הבלוג של מיטל גבע אוחיון- להיות חבר/ה של הגוף

דיאטנית שמנסה לגדל ילדים בריאים

דיאטנית קלינית שלא מאמינה בדיאטות. מפתחת שיטת "להיות חבר/ה של הגוף": טיפול קבוצתי ופרטני, ע"י חיבור בין הגוף הפיזי, הרגשי, השכלי והאנרגטי. מרצה לתזונה במכללות ועורכת מדעית של ספרי בריאות. גרה בגליל ואמא ל-3 שאוכלים די בריא... +עוד

דיאטנית קלינית שלא מאמינה בדיאטות. מפתחת שיטת "להיות חבר/ה של הגוף": טיפול קבוצתי ופרטני, ע"י חיבור בין הגוף הפיזי, הרגשי, השכלי והאנרגטי. מרצה לתזונה במכללות ועורכת מדעית של ספרי בריאות. גרה בגליל ואמא ל-3 שאוכלים די בריא (: http://www.meitalgeva.com/ [email protected] 054-5468619

עדכונים:

פוסטים: 39

החל מנובמבר 2010

למה אנחנו כל- כך מפחדים להיות רעבים? ו…למה אנחנו באמת, אבל באמת, רעבים?

28/10/2012

“אני מכריחה את עצמי לאכול בבוקר, גם כשאני לא רעבה, כדי שלא אתנפל ואטרוף אח”כ….”

- “ומה יקרה אם תתנפלי”?

- “אשמין בלי שליטה”

- “ואז, מה יקרה?”

- “ארגיש לא בנוח. לא אהיה שמחה”

- “ואם תרגישי לא בנוח, ללא שמחה?”

-”יהיו לי רגשי נחיתות”

- “ו…?”

- “לא יאהבו אותי. אני מפשלת, מאכזבת, לא בסדר, שוב נכשלת”.

זהו תקציר של שיחה אמתית, שקיימתי עם מטופלת בקליניקה שלי.

אחד המשפטים שהיא שמעה רבות בילדותה היה: “קחי גם לחם. בלי לחם לא תשבעי”.

ולא לשבוע, זה כמובן מפחיד.

הפחד מרעב

לפחד מרעב זה עניין של תרבות.

כולנו חונכנו וגדלנו על “רק לא להיות רעבים”- הרעב יכול להביא אותנו לכישלון, להשמנה, לחוסר שליטה.

כל כך לימדנו את עצמינו לשלוט ברעב, שיש אנשים ששנים רבות לא חוו רעב.

“תאכלו משהו כל שלוש שעות מקסימום!”- כך אומרות כל הדיאטות.

האמנם?

רעב הוא תחושה חיונית וחשובה.

בעידן בו הראש מושל בכיפה, והגוף הרבה פעמים נשכח בצד, רעב הוא אחת הדרכים המצוינות להתחבר מחדש לגוף, להתחיל להקשיב לו, לנהל איתו דיאלוג ולהבין מה הוא באמת רוצה.

הרי ילד נולד מחובר לגמרי לגופו ולצרכיו. הוא יודע בדיוק כמה, מה ומתי לאכול- עד שנוצר קלקול.

הקלקול מתחיל כשהראש מתערב. בד”כ הראש של ההורים.

“הוא אוכל יותר מדי, פחות מדי, לאט מדי, מהר מדי”- ואז אנחנו מנסים להכניס את הילד לתבניות “נורמליות”….

וגם מנגנון הרעב והשובע הטבעי משתבש.

אז מה עושים?

חוזרים להרגיש רעב.

הכוונה היא לא שנהיה מורעבים, אלא רעבים.

אם נדמיין סקאלה מ 0-10, כש-0 הוא שובע מוחלט, ו-10 הוא רעב מטורף בו אנו מוכנים לאכול את המחשב הזה- אכילה מתוך רעב מיטיב היא בערך 6-7 על הסקאלה.

רעב בריא, נכון, שמחבר אותנו לגוף.

כשנלמד לאכול רק כשאנו רעבים, נוכל ללמוד גם להפסיק לאכול כשאנו שבעים.

למה באמת אני רעבה ?

שאלתם את עצמכם פעם למה (for what) אנחנו רעבים?

כשאנחנו אוכלים ולא באמת רעבים, כשאנחנו ממשיכים לאכול גם כשפיזית אנחנו מזמן שבעים?

את מה באמת אנחנו רוצים להשביע?

שווה לשאול את עצמינו את השאלה, ולהקשיב למה שעולה.

מה אני צריכ/ה?… מה באמת אני צריכ/ה?…. מה באופן מדוייק אני צריכ/ה?

התשובות יהיו בדרך כלל: הקשבה, תמיכה, חופש, אמונה, שמחה, חמלה, חיבור….

ובעיקר, אותה אנרגייה שמכילה את כל הנ”ל בתוכה: א ה ב ה.

פשוט אהבה. ללא תנאי, ללא גבול.

אהבה לעצמינו, וגם לאחרים.

אותה אהבה שאולי לא קיבלנו ממנה מספיק כילדים, או שקיבלנו מספיק אך בצורה שלא הייתה מדויקת עבורנו.

את האהבה הזו אנחנו יכולים לאפשר ולתת לעצמינו כמבוגרים.

התטא הילינג, למשל, היא דרך מופלאה וקסומה לעשות זאת בקלילות ופשטות, ויש דרכים רבות נוספות.

ואז נרגיש את המלאות הנעימה, המיטיבה, המדוייקת.

את השובע המדוייק לנו.

ב א ה ב ה (:


עוד מהבלוג של מיטל גבע אוחיון- להיות חבר/ה של הגוף

תצוגה מקדימה

שלושה ביום או שלושה בשנה?

זה כבר לא סוד שההתערבות שלנו בטבע מתגלה בד"כ כלא בריאה, בלשון המעטה. אמנם זה לוקח לפעמים 60 שנה (ראו מקרה המרגרינה), אבל בסוף האמת יוצאת לאור. בטוחה שכך יקרה גם עם מוצרי החלב. ונתחיל עם כמה עובדות מעניינות. מי ראה אריה...

תצוגה מקדימה

ילד טוב משאיר צלחת ריקה (?)

שלום לתמימות חשבתי שהעניין הזה עבר מן העולם. כנראה שאני תמימה. לדביבונת הקטנה שלי יש בגן סייעת שאני מאוד מחבבת. היא חמה ואוהבת, ועזרה לה מאוד לעבור את תקופת ההסתגלות הלא קצרה...

תצוגה מקדימה

על שכנים, על תזונה ומערכת ה…חינוך (?) ועוד

להעיר את מי שלא רוצה להתעורר (?) השבוע ערכתי מפגש חוויתי בנושא תזונת ילדים, בישוב שלי. אני בד"כ לא אוהבת לערבב שמחה בשמחה.  עד היום נמנעתי מלערוך הרצאות, סדנאות או כל דבר אחר שקשור למקצועי בישוב. הפעם היו לי אינטרסים...

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה