הבלוג של מרב בן הרוש שני

יומנה של טכנאית ציפורניים

שנה אחרי שעשיתי דוקטורט במניקור-פדיקור הסתבר שאני אלרגית לחומרים שלי, אז אני יוצאת לחפש את עתידי. בת 50 פלוס במסע שלי אל ההצלחה

עדכונים:

פוסטים: 50

החל מינואר 2013

החיים התהפכו עליי ונאלצתי להחליף מקצוע. היום, אחרי הרבה שעות שיוף, אני מאושרת מהבחירה. למה? בעיקר כי הנשים שאני פוגשת אצלי בחדר הן בדיוק הנשים שהייתי רוצה בחיים שלי. מהפך נפלא באמצע החיים.

28/01/2013

היום אחר הצהריים ישבה אצלי לקוחה אהובה מאוד (יולי, שמך שמור במערכת) ותוך כדי שיחה י. הציעה ככה: “אולי תכתבי בלוג?” אני לא זוכרת איך בדיוק הרעיון נוסח אבל בכל מקרה, אם הבנתי נכון, היו שם המילים “ציפורניים” ו”חיים”. וגם “טיפים”. משהו קטן לגבי ה”טיפים” – למרות שאני מאוד אוהבת לעשות את זה, טיפים זה לא משהו שמומלץ שאתן בעצמי (על כך יעידו הילדים), ולכן במקום טיפ אני יכולה פשוט לספר לכם מה מצליח לי ועובד טוב בחיים שלי. נקרא לזה פשוט “טופ” Top. הלקוחה תמיד צודקת אז החלטתי ללכת עם הרעיון, למרות שעוד לא לגמרי סגורה על מה לכתוב, וצריכה לחכות לפעם הבא ש-י. ואני נשב על מניקור טוב. בינתיים אסתפק בהתחלה:

מי בכלל חשב שאהיה טכנאית ציפורניים? בטח לא כל אני. קודם כל בגלל ה’טכנאית’ שבשם. בברררר. שום דבר מכל מה שעשיתי עד עכשיו לא הכין אותי למקצוע הזה. חוץ מדורותי (השם שמור במערכת) כמובן, שתמורת (ביפ) ₪ לימדה אותי שפרנץ’ הוא למעשה פס ישר ולא כמו שחשבתי עד אז, תיעוד נוף הררי (דרך אגב, הידעתם? המילה פרנץ’ בצרפתית פירושה ‘פוני’ של השיער ומכאן נגזר השם) ואיך לשייף ציפורניים בלי לעבור דרך חדר מיון. היא גם לימדה אותי איך לקנות הרבה מאוד מוצרים שאני לא צריכה, אבל זה קרה כבר אחר כך.

טכנאות ציפורניים התחילה בשבילי בדיוק באמצע החיים, כשלא חשבתי שאי פעם אהיה טכנאית בכלל או ציפורניים בפרט. זה קרה כי הצטרפו להן כמה נסיבות שגרמו לדבר הבא לקרות: הרמתי טלפונים למכונים ושאלתי אם אפשר ללמוד בניית ציפורניים. בין כולם, התקשרתי גם לדורותי וליתר ביטחון בררתי אצלה אם כל אחת יכולה לבנות ציפורניים, גם כזו עם זוג ידיים שמאליות. דורותי מיד הרגיעה אותי ואמרה שבטח. כל אחת. וגם מניקור ופדיקור וגבות ושפם ושעוות ואיפור קבוע ולייזר. במחשבה שנייה, אחרי התשובה הזו אולי הייתי צריכה לצפות את העתיד קצת יותר טוב, ואני מחזירה אתכם לפסקה מעל שמדברת על הסטוק שיושב אצלי במחסן.

פעם במילניום, מירה בג'ל אדום

פעם במילניום, מירה בג'ל אדום

העניין בין דורותי וביני היה חתום וגמור, ובאחד מאותם בקרים צללתי לעולם המקסים של אדומים-וורודים ואדומים-כתומים, של כחול ג’ינס וירוק דשא. לקים של חורף לעומת לקים של קיץ. ריח חריף של נוזל אקריל ואבקות דקות דקות שנראו בדיוק כמו אבקת הקסמים שטינקרבל מפזרת (ולפעמים נדמה לי שבאמת ככה זה עובד, כמו כישוף קטן).

היום אני כבר אחרי הרבה מאוד שעות שיוף, מריחה, קיצוץ, גירוד, סגירה ופתיחה. מ’טכנאית’ הפכתי למשהו שאני מקווה שהוא פחות טכני והרבה יותר עם נשמה, כי ככה אני מרגישה, שאני אוהבת את מה שאני עושה. כי אני נהנית מהאתגרים של המקצוע (יש כאלו, תתפלאו), למשל: למרוח לק בתחום הציפורן בלי לכבוש טריטוריות סביב, למרוט שתי גבות שיראו כמו שיבוט זו של זו, למגר באופן סופי ומוחלט שערות שתלטניות, לאלף ציפורן חודרנית, ועוד ועוד. אבל מה שעושה את ההבדל ומביא לי שמחה גדולה זה המפגש האנושי.

והנה מגיע ובא ה”Top” שלא ידעתי בכלל שישנו אבל אפשר לכנות אותו הראשון ואולי החשוב מכולם:

ביקשתי בלבי שיגיעו אנשים שאוהב וזה מה שקרה. תקראו לזה איך שאתם רוצים – יקום, אלוהים, גורל, התכוונות. יש כל כך הרבה שמות לאותו דבר בדיוק. רציתי מאוד וזה הצליח לי. יש אצלי בחדר כל כך הרבה רגעים נפלאים כי הלקוחות שלי הם בדיוק האנשים שהייתי רוצה שיגיעו לחיי בדרך זו או אחרת. אולי זה נשמע כמו חנופה, וזה נכון. אבל בצדק.

במלים אחרות: כשזה עובד – זה עובד, זה חזק כמו אקריל על טיפס.

בברכת שיוף קל ונעים,

מרב, טכנאית הציפורניים שלכן

עוד מהבלוג של מרב בן הרוש שני

תצוגה מקדימה

ג'ל על ציפורניים טבעיות-בעד ונגד

כל פעם שאני מורחת ג'ל אני חושבת על איך נראו חיינו לפני שהמציאו אותו. ויותר ספציפי – האם בכלל היו לנו חיים? ובשביל מה בכלל טרחנו להתעורר בבוקר? חדות העין שביניכן ישימו לב שאני לטובת הג'ל. ויש לכך מספר סיבות שאשטח כאן ללא כחל...

תצוגה מקדימה

היום יום האם*

בעודי מצחצחת את הפאנלים (זאת כמובן מטפורה. לא נוגעת בפאנלים. רק איבוק רהיטים, אקונומיקות, שטיפה, שאיבת אבק, סידור הבית לפני שטיפה, סידור אחרי) שמעתי ברדיו שהיום יום המשפחה. לא הייתי בטוחה ששמעתי טוב, כי אוזן אחת הייתה חסומה...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

איזי ריידר מ ת ח י ל י ם

דניס הופר וג'יימס פונדה על אופנועים כבדים וסט בגדים קבוע. ברקע שומעים את Born to be Wild. זה קרה בסרט Easy Rider שתורגם בהתקף גאוניות לאדם בעקבות גורלו. מאז שעזבו ואינם, מה שנשאר לי זה רק הגורל שלי. אני מעריכה שיודעת את הכתובת שלו, כולל...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה