"Sounds like yourself" – להקת המחול פרסקו מרכז סוזן דלל

יצירת מחול בהשראת מכתבי אהבה של סופרים – מחול מודרני לאוהבי הז'אנר

"Sounds like yourself" – להקת המחול פרסקו

מרכז סוזן דלל

ניהול אמנותי: יורם כרמי כוריאוגרפיה: מיכאל גטמן

2

היצירה נולדה בהשראת מכתבי אהבה בין הסופר הנרי מילר לסופרת הפמיניסטית אנאיס נין, ומכתביו של הסופר והמחזאי אוסקר ווילד מתקופת מאסרו בכלא במשך 730 יום למאהבו הצעיר, לורד אלפרד דגלאס. אלו מכתבים סוערים, כואבים, מלאי אהבה תשוקה וכעס, אשר משמשים כפסקול חי ליצירה,  עבודה פיזית וירטואוזית מאתגרת את הגוף ואת המחשבה בביצוע עשרה רקדנים.

זה מה שרשום על היצירה באתר של סוזן דלל. בפועל מה שקורה על הבמה הוא כזה:

בצד ימין של הבמה מושיבים מישהו מהקהל שצופה בהופעה ממקומו החדש, בצד שמאל יש שחקן שמקריא את מכתבי האהבה בדרמטיות אדירה ובאמצע הרקדנים רוקדים. אנחנו לא מצאנו את הקשר ביניהם.

היה לי מאד קשה להתרכז בשני הדברים במקביל וגיליתי שאו שאני מקשיבה לשחקן שמקריא או שאני מסתכלת על הרקדנים (המופלאים). שניהם ביחד לא הצלחתי.

היה לי מאד קשה לראות רקדנים שרוקדים לצלילי הקראת טקסט ולא לצלילי מוזיקה. היו מדי פעם גם קטעי מוזיקה אבל בעיקר הקראה של הטקסט עם עוד רעשי רקע מאד מאד חזקים כמו טפטופי מים ורעש של מסור.

הרקדנים היו פשוט מופלאים – קנאתי בכל אחד ואחת מהם על התנועות המושלמות שהם מבצעים על הבמה והכריאוגרפיה מעניינת מאד אבל צר לי לא מצאתי קשר בינה לבין המכתבים.

אני מאד אוהבת מחול – גם קלאסי וגם מודרני אבל זה כנראה היה יותר מדי מודרני בשבילי

 

3

 קרדיטים:

כריאוגרפיה: מיכאל גטמן

ניהול אמנותי: יורם כרמי

מפיק בפועל: גיל מאורי

שחקן/רקדן: מיהיר גרובר

רקדנים: טים אודין, אור חכים, לירון קיחלר, טל נוף, בר כהן, צרי בר נתן, רוני רחמים, עמית שרף, ליאור זמואלסון, גלעד גורל (לקוח מאתר הבית של להקת פרסקו)

טקסטים – אוסקר ווילד, הנרי מילר, אנאיס נין, מיכאל גטמן

צילום: אייל לנדסמן

אורית רובינשטיין
אוהבת לקרוא, אוהבת לטייל גם בארץ וגם בעולם. אמא לשני בנים מתבגרים, אוהבת מדע בדיוני וגיבורי על