הבלוג של מרב שני

קוראת כותבת

צורכת ספרים לוורידים. עורכת לשון. מילים מוגבלות כל כך אבל כשהן מצליחות לדייק לרגע, זה אושר אחד קטן.

עדכונים:

פוסטים: 42

החל מאפריל 2014

יש ספרים שחייבים לקרוא יותר מפעם אחת, וזה אחד מהם. בעיניי, זו מחמאה שיושבת בגלורי אוף פיים של המחמאות, ומוגשת, במקרה הזה, לדלית אורבך

03/02/2015

אפשר לשמוע את הוויששש? הרגע זינקתי החוצה בלי חמצן בכלל מהעמוק העמוק של חתיכת סיפור. וזה מה שראיתי כל הזמן לנגד עיניי

אשר של מיכל

ציור במחשב – ביצוע יפהפה של אחותי המוכשרת, על פי תמונה של מאוריץ קורנליס אֶשֶר

לפני הכל: שאפו אדיר על מלאכת מחשבת עלילתית בלי ליפול בשום עיקול או סיבוב או אפילו בקטנה. למאותגרים לוגית כמוני, נראה שהכל מתוזמן פיקס, מדוד וספור ומחושב ורק בתחתית עמוד 378 – יש בספר 379 עמודים – הבנתי לבד מי הפושע המבריק.

למרות שהבנתי, ברור שאני חייבת לקרוא עוד פעם, כי, כמו שהציעה פעם ניקול קראוס – יש ספרים שחייבים לקרוא יותר מפעם אחת, וזה אחד מהם. בעיניי, זו מחמאה שיושבת בגלורי אוף פיים של המחמאות, ומוגשת, במקרה הזה, לדלית אורבך.

נורא מוזר לי לכתוב סופרלטיבים על ספר שלא התחברתי רגשית לאף דמות שלו. בעצם, לא התחברתי רגשית, נקודה. מצד שני, זה גם לא ספר עיוני-אההממ-אינטלקטואלי, זה משהו אחר. זה יציר כלאיים חכם חכם שאין לי שֵם לתת למה שהוא עשה, אבל גורם לי להגיד: זה אחד שאני רוצה על מדף הספרים שלי!

במילון שלי זו חתיכת מחמאה.

ההתחלה הייתה תקועה ולא ידעתי אם הדמות ממחזרת את עצמה כחלק מהאישיות שלה או שזה עניין של סגנון כתיבה ואז, יוסטון, הייתה יכולה להיות לנו בעיה. אבל אז הפקק השתחרר והספר יצא לדרך.

אנחנו מדברים על סיפור-יצור מרובה מפרקים שהולך ומסתכסך עם עצמו עד שקורס פנימה רק כדי לפרק את האמא של כל החוקים כולם. יש כמה אלמנטים שחוזרים על עצמם בכל מני אופנים לאורך הספר ויוצרים מבנה מאוד ברור וגם תחושה חזקה של קלסטרופוביה. ואז השוס – לא מגלה – וגם מִשנה פילוסופית שעליה יושב מגדל המעללים המפואר הזה. הוא משאיר אחריו שובל ארוך של אווירה ומחשבות על בדיון, דמיון ומציאות. אהבה. גבולות. אנושיות. אמונה. ועוד ועוד

חתיכת סיפור קדמי

בדיעבד, כבר מהכריכה אפשר להבין שזה לא סתם סיפור, זה חתיכת סיפור. השם על ריבוא רבדיו, והצילום של זרועות גבריות חסונות חובקות אויר בתמונת ראי-אבל-לא-בדיוק-ראי – זה הספר בדיוק. אז הזדמנות לחלק עוד שאפו למעצבת ניצה רון

חתיכת סיפור אחורי

הוצאת ידיעות ספרים

דלית אורבך אומרת שהיא כותבת ספרים שהיא הייתה רוצה בעצמה לקרוא. גם אני הייתי שמחה לקרוא אותם. אז מקווה שיש עוד אחד כזה בקנה. ועוד כמה מילים מדלית אורבך, בלחיצה על התמונה

דלית אורבך

שאני ממליצה, כבר אמרתי?

מרב

עוד מהבלוג של מרב שני

תצוגה מקדימה

המיילדת מוונציה/רוברטה ריץ'

אתחיל מהסוף: בלעתי את הספר בשלוק אחד ומתוך סקרנות רבה. האם ספר מאוד קריא הוא בהכרח ספר טוב? לכל אחד קריטריונים אחרים להגדרה מה הוא ספר טוב בעיניו, אבל כמה טוב לה, לרוברטה...

תצוגה מקדימה

היקום נגד אלכס וודס / גאווין אקסטנס

לא אוהבת לכתוב או לקרוא תקצירי ספרים, אז המצאתי סטרט אפ - בתחתית הפוסט תמונת התקציר המקורי. ולענייננו: סיפור מקסים על ידידות מופלאה, זה האטיקט הבוער באדום שמוטבע בכריכה הקדמית. נכון, אבל זה רק חלק קטן מהעניין כולו. הסיפור...

תצוגה מקדימה

צבעים נמלטים / ליסה בר

"רציתי להבין את תמצית הרוע, איך הנאצים הפכו להיות מה שהיו. אחרי המלחמה, מצאתי שני אנשי אס. אס ושילמתי להם – בסיגריות, כי לא היה לי כסף – כדי לשמוע. ישבתי אתם כמה שעות והם סיפרו לי מה היה. באיזה שיטות אימנו אותם ואיך עקרו מהם...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה