הבלוג של Sharon Magnezi

Magnezina

לא נחה לרגע, כותבת מאז ומתמיד ועוסקת בקופירייטינג, כתיבת תוכן לכל סוגי המדיה וכתיבה עיתונאית. יש לי מילה טובה:https://www.facebook.com/millatova רכה על הרצף, משוננת בקצוות, אופטימית גדולה, עם אמונה חזקה באמת ובסוף הטוב.

עדכונים:

פוסטים: 103

החל מנובמבר 2011

שנייה לפני שהוא נרדם באיחולי ‘חלומות נעימים’, הילד באחת עשרה שנותיו עם חוכמת חיים של ראש שבט, אומר לי בלחש: ‘תודה שרון’. ‘על מה תודה, ילד יקר שלי’? ‘על שבאת, על שהיית איתי’ בחיוך רחב, בנשיקה על הלחי ובדמעה תלויה בזווית העין, אני מודה בלב על כל הטוב שיש ויוצאת לסערה. סערה של גשמי ברכה.

23/11/2012

יום שלישי,(פעמיים כי טוב?), הערב יורד על הדרום יחד עם עשן הטילים שיורטו.

אני בדרכי חזרה מגן יבנה לאחר שפרקתי עם עופר צרפתי, האיש והצדיקות, את התקרובת המרהיבה של נשות ואנשי סלונה שנשלחה לחיילנו בקו האש. הידיים מאחורי פסיפס המאפים היפה הזה מוכיחה לי שוב, שהטוענים שהתל אביבים יושבי המרכז חיים בבועה, חי במערה.

בימים מוטרפים המצפינים תחושות ממוסכות עשן של ‘הכל פגז’ ו’הכל פיצוץ’, אבל לא במטאפורה החיובית, אני משתדלת לשמור על האופטימיות שצרובה בדי.אנ. איי שבתאי גופי, אבל נותנת מקום של כבוד גם לגן הזהירות.

פונה לכביש 4 ומייחלת בליבי, ששום אזעקה לא תרעיש את המוסיקה הטובה שמלווה אותי ושאגיע בשלום חזרה הבייתה כשהאל ואימי עמדי.

הדרך פנויה והחיוך נשמר על פניי, כשלפתע אחי מתקשר ובקול ששורט מעט את הנונשלנטיות הג’וקרית היציבה שלו, מודיע לי, שנחתה רקטה על בניין מגורים בראשון לציון, הסמוך לבניין בו מתגוררת משפחת אחותי הגדולה.

דאגה מציפה אותי, בד בבד עם יסורי המצפון על שעזבתי את גן יבנה מבלי שעצרתי לחיבוק עם אחות ה’סנדוויץ’, ‘לילי הנמרה’ שלי,( ע”ע פיטר פן). זאת שנעה מעל שבוע, על קו הסלון – ממ”ד ובין קומות ביתה, עם ילדיה ובן זוגה ושולחת קולות געגועים.. ובין אזעקה לריצה, גם מתקשרת ל’גדולה’ לנסות להרגיעה מבלי שזו תדע, שאוטוטו זה לא יהיה קרוב, זה יהיה ממש מעל..

דאגה אך לא היסטריה, שכן אני יודעת רוב הזמן להתנהל בלחץ, שומרת על תנועה מתמדת, יחד עם קור הרוח וחום הלב ומחשבת את הפעולות הנחוצות.

כולם מנסים להתקשר לכולם, לחבר פרטי מידע לפאזל הגיוני. ‘הגדולה’,( כך אכנה אותה גם בשל לבה האינסופי), ובן זוגה לא בבית, דוהרים הבייתה לבדוק מה שלום הצאצאים, לוודא כי שלום לשלישי הקטן, האחיין האהוב,( הוא לא מסכים ל’מתוק’), שלא האמין שאחד ממשחקי המחשב שלו יקבל חיים פתאום ויפגיש את הדימיון שלו עם המציאות האיומה הזאת.

אנו מגלים שאין נפגעים בגוף ובנפש, למרות שכמעט מחצית מהבניין  ה’נבחר’ ‘גולחה’ והבניין הסמוך ספג פגיעות הדף נראות למדי.

זכוכיות התנפצו לרסיסים, הלב גם הוא קצת נשבר, אבל הגוף שלם והלב ממשיך לפעום, אמנם במעט חרדה, חיל ורעדה, אך באנחת רווחה שכולם בסדר.

לאחר יממה הועברה משפחתה של ‘הגדולה’ למלון עם שאר הדיירים. הרשויות לא מתמהמהות ומאפשרות את כל ההקלות, על מנת שאלו שאיבדו את ביתם ואלו שכמעט, לא יאבדו גם את שפיותם, במחול סטיית התקן של הרקטה המורדת ש’התעלתה על עצמה’ וכמעט כמעט, הצליחה להגיע ולהשחיר את הפארק הגדול הירוק ששוקק בצחוק ילדים, בקולות החיים.

יום חמישי.

אני מסיימת יום מעורר השראה של פגישות נפלאות ושמה פעמיי לבקר את משפחת ‘הפליטים’ במלון, ( הדי מפנק יש לומר), בו שיכנו אותם. בכניסה ללובי אני מהרהרת בכך’ שזמן רב ‘הגדולה’ מתלבטת בין שיפוצים לבית חדש והנה בא לה קטליזטור בדמות רקטה, שתאלץ אותה להחליט סוף סוף.

יושבים ביחד, אוכלים בצוותא, צוחקים משטויות העיקר לצחוק, מנסים למצוא אסקפיזם במסך, יוצאת לסיגריה מול הים וממהרת פנימה כשאחייני קורא לי לשבת לצידו בזמן שהוא גולש על קירות הפייסבוק בכדי שמחשבות מפחידות לא יגלשו לו פנימה ללב.

משוחחת עמו קצת, מנסה להרגיע, מחבקת חזק.

שנייה לפני שהוא נרדם באיחולי ‘חלומות נעימים’, הילד באחת עשרה שנותיו עם חוכמת חיים של ראש שבט, אומר לי בלחש:

‘תודה שרון’.

‘על מה תודה, ילד יקר שלי’?

‘על שבאת, על שהיית איתי’

בחיוך רחב, בנשיקה על הלחי ובדמעה תלויה בזווית העין, אני מודה בלב על כל הטוב שיש ויוצאת לסערה.

סערה של גשמי ברכה.

עוד מהבלוג של Sharon Magnezi

תצוגה מקדימה

כמה יפה פורחת הלילך

ברקע מתנגן לו השיר 'פרח הלילך' בקולה האלמותי של חווה אלברשטיין. זה השיר שעשה לי פליי בלב, כשראיתי את לילך זרצקי, (29), בחלון הבלקוני של בוטיק הפרחים הנייד שלה ולא רק בגלל שהיא יפה כמו הלילך, אלא בזכות היותה אחת מאלו שמגשימים...

תצוגה מקדימה

אל תחכי, פשוט תקחי- מלכה פורצת גבולות

"יש כאלה שאומרות לי איזה כיף שיש לך בן זוג ש'נותן לך'. זה מצחיק אותי ואני עונה תמיד: מה זאת אומרת נותן? אני לוקחת, לא מחכה שיתנו לי. אישה צריכה לדעת לפרגן לעצמה." "נשים פוחדות לקחת את מה שמגיע להן ולכן בהרצאות שלי מול קהלים...

תצוגה מקדימה

Oh, girls just wanna have fun...

אחת הבנות שממש יודעת לעשות FUN, היא כוכבת הפופ הפרובוקטיבית, ריהאנה, שלא שמה על אף אחד, ( ולעיתים גם שוכחת לשים בגד על עצמה..). עד גיל 25, הספיקה הכוכבת האקסטרה-מגנטית לספק כמה דברים לעולם חוץ ממוזיקה:  לחטוף מהחבר שלה ולחזור...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה