעין מעקב התנהגותי. המודעות לכשעצמה הינה חצי הדרך לפתרון. אדם מודע נמצא  במדרגה גבוהה של מי שמנהל את חייו ולא מנוהל על ידם”.

שחרור. “השלב הבא הוא”, אומר אסף, “שבכל מצב של הישאבות אל החור צריך לעצור לרגע ו”לשוחח עם החור”. לומר לו: “תודה על שבאת, שימשת אותי בנאמנות עד כה כי הייתי צריך אותך, אך כעת איני זקוק לך יותר”. מצב זה דורש תרגול והתגברות עלולות להיות נסיגות בתהליך אך ההתמדה תשתלם לבסוף. משלומדים להכיר את החור ומשלימים עמו, רואים בו אפילו יתרונות שאפשר לנצל לטובה.

“המשאלה שלי היא ש”האיש עם החור” יזכה לתפוצה רחבה, יגע באנשים ויפעל את פעולתו. שאנשים יזכו בתובנות בזכותו, שישחררו אותם ממעמסת החיים. אני מאחל לעצמי התגברות על החורים שלי עצמי ושימוש בהם לתועלת ואני מאחל לעצמי לכתוב עוד”.

עוד מהבלוג של מירב בורשטיין Merav Burstein

תצוגה מקדימה

לב רטוב

משמשת כמנהלת מערך שרות בחברה קבלנית מובילה  * בעלת תואר שני בלימודי  משפט * בגרות והתבגרות הבעירו בה צורך לומר "בקול רם" ולחשוף "פתקים" שכתבה במהלך השנים על מערכות יחסים,...

תצוגה מקדימה

על אבות ובנים...יחסים ושרירים

פסיכותרפיסט גופני ומטפל יציבה מומחה בליווי תהליכי גוף ונפש * למעלה מ- 10 שנים משמש כמדריך כושר, וחדרי כושר הם סביבה טבעית עבורו * תאונת אופנוע, פגיעה בגב ותהליך שיקום ארוך...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

קצין וג'נטלמן

גיוס מקורות והפעלתם, עצירת מבוקשים וסיכול פעולות טרור, מצגי שווא, יחס קרבה ושנאה, בגידה באמון, נאמנות כפולה, יחסי חברות עם ערביי ישראל ועם לבנונים, הם חלק מתוך תסריט חייו של אריאל רוניס ששימש כרכז ומנהל בשב"כ והיום משיק את...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה