הבלוג של מרב שני

קוראת כותבת

צורכת ספרים לוורידים. עורכת לשון. מילים מוגבלות כל כך אבל כשהן מצליחות לדייק לרגע, זה אושר אחד קטן.

עדכונים:

פוסטים: 42

החל מאפריל 2014

לקט של ארבעה ספרים. מה חשבתי על: נמר מעופף; אושר, לא מה שחשבתי; האמת על פרשת הארי קברט; רק עוד דבר אחד

09/05/2014

הפוסט פורסם לראשונה בבלוג שלי יומנה של טכנאית ציפורניים

להלן הרביעייה:

נמר מעופף/ יעל טבת קלגסבלד

יעל טבת קלגסבלד איבדה אותי בעמוד 11. אחר כך שוב פעם בעמוד 60. פעמיים מאותה סיבה: היא פותחת מהלך, מרימה להנחתה ונעלמת תוך שמבצעת בנו תרגיל מספר 5 בסדנה לכתיבה שאומר – תגרי אותם ותלכי לעשות ציפורניים. במילים אחרות, אין מצב שאת מסיימת פרק במשפט “עוד רגע הילד נחנק!” ופותחת את הפרק הבא בהתעלמות מוחלטת ממצבו הקריטי של הילד שעוד שנייה כבר זצ”ל רק כדי להגיש אבחנה פסיכולוגית חיוורת במיוחד על נפש המספרת.

המשכתי לקרוא, קודם כל כי אני מסורה לתפקידי כקוראת של סלונה, אבל גם כי לאורך הדרך נשתלו רמזים לעלילות משנה והסתקרנתי אם אי פעם יתפתחו לסיפור ומה הוא יהיה בדיוק. לצערי זה לא קרה, או בכל מקרה לא באופן שבו הייתי יכולה לסיים כאן את מילותיי בקריאה נרגשת לכו לקרוא. מבחינתי, לכו, או יותר טוב מזה, בואו, לעשות ציפורניים.

הוצאת כינרת, זמורה-ביתן

רק עוד דבר אחד/ג’ונתן טרופר

נראה לי שבגדול כולם כבר גמרו את ההלל גם על הסופר וגם על הספר, וגם אני שם. אין לי הרבה מה לחדש. מה שכן, אני יכולה לספר למי שמתעניין שהאיש איבד אולי חצי מהמשקל שלו מאז הספרים האחרונים אבל אני לא יודעת איך בדיוק זה קשור לנושא או איך שלחזר את ההצלחה.

במילותיים: דמויות הגברים מכמירות הלב של ג’ונתן טרופר מזכירות לי את הגברים מהסרטים הראשונים של וודי אלן, לפני שזה נהיה אופנתי להיות נעבעך (למרות שאולי גל האופנה הזה כבר עבר בזמן שנמנמתי). הגבר שלו הוא אדם צנוע ומעורר חיבה כי הוא אחד שיודע משהו על עצמו, על היותו לא-מתפקד-חברתית. הוא מודע. אז נכון שטרופר מביא אותה בהפוכה ויוצר ערפל כבד סביב המעשים של הגברים שלו שחלקם סתם כושלים ואחרים אגואיסטיים במובהק. אבל בכל זאת, למרות שלכל דרו סילבר (גיבור הספר) אחר הייתי מארגנת רוצח שכיר, את הדמויות שלו אני רוצה לחבק ולהרגיע: תנשום, יהיה בסדר. גם בספר הבא תהיה אנטי גיבור רוב הזמן עד שיגלו אותך באמת ותפרוץ לאלמותיות הנחשקת.

קראתי, נהניתי ואקרא גם את הבא שלו.

הוצאת כנרת, זמורה-ביתן

מנמר מעופף כבר נפרדתי

האמת על פרשת הארי קברט/ז’ואל דיקר

הספר הזה הוא מלאכת מחשבת של איך לספר סיפור. יושב הינוקא הזה (בערך 27,8)  ז’ואל דיקר ומיישר קו אנכי בנונשלנט עם קוונטין טרנטינו, זה שעשה לנו מהפיכה עם ספרות זולה.

ז’ואל דיקר לוקח מציאות, מערבב, מועך, מושך ומביא אותה בחתיכת בבושקה נפלאה, מרתקת, ומאוד מתקלפת: אמת, ומתחת לה אמת אחרת, אחותה, בת דודה או ממש הנגטיב שלה. וכן הלאה, לכל אורך הספר. מצמצתם לרגע – פספסתם. וכמו שאומר שְרֶק לחמור: מפלצות הן כמו בצל, יש להן הרבה שכבות. רק שכאן זאת לא מפלצת, והשכבות ב- 601 עמודים טובלות ברגש מכל סוג שאפשר לרצות, כולל הומור יהודי בריא שמוקדש ליחסי אם-בן.

יש מצב שז’ואל דיקר כותב על חומרים שהוא מכיר מקרוב; גם על עולם המו”לות שכבר עשה לו בית ספר פעם וגם על הפחד שהצלחה של ספר ראשון לא מבטיחה מיחזור שלה. כי כבר כתב את הראשון שלו, רומן היסטורי בשם “ימיהם האחרונים של אבותינו”, שעליו זכה ב”פרס הסופרים של ז’נבה”.

הצטערתי מאוד שלא הכרתי אותו קודם, כי ביום רביעי, 6.3.13 בשעה 19:30 ישב ז’ואל דיקר, בשר ודם, והיגג בקול רם ובצרפתית שוטפת בתל אביב על ספר אחד שלו, האמת על פרשת הארי קברט.

לסיכום, אפשר היה להוריד כמה עשרות עמודים, אבל הלכתי הביתה עם אישוש למה שאני כבר יודעת מזמן – שום דבר לא באמת מה שהוא נראה.

הוצאת מודן

 

אושר, לא מה שחשבתי/ ענת קלו-לברון

לא יודעת מה בא קודם, הספר או הצורך שלי בספר כזה בדיוק אבל הוא נפל פה בזמן, ואני מבקשת שאף אחד לא יזכיר את היקום בהקשר הזה (אני יודעת שהיקום הוא הניק ניים החדש של אלוהים אז לא תודה)!!

אין לי הרבה ניסיון בקריאת ספרים מהז’אנר הזה ולולא מועדון הקוראות סביר להניח שלא הייתי מגיעה אליו, אבל אני שמחה שיצא ככה, כי הרווחתי.

מעבר לתכנים שחלקם אני מכירה ואוהבת ותמיד כיף לי להיחשף אליהם שוב, הייתה לי חווית קריאה נעימה בספר נטול מיסיונריות, שנדמה שנכתב כאקט של שיתוף ונתינה פר-סה. הספר רהוט, בגובה העיניים וזורם מעדנות. תוך כדי סיפור חוויות אישיות, ענת קלו-לברון חושפת אמונות ושיטות מעשיות לגעת בפסיכו וברוח להנאתו של הקורא ולשימושו השוטף.

בהחלט לקחתי כמה דברים הביתה ואני כבר משתדלת מאוד להימנע מלשון הרע אם כי זה חותך משמעותית את נושאי השיחה שלי והילדים כבר מבררים מי החליף להם את אמא ולאן לקחו את המקורית.

פגשתי בספר משפטים מעוררי השראה ובמידה רבה בזכותו התחלתי להחזיר לעצמי דברים שכבר חשבתי שהלכו לאיבוד. תודה לך ענת קלו-לברון, ושיהיה בהצלחה!

הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר

בתרגול הודייה

בתרגול הודיה

 

בברכת שיוף קל ונעים

מרב, טכנאית הציפורניים שלכן

_____________________________________________________________________________________________________

בואו לבקר אותי במעוז אביב, אכין קפה ונמרח קצת לקים 0528-800-416

עוד מהבלוג של מרב שני

תצוגה מקדימה

המיילדת מוונציה/רוברטה ריץ'

אתחיל מהסוף: בלעתי את הספר בשלוק אחד ומתוך סקרנות רבה. האם ספר מאוד קריא הוא בהכרח ספר טוב? לכל אחד קריטריונים אחרים להגדרה מה הוא ספר טוב בעיניו, אבל כמה טוב לה, לרוברטה...

תצוגה מקדימה

היקום נגד אלכס וודס / גאווין אקסטנס

לא אוהבת לכתוב או לקרוא תקצירי ספרים, אז המצאתי סטרט אפ - בתחתית הפוסט תמונת התקציר המקורי. ולענייננו: סיפור מקסים על ידידות מופלאה, זה האטיקט הבוער באדום שמוטבע בכריכה הקדמית. נכון, אבל זה רק חלק קטן מהעניין כולו. הסיפור...

תצוגה מקדימה

חתיכת סיפור / דלית אורבך

אפשר לשמוע את הוויששש? הרגע זינקתי החוצה בלי חמצן בכלל מהעמוק העמוק של חתיכת סיפור. וזה מה שראיתי כל הזמן לנגד עיניי לפני הכל: שאפו אדיר על מלאכת מחשבת עלילתית בלי ליפול בשום עיקול או סיבוב או אפילו בקטנה. למאותגרים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה