הבלוג של מרב בן הרוש שני

יומנה של טכנאית ציפורניים

שנה אחרי שעשיתי דוקטורט במניקור-פדיקור הסתבר שאני אלרגית לחומרים שלי, אז אני יוצאת לחפש את עתידי. בת 50 פלוס במסע שלי אל ההצלחה

עדכונים:

פוסטים: 50

החל מינואר 2013

פתיחת הבלוג בפירוש לא שינתה את חיי. היא לא עשתה אלפית ממה שמליון דולר קאש, בבנק או בחצר האחורית היו יכולים לעשות. 378 מילים על למה בכל זאת פתחתי

06/10/2013

בכלל לא אשמתי שפתחתי. זאת יולי אשמה. אני סתם ישבתי בתמימות ושייפתי ואז י. התפוצצה עם השאלה: למה שלא תפתחי בלוג?

מי, אני?

אז פתחתי.

זה הסתדר מעולה עם השאיפה להיות סופרת, כי יש לי כבר שני ספרי-מגירה. וגם, באמת מאוד השתוקקתי, אלא שלא נעים לכתוב ספר-מגירה שלישי. בלוג נשמע כמו פורמט מעולה. חשבתי שיש לי משהו מעניין: טכנאית ציפורניים שמספרת מה קורה אצלה בחדר – מלל שופע מעולם הנשים. ולא פחות, קיוויתי שהבלוג יעשה לעסק שרק פתחתי מה שבוטוקס עושה לכמה נשים שיצא לי לראות במכון, כשעבדתי באחת השכונות הצפוניות.

פרסמתי בשקט, בחלל האינטרנטי, הגיגיה של טכנאית ציפורניים. אני כותבת ‘בשקט’ כי די מהר הבחנתי שההוסט ההוא (לא מגלה. טוב, גוגל) פעיל כמו בר-מינן במרתפי האינקביזיציה.

אז עשיתי גוגל כדי לגלות גלקסיות אחרות והגעתי לסלונה. זה היה טרם ימי הפטוניה. ריקי עזרה לי בלבביות רבה להתארח חד-פעמית, ואחר כך, כשכבר החלטתי, ליוותה אותי בהגירה לכיכר השוקקת של סלונה.

פתיחת הבלוג בפירוש לא שינתה את חיי. היא לא עשתה אלפית ממה שמליון דולר קאש, בבנק או בחצר האחורית היו יכולים לעשות. אבל כמו דברים חדשים, היא הביאה איתה התמודדויות לא צפויות;

  • קול. חיפשתי (ועדיין) קול שיכול לספר את החדר שלי מתוך ריחוק אסתטי. קצת לגלות ובעיקר להסתיר. ככה טוב לי. לרוב, כשאני קוראת פוסט ישן שכתבתי אני מתחלחלת ושואלת מי העילגת שגנבה לי את השם. וגם, עדיין לא סגורה על הקונספט. אבל לפעמים נדמה לי שמצאתי את הקול ואני פשוט נהנית מהכתיבה, הנאה שמסדרת לי קתרזיס תרפויטי חופשי מתשלום.
  • קימוץ. אני לומדת לקמץ במילים. גיליתי שזה מצוין גם בגידול שלושה ילדים בגיל פצעי-הבגרות שמסוגלים לשמוע משפטים של חמש מילים ודי.
  • חופש. חלק מתהליך התפתחות אישית (פורגיב דה לנגוויץ’ ויסלחו לי הגנים הפולניים) ואחד מסמלי החופש הפנימי – ללמוד לכתוב בשביל עצמי; למרות שאני משתוקקת למחיאות כפיים ואישור מסיבי מהאצבע הכחולה, אני עמלה קשות על טשטוש הקולות החיצוניים בזמן הכתיבה. כותבת כמו מה שהייתי רוצה לקרוא. משתדלת לכתוב כאילו אני לגמרי בריק, כאילו אין לי קוראים. כאילו, הי, בעצם, בדיוק כמו שזה באמת (ובהזדמנות זו, תודה אמיתית לעוקבים)!
  • סלונה. ולמה בסלונה? כי זכיתי כאן בכמה חברות נהדרות. כי היא הכיכר הכי שובבה וסואנת בעיר. כל כך כזו, שזקנה כמוני לא עומדת בקצב. שכל יומיים נולד רעיון יצירתי חדש ואני גוררת את עצמי בנשימה אחרונה, לפני שהלילה נסגר סופית ומתפנה לטובת השמש, כדי לענות על השאלה למה פתחתי בלוג.

גם אתם מוזמנים לפתוח בלוג בסלונה

בברכת שיוף קל ונעים

מרב, טכנאית הציפורניים שלכן

_______________________________________________________________________________________________________

אני מקבלת במעוז אביב 0528-800-416


עוד מהבלוג של מרב בן הרוש שני

תצוגה מקדימה

ג'ל על ציפורניים טבעיות-בעד ונגד

כל פעם שאני מורחת ג'ל אני חושבת על איך נראו חיינו לפני שהמציאו אותו. ויותר ספציפי – האם בכלל היו לנו חיים? ובשביל מה בכלל טרחנו להתעורר בבוקר? חדות העין שביניכן ישימו לב שאני לטובת הג'ל. ויש לכך מספר סיבות שאשטח כאן ללא כחל...

תצוגה מקדימה

היום יום האם*

בעודי מצחצחת את הפאנלים (זאת כמובן מטפורה. לא נוגעת בפאנלים. רק איבוק רהיטים, אקונומיקות, שטיפה, שאיבת אבק, סידור הבית לפני שטיפה, סידור אחרי) שמעתי ברדיו שהיום יום המשפחה. לא הייתי בטוחה ששמעתי טוב, כי אוזן אחת הייתה חסומה...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

איזי ריידר מ ת ח י ל י ם

דניס הופר וג'יימס פונדה על אופנועים כבדים וסט בגדים קבוע. ברקע שומעים את Born to be Wild. זה קרה בסרט Easy Rider שתורגם בהתקף גאוניות לאדם בעקבות גורלו. מאז שעזבו ואינם, מה שנשאר לי זה רק הגורל שלי. אני מעריכה שיודעת את הכתובת שלו, כולל...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה