הבלוג של Sharon Magnezi

Magnezina

לא נחה לרגע, כותבת מאז ומתמיד ועוסקת בקופירייטינג, כתיבת תוכן לכל סוגי המדיה וכתיבה עיתונאית. יש לי מילה טובה:https://www.facebook.com/millatova רכה על הרצף, משוננת בקצוות, אופטימית גדולה, עם אמונה חזקה באמת ובסוף הטוב.

עדכונים:

פוסטים: 103

החל מנובמבר 2011

כמה סיפורים, כמה זיכרונות, כמה התחלות וסיומים היו שם אצל “יוסי הקטן”. איך האמנו ש”אני ואתה נשנה את העולם”.

07/06/2012

“לשכונה ההיא קראו, על שם יושב ראש הכנסת…”

השכונה המדוברת, בשיר של ברי סחרוף, היא שכונת רמת יוסף בבת ים. השכונה בה שכן הקן הקטן של תנועת הנוער העובד והלומד. המקום בו ביליתי את מירב שנות ילדותי ונעוריי.

בשנות ה-60, שנים רבות לפני שנבנה בה סיפור ילדותי, ידעה השכונה הזו ימים יפים, כך מספרים. התערבבו בה, בדרך השמורה רק למיזוג הגלויות הישראלי, ערב רב של עדות, כל אחת עם מסורתה, עם מנהגיה, שניסו לצלוח את קשיי היומיום, עם קורט של חשדנות אך מנות גדושות של סולידריות, אהבה ו”נוהל שכן” מבית היוצר של “מדיניות הדלת הפתוחה”.

בתקופה המדוברת שלי, היא כבר לא הייתה אותה שכונה. מצוקת מחייה,עוני פושה ומכורים לסמים הקיפו אותנו, קבוצת ילדים ונערים, “מלח הארץ” המכורים לאהבה.

קן רמת יוסף היה כמו פנינה כלואה בתוך צדפה עכורה של שכונה קשת יום.

בית הוריי, בשנים אלו, היה בשכונת רמת הנשיא, שכונה קרובה, אך כאמור, את מירב זמני ביליתי שם. בשכונת “כמה טוב כמה יוסי”.

בקן בו התכתבו בשלמות תמימה או בתמימות שלמה, צבעי הכחול והאדום, ניצנים של חברות ילדות טובה שיפי פריחתם הרב שנתי ממשיך עד היום גם כשלא משקים אותם בעקביות, צחוק מתגלגל בפעולות והרקדות, הנמהל בדמעות הכאב  של “הנסיך הקטן מפלוגה ב’”, ו”שקט שקט בני נחרישה” בימי הזיכרון.

“לעבודה, להגנה ולשלום”, “סוציאליזם,”אהבת הזולת”,”אהבת הארץ”, “חופש הביטוי”,”חירות הפרט”,סובלנות”,כל הערכים שלאורם גדלנו בינות לקייצות, לטיולים בשקי שינה תחת כיפת השמיים בחום הלוהט ובקור מרעיד.

אני נזכרת, איך בקורס מדצ”ים בגיל 14,שה”מאבק” לצאת אליו היה אחד מהמאבקים המתישים בחיי,(כך זה נדמה לי אז), באו לבקרני, אמא ואבא ותאומתי ואחי שהיה אז קטנטן וסבתא שלי שבאה ארצה לביקור. סבתא שלי שליהגה לאבי בשפתה, “מה עושה פה ילדה קטנה במשך שבועיים ביער הזה עם כל הילדים האלה, בתנאים האלה”? כאילו כועסת, אבל כל הזמן צחקה, גם כשמעדה והחליקה על ברכה שהתנפחה. אני קצת נבהלתי והיא כרעה על הארץ והמשיכה לצחוק. שחלילה לא אדאג, שרק אמשיר ליהנות.

חג מעלות, נס הדגל שלנו, גאוות יחידתנו, עליו עמלנו כל כך הרבה בכל שנה. הבנים על הכנת כתובות האש, עם זיעה לגופם וטריקו לראשם, הבנות על מסכת הנאומים, השירים והריקודים. איך התעטפנו בחולות וחלמנו חלומות ושמחנו בלב. איך צעקנו “עלו והגשימו” ו”עלה נעלה”.

ליבנו רן על כך שאנחנו אחרים. שלילדות ולנעורים שלנו יש משמעות. שאנחנו לומדים איך להיות בני אדם טובים יותר, אוהבים יותר, רגישים וחומלים. שאנחנו מלמדים את הבאים אחרינו. שאולי, אולי, אנחנו יכולים לשמש דוגמא.

בכל טיול ממנו שבנו, אחרי ששרנו בקולי קולות את כל השירים הכי ישראלים והכי יפים, בדקנו את קולנו על פי “מדד הצרידות”. ככל שהחמירה הצרידות, כן גבר סיפוקנו על כך שהושלמה “משימת השירה”.

כמה סיפורים, כמה זיכרונות, כמה התחלות וסיומים היו שם אצל “יוסי הקטן”. איך האמנו ש”אני ואתה נשנה את העולם”. שנים ארוכות בדרך להגשמה. וחתמנו לנח”ל ועבדנו  בקיבוץ ופוצצנו את ארסנל החיים בחוויות מהשירות המשותף ונותרנו אנו.

אותם ילדים מקבוצת “אורנים”, מחידוני התנועה, מפסטיבל השירים, שהחיים ברבות השנים, זימנו להם אהבות והצלחות,אך גם פצעו והקיזו דמעות של הלב, ועדיין אותם ילדים.

הילדים שרוצים להאמין בטוב ושהטוב ישיב להם אמונה. שרוצים לחזור לחברותא הזו שהייתה שפת אמם. שפת ילדותם.

אני נושאת עמי את אותם ה”ילדים” שאני אחת מהם. אני רוצה לומר להם תודה, על מה שנתנו לי ועל מה שאפשרו לי לתת להם.

אני רוצה לומר תודה על הימים האלו בשכונה הזאת שבה “היה טוב, היה יוסי”.

יש מי שיסרב לברי סחרוף? אז הנה הוא, שר לי ולכם:

embedded by Embedded Video

עוד מהבלוג של Sharon Magnezi

תצוגה מקדימה

כמה יפה פורחת הלילך

ברקע מתנגן לו השיר 'פרח הלילך' בקולה האלמותי של חווה אלברשטיין. זה השיר שעשה לי פליי בלב, כשראיתי את לילך זרצקי, (29), בחלון הבלקוני של בוטיק הפרחים הנייד שלה ולא רק בגלל שהיא יפה כמו הלילך, אלא בזכות היותה אחת מאלו שמגשימים...

תצוגה מקדימה

אל תחכי, פשוט תקחי- מלכה פורצת גבולות

"יש כאלה שאומרות לי איזה כיף שיש לך בן זוג ש'נותן לך'. זה מצחיק אותי ואני עונה תמיד: מה זאת אומרת נותן? אני לוקחת, לא מחכה שיתנו לי. אישה צריכה לדעת לפרגן לעצמה." "נשים פוחדות לקחת את מה שמגיע להן ולכן בהרצאות שלי מול קהלים...

תצוגה מקדימה

Oh, girls just wanna have fun...

אחת הבנות שממש יודעת לעשות FUN, היא כוכבת הפופ הפרובוקטיבית, ריהאנה, שלא שמה על אף אחד, ( ולעיתים גם שוכחת לשים בגד על עצמה..). עד גיל 25, הספיקה הכוכבת האקסטרה-מגנטית לספק כמה דברים לעולם חוץ ממוזיקה:  לחטוף מהחבר שלה ולחזור...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה