הבלוג של מרב שני

קוראת כותבת

צורכת ספרים לוורידים. עורכת לשון. מילים מוגבלות כל כך אבל כשהן מצליחות לדייק לרגע, זה אושר אחד קטן.

עדכונים:

פוסטים: 42

החל מאפריל 2014

סיפור לא רגיל על אנשים לא רגילים ומסלול חיים מאוד מאוד לא רגיל. לאוהבי סיפורים לא רגילים שמוכנים להתמודד עם בדיקת אקסיומות בסיסיות בחייהם

02/10/2014

לפני יומיים קפצתי לשלומית לקחת איזה ספר-שניים לנשמה. ואז, כשהיא גמרה לארוז בשקית את כל הששה היא זרקה בנונשלנט ושיצא מזה פוסט, נכון?

טובבב, לא היה בתוכנית אבל אני לא לוקחת סיכון עם הדרגים הגבוהים, אז הנה זה כאן, אחד הספרים היותר נוגעים, מרגשים, מעוררי מחשבה, כתובים טוב ומומלצים שקראתי לאחרונה. מתנצלת מראש על הסופרלטיבים.

טירת הזכוכית

בשנת 2005, כתבת רכילות ב NBCNews.com בשם ג’נט וולס יצאה מהארון עם סיפור חייה הבלתי נתפס. הספר טירת הזכוכית נולד כתוצאה מעידודו של בן זוגה ומפגישה של וולס עם אמה:

 …”אמא, לפני כמה ימים ראיתי אותך מחטטת בזבל באיסט וילג’.”

“אנשים במדינה הזאת מבזבזים יותר מדי. זאת הדרך שלי למחזר.” היא נגסה ממעדן פירות הים שלה. “למה לא אמרת שלום?”

“התביישתי, אמא. התחבאתי.”

אמא נופפה לעומתי במקלות האכילה שלה. “את רואה?” אמרה. “הנה. על זה בדיוק אני מדברת. את נבוכה בקלות רבה מדי. אנחנו מי שאנחנו, אבא שלך ואני. תשלימי עם זה.”

“ומה אני אמורה לספר לאנשים על ההורים שלי?”

“פשוט מאוד,” אמרה אמא. “תספרי את האמת.”

נשארתי חסרת נשימה מהפיסקה הזו ובהמשך הבנתי שהיא הד.נ.א ממנו מורכב הסיפור כולו.

הספר כל כך חזק מסיבות שונות:

בגלל העלילה והספקות שהיא מעוררת – נקלענו לסיפור מסעות מרהיב ומטורף של משפחת וולס, ‘משפחה לא מתפקדת’ על פי כל אמות מידה מקובלות. אבל בזמן הקריאה, ובעיקר כשמקשיבים לג’נט וולס מדברת על הילדות שלה, אי אפשר שלא לתהות אם הקביעה לגמרי מדויקת. נדרשתי לבדיקת עומק של עולם הערכים שלי אחרי ששמעתי את האשה המפוכחת והאינטליגנטית הזו נכנסת בסיפור שלה חסרת הגנות לחלוטין, רק כדי לצאת ממנו אומרת ש: היא קיבלה מאביה אמונה בעצמה. תחושה של ערך עצמי. ידיעה שיש לה את הכלים להסתדר בכל מצב. שאבא שלה מאמין בה באמונה שלימה. שיש לה ידיעה מוחלטת שהיא נאהבת. רגע, זה לא הקורס שאנחנו משלמים עליו אלפי שקלים במכון אדלר?

יכולתי לחשוב שהיא סובלת מתסמונת שטוקהולם אבל אני חושבת שלא, שזו האמת שלה. מה שנשאר לי, כנציגת החברה ה”מתוקנת”, הוא להרהר בצער על המשמעות של ‘היות נורמאלי ותיקני’, על מה נחשב נורמאלי והאם מה שנחשב לא נורמאלי הוא בהכרח כזה.

לפני ששמעתי את הראיון, לא הבנתי איך יכול להיות שהיא סיפרה את החיים החריגים האלו, בעלי אלפי הניואנסים שכל אחד מהם זכאי לספר משלו (ואני מבינה שלחלקם יש), בצורה כל כך עניינית ומנותקת רגשית, כאילו היא מספרת סיפור של אדם זר. גם אחר כך לא, אבל לפחות שמעתי מה היא מרגישה.

בגלל הדמויות – הבלתי נשכחות על אופיין, חכמתן וחריגותן, ואני יודעת שהן איתי לאורך זמן.

בגלל הכתיבה – ג’נט וולס יודעת לספר סיפור.

וולס חשבה שהספר יגרום לאנשים להתרחק ממנה אבל בפועל הוא ישב ברשימת רבי-המכר של הניו-יורק טיימס במשך 261 שבועות.

ולסיום, חברת פרמאונט רכשה את הזכויות לסרט והמידע המטפטף לאיטו מוסר שאת הגיבורה, ג’נט וולס, תגלם Jennifer Lawrence. ההורים יגולמו על ידי Claire Danes ו Mark Ruffalo ויביים אותו

Destin Daniel Cretton

באופן אישי אני יותר חוששת ממצפה כי במרבית המקרים הסרט חוטא לספר, אבל עובדות הן עובדות והרי הן לפניכם.

תהנו משעה נפלאה של שיחה בין Jeannette Walls ו Dean Nelson, אבל רק אחרי שתקראו…

 

שנה טובה וגמר חתימה טובה,

מרב

עוד מהבלוג של מרב שני

תצוגה מקדימה

המיילדת מוונציה/רוברטה ריץ'

אתחיל מהסוף: בלעתי את הספר בשלוק אחד ומתוך סקרנות רבה. האם ספר מאוד קריא הוא בהכרח ספר טוב? לכל אחד קריטריונים אחרים להגדרה מה הוא ספר טוב בעיניו, אבל כמה טוב לה, לרוברטה...

תצוגה מקדימה

היקום נגד אלכס וודס / גאווין אקסטנס

לא אוהבת לכתוב או לקרוא תקצירי ספרים, אז המצאתי סטרט אפ - בתחתית הפוסט תמונת התקציר המקורי. ולענייננו: סיפור מקסים על ידידות מופלאה, זה האטיקט הבוער באדום שמוטבע בכריכה הקדמית. נכון, אבל זה רק חלק קטן מהעניין כולו. הסיפור...

תצוגה מקדימה

חתיכת סיפור / דלית אורבך

אפשר לשמוע את הוויששש? הרגע זינקתי החוצה בלי חמצן בכלל מהעמוק העמוק של חתיכת סיפור. וזה מה שראיתי כל הזמן לנגד עיניי לפני הכל: שאפו אדיר על מלאכת מחשבת עלילתית בלי ליפול בשום עיקול או סיבוב או אפילו בקטנה. למאותגרים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה