הבלוג של מרב שני

קוראת כותבת

צורכת ספרים לוורידים. עורכת לשון. מילים מוגבלות כל כך אבל כשהן מצליחות לדייק לרגע, זה אושר אחד קטן.

עדכונים:

פוסטים: 42

החל מאפריל 2014

מכה על חטא ההיעדרות ומפרסמת בפוסט אחד חוות דעת על: פגישה עם החיים, קולו של מלאך, מלכת היופי של ירושלים והמרכיבים הסודיים של האהבה

09/05/2014

הפוסט פורסם לראשונה בבלוג שלי יומנה של טכנאית ציפורניים

אחרי שגמרתי להתבייש בשל היעדרות ממושכת מתפקידי כקוראת של סלונה, אני יוצאת להשלים החובות. על ארבעה ספרים שקראתי ונהניתי וטרם כתבתי מילה. הרי הם לפניכם לפי סדר קריאה כרונולוגי:

פגישה עם החיים/ססיליה אהרון

קודם כל הרעיון! החיים מקבלים חיים משל עצמם והופכים דמות בספר. נפלא. ולא סתם דמות אלא הבוגר האחראי שלוקח על עצמו לעשות סדר אחת ולתמיד בחיים של זו שהוא שייך לה, גיבורת הספר. מתחת לכתיבה הקלילה והמשעשעת של ססיליה אהרון מסתתרים כמה רעיונות יפים, תקפים ובסיסיים על החיים; על אנשים שמתנהלים חיים שלמים נגד עצמם בלי לשים לב. על היכולת להשתחרר מדפוסים ישנים כנגד מה שנדמה ‘כל הסיכויים’. על השמחה בפשטות. לא יודעת מה אתכם אבל אני שמה מיידית טבין ותקילין כדי שיבוא אחד ויעשה כאן סדר סוף סוף, שיבוא לציון גואל.

קולו של המלאך/גיום מוסו

גבר ואשה לוקחים בטעות זה את הסלולרי של זו. מכאן הדרך מתפצלת ומתפתלת למקומות שאללה איסתור. לא הרחקתי לחשוב שבאקט המקרי מסתתרת אמירה קולוסאלית. הטלפון נשאר רק טלפון גם במערכה השלישית ובכלל. אבל העובדה שלא הרגשתי מיליגרם של עומק הגותי לא שינתה את חווית הקריאה: בלעתי את הספר בשלוק אחד ארוך כי גיום מוסו יודע לספר סיפור. בדיוק כשחשבתי שהנה, השתלטתי על החומר ואני יודעת לאן אנחנו מתקדמים, נוסף עוד מידע קטן שהופך את העלילה על פיה ומאלץ לעשות רפרש ולחבר מחדש את כל החומרים. לא מפחיד ברמות של אל הפינה האפילה ביותר אבל שווה לישון עם פנס וסכין בטווח נגיעה.

כנרת, זמורה-ביתן

מלכת היופי של ירושלים/שרית ישי-לוי

כל כך נהניתי מהצלילה העמוקה לחיי ארבעה דורות ומספר יבשות במשפחה אחת: מי אמר למי מתי ואיך, אהבה, תשוקה ויצרים בכלל. גן מוטנטי של החמצה גדולה עובר במשפחת ארמוזה וכאב לי לקרוא עליו כאילו מדובר בחבריי מהשכונה. וזה בדיוק כוחו הבולט של הספר: האמנתי לכל מילה כתובה ובשבילי כל הדמויות נולדו חיו ומתו באמת ובתמים. השפה, ההתנהלות, העלילה – בכל רמה שהיא רותקתי לעולם קוהרנטי מלא ועשיר. אחר כך, כשגוגגלתי קצת, הבנתי שהרוב בעצם נבע מדמיונה העשיר של שרית ישי-לוי ועל כך עוד יותר התפעלות ממני אליה. תוך כדי הזדהות מוחלטת עם הדמויות, הזדמן לי ללמוד על חיי משפחות הקהילה הספניולית, על ירושלים וארץ ישראל של פעם. מדובר כאן ברווח משני לא מבוטל בכלל למראיינת ניצולי שואה, תאבת סיפורים אנושיים מזמנים ותרבויות עברו.

הוצאת מודן

המרכיבים הסודיים של האהבה/ניקולא בארו

הספר היה מצוין ליומיים ששימש אותי בין אשפוז לשחרור מבית החולים. התחבב עליי מההתחלה בזכות הנימה הקלילה והמשעשעת (סליחה על שימוש פעם נוספת במילה החיוורת ‘משעשעת’). יחד עם זה, לא יכולתי שלא להבחין בשני כשלים די משמעותיים; לצערו נקלע ניקולא בארו שלא בטובתו לזמן שבו התפלשנו בפרשת ‘הזמרים והקטינות’. עם מזמורים כאלו ברקע (ובכלל), לא סקסי ואף מקומם לקרוא על גבר שעסוק כמעט ספר שלם בהונאת אישה.

והכשל השני: אני חושדת בבארו שקודם מצא פתרון ורק אחר כך תפר לו סיפור, כי הרעיון המרכזי של הסיפור כל כך מופרך – תראו לי בבקשה את העורך הלשוני שמתגלה כסופר שמטיל ביצי זהב אבל חרד עד ציפרלקס שיתגלה ויפוטר. לא אמין בשום צורה ונאלצתי להתעלם מהקונספט הזה לאורך הספר כולו רק כדי שאוכל ליהנות מיתרונותיו האחרים.

כנרת, זמורה-ביתן

מועדון הקוראות של סלונה

דוגמניות הבית עסוקות ולכן תאלצו להסתפק ביד שלי

 

 

להלן ספוילר וחומר למחשבה: ארבעה ספרים שהסוף מנצח בגדול והאהבה לוקחת בעיניים עצומות. אני מפרשת את זה כביטוי לכמיהה שלא עוזבת, למרות שהחיים חובטים בנו חבוט ושוב, להמשיך להאמין בסוף טוב שמגולם על ידי זוג אוהבים בנשיקה לוהטת תחת שקיעה צבעונית.

 

בברכת שיוף קל ונעים

מרב, טכנאית הציפורניים שלכן

 ____________________________________________________________________________________

 מי שרעיון ציפורניים בעקבות ספרים קוסם לה, מוזמנת להתקשר 0528-800-416

עוד מהבלוג של מרב שני

תצוגה מקדימה

המיילדת מוונציה/רוברטה ריץ'

אתחיל מהסוף: בלעתי את הספר בשלוק אחד ומתוך סקרנות רבה. האם ספר מאוד קריא הוא בהכרח ספר טוב? לכל אחד קריטריונים אחרים להגדרה מה הוא ספר טוב בעיניו, אבל כמה טוב לה, לרוברטה...

תצוגה מקדימה

היקום נגד אלכס וודס / גאווין אקסטנס

לא אוהבת לכתוב או לקרוא תקצירי ספרים, אז המצאתי סטרט אפ - בתחתית הפוסט תמונת התקציר המקורי. ולענייננו: סיפור מקסים על ידידות מופלאה, זה האטיקט הבוער באדום שמוטבע בכריכה הקדמית. נכון, אבל זה רק חלק קטן מהעניין כולו. הסיפור...

תצוגה מקדימה

חתיכת סיפור / דלית אורבך

אפשר לשמוע את הוויששש? הרגע זינקתי החוצה בלי חמצן בכלל מהעמוק העמוק של חתיכת סיפור. וזה מה שראיתי כל הזמן לנגד עיניי לפני הכל: שאפו אדיר על מלאכת מחשבת עלילתית בלי ליפול בשום עיקול או סיבוב או אפילו בקטנה. למאותגרים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה