הבלוג של מרב בן הרוש שני

יומנה של טכנאית ציפורניים

שנה אחרי שעשיתי דוקטורט במניקור-פדיקור הסתבר שאני אלרגית לחומרים שלי, אז אני יוצאת לחפש את עתידי. בת 50 פלוס במסע שלי אל ההצלחה

עדכונים:

פוסטים: 50

החל מינואר 2013

חוזרת אל היועצת פעם שנייה, יוצאת עם תובנה עסקית ומצליחה לממש את התובנה מיידית בחיים

13/05/2014

בפעם הקודמת נפרדתי מהיועצת עם בשורה: כשאת בונה את העסק שלך, תראי אותו דרך הצרכים של הלקוחה. היום אני לוקחת מהפגישה טיפ לעסק ותובנה לחיים.

הפגישה

בסוף הפגישה הקודמת היועצת הבטיחה שתבדוק עבורי משהו ותיצור קשר מיד באותו יום. זה לא קרה ויש לי הרגשה שהיא לא לגמרי אמיתית אתי. לכן הפגישה מתחילה בתחקיר שאני מבצעת בה בעדינות של חוקר בכלא הסורי ומיומנות של כירורג. אני מנסה לחלץ ממנה משהו, אפילו תרוץ, שיסביר את הפער בין המילים והמעשים. אבל תוך דקות ספורות העצם הזר, השקר, מונח בינינו כמו גוויה קרה.

ולסיכום דבר הסנגוריה אמרה היועצת: מוזר, אני לא מצליחה להיזכר בכלום. יש לי בלקאאוט. היית אצלי לפני שבועיים, לא?

אני מעריצה את האישה. לו אני במקומה אני בהיסטריה שתפסו אותי על חם. הייתי מפרפרת בהיפר-ונטילציה, מזיעה מהשערות של הגב, מושיטה ידיים לאזיקים. אבל היא – כלום. הזמן עומד מלכת כשהיא נוגסת מהעוגיות והרגל שלה ממשיכה לנוע קדימה ואחורה, קדימה ואחורה.

אבל אני נשארת לשבת כי אני פחדנית מדי לצאת.

אנחנו ממשיכות את הפגישה כאילו אנחנו רגילות לשקרים, ומנסות לענות על השאלה הקדומה: מה יהיה תחום העיסוק שלי נוכח הוונדליזם של האלרגיה. יש לציין שהאלרגיה ממשיכה לנעוץ בי שיניים, וכשאני מורחת ג’ל אני עדיין זוכה להתפתל מכאבים. אולי, וזו רק השערה לא מלומדת, הפצעים אינם פסיכוסומאטיים כפי שנרמז בעבר.

שאר הזמן מסרב לעבור, וכשאני סופרת את השניות החולפות היועצת מתלחששת בינה לבין עצמה ומעלה רעיונות שונים. אחד הרעיונות עולה לה במפתיע:

מה דעתך על הלוחשת לגבות?

מה???

הלוחשת לגבות

למה את מתכוונת?

אני עוד לא יודעת, אבל יש לי את השם

אני מתאפקת מאוד לא לצחוק בקול רם.

השם נותר יתום, תלוי בחלל החדר ללא המשך או משמעות. לשמחתי מאוחר יותר, בחדר שלי, סיגל תציע להתרחב קצת: נראה לי יותר הלוחשת למפשעות, היא תגיד ואז נתגלגל מצחוק.

מצד שני, דווקא אחרי ההצעה האלמותית של היועצת, נופלות התובנות על האדמה החרוכה של יחסינו.

תובנות

למרות שהדברים לא נאמרו במפורש אני מבינה: הגיע הזמן לשנות. נשתל רעיון התמחות בגבות שדווקא, למרות השם, מוצא חן בעיני. ומכאן בהרחבה:

כשמשהו בעסק לא עובד, לא צריך להיתקע עליו, אין מה להתאבד על משהו שמסתמן כאבוד. צריך לשנות.

אני מבינה שאת התובנה אפשר ליישם גם בחיים עצמם וממהרת לעשות את זה, ולכן, כשהיועצת השנייה ואני נפרדות אני סוגרת אחריי את הדלת בפעם האחרונה. ואחר כך אני מתמוטטת. תובנות זה יופי אבל אין לי מושג מאיפה לגייס את כוחות הנפש להתחיל פעם שלישית מחדש.

רוצים לעבור אתי את המסע? לחצו על כפתור עקוב אחרי

לינק לפוסט הראשון, מ ת ח י ל י ם

לפוסט הקודם טיפ מספר אחד לבניית עסק

לפוסט הבא

שייקי שחור לבן קטן 2

 

בברכת שיוף קל ונעים

מרב, טכנאית הציפורניים שלכן

_____________________________________________________________________

בואו ניפגש למניקור וקפה. או פדיקור 0528-800-416

עוד מהבלוג של מרב בן הרוש שני

תצוגה מקדימה

ג'ל על ציפורניים טבעיות-בעד ונגד

כל פעם שאני מורחת ג'ל אני חושבת על איך נראו חיינו לפני שהמציאו אותו. ויותר ספציפי – האם בכלל היו לנו חיים? ובשביל מה בכלל טרחנו להתעורר בבוקר? חדות העין שביניכן ישימו לב שאני לטובת הג'ל. ויש לכך מספר סיבות שאשטח כאן ללא כחל...

תצוגה מקדימה

היום יום האם*

בעודי מצחצחת את הפאנלים (זאת כמובן מטפורה. לא נוגעת בפאנלים. רק איבוק רהיטים, אקונומיקות, שטיפה, שאיבת אבק, סידור הבית לפני שטיפה, סידור אחרי) שמעתי ברדיו שהיום יום המשפחה. לא הייתי בטוחה ששמעתי טוב, כי אוזן אחת הייתה חסומה...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

איזי ריידר מ ת ח י ל י ם

דניס הופר וג'יימס פונדה על אופנועים כבדים וסט בגדים קבוע. ברקע שומעים את Born to be Wild. זה קרה בסרט Easy Rider שתורגם בהתקף גאוניות לאדם בעקבות גורלו. מאז שעזבו ואינם, מה שנשאר לי זה רק הגורל שלי. אני מעריכה שיודעת את הכתובת שלו, כולל...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה