הבלוג של מיטל גבע אוחיון- להיות חבר/ה של הגוף

דיאטנית שמנסה לגדל ילדים בריאים

דיאטנית קלינית שלא מאמינה בדיאטות. מפתחת שיטת "להיות חבר/ה של הגוף": טיפול קבוצתי ופרטני, ע"י חיבור בין הגוף הפיזי, הרגשי, השכלי והאנרגטי. מרצה לתזונה במכללות ועורכת מדעית של ספרי בריאות. גרה בגליל ואמא ל-3 שאוכלים די בריא... +עוד

דיאטנית קלינית שלא מאמינה בדיאטות. מפתחת שיטת "להיות חבר/ה של הגוף": טיפול קבוצתי ופרטני, ע"י חיבור בין הגוף הפיזי, הרגשי, השכלי והאנרגטי. מרצה לתזונה במכללות ועורכת מדעית של ספרי בריאות. גרה בגליל ואמא ל-3 שאוכלים די בריא (: http://www.meitalgeva.com/ [email protected] 054-5468619

עדכונים:

פוסטים: 39

החל מנובמבר 2010

“השוקולד ירומם את מצב רוחי השפוף” אמרה לעצמה מיטל גבע אוחיון, דיאטנית המטפלת באכילה רגשית. סתירה בגוף המשפט? לאו דווקא. ההגדרה שלי למושג ” נורמליות”

30/03/2011

שוקו שוקו לה לה

“אני קצת בבאסה הערב. מה יכול לעזור? מה?.. מה?… שוקולד!!” אמרה לעצמה מיטל גבע אוחיון, דיאטנית המטפלת באכילה רגשית.

סתירה בגוף המשפט? לאו דווקא.

אבל את? דווקא את? דיאטנית? עם כזו מודעות גבוהה?

 יודעת שעכשיו את אוכלת מתוך מצב רוח לא מזהיר, יודעת שוויתרת לעצמך (בקלילות) היום על ההליכה-ריצה וזו אחת הסיבות לירידת מפלס השמחה שלך. ובכל זאת?

במקום לצאת עכשיו להליכה (אז מה אם כבר חושך וקריר, היום די חם) את מתיישבת עם כוס תה יסמין והמון קוביות שוקולד שמלוות אותה? את?

כן. אני. ואת המשפט שבראש הדף אמרתי לעצמי ממש הערב. לפני שהתיישבתי עם התה והשוקולד.

וזה אומר שהכל בסדר אצלי.

אכילה אינטואיטיבית

בכל תחומי החיים אנחנו בדרך כלל מפעילים אינטואיציות. אדם שסומך על מה שאומר לו שכלו בלבד ומתעלם מקול הלב, ימצא את עצמו לעיתים קרובות יותר במצבים שאינם נוחים ומתאימים לו. 

אם למשל אני בוחרת להתחיל מקום עבודה מסויים בגלל השכר הגבוה והחדרים היפים, ומתעלמת מאישיותו הלא פשוטה של הבוס, שהתגלתה לי כבר בראיון הראשון… קרוב לוודאי שאמצא את עצמי מחפשת עבודה חדשה תוך מספר חודשים. וזאת עם התחושה- “אהה, ידעתי מהרגע הראשון, היתה לי הרגשה”…

לפעמים האינטואיציות חזקות ולא משאירות מקום לספק בבחירה שלנו. בד”כ הן פחות חזקות.

כך גם באוכל.

אכילה אינטואיטיבית היא אכילה שקודם כל אינה מתעלמת מקול הגוף:

אני אוכלת כשאני רעבה (רעב פיזי, המתבטא בתחושה גופנית של רעב) ומפסיקה לאכול כשאני שבעה.

אני אוכלת מה שמתאים וטעים לי באותו רגע. מה שהאינטואיציות שלי מכוונות אותי אליו.

אני לא אוכלת מה שהכי דל קלוריות במקרר, מה שהכי פחות משמין, או מה שיש לו פחות נקודות בשומרי משקל.

 אני לא בוחרת מה שהשכל שלי מכתיב אלא מה שהגוף והנפש רוצים.

בד”כ מתוך רעב פיזי יבוא לי לאכול מזון, ולא עוגת שוקולד.

אבל אם דווקא בעוגת שוקולד חשקה נפשי, ולשם האינטואיציות שלי מכוונות- בוודאי שאלך על זה.

אדם שחושק בעוגה, אך יודע ש “זה חטא”, “משמין”, “שחיתות”, ”זה מלא חמאה”…. יאכל בד”כ תפוח, אח”כ גזר, אח”כ פרוסה עם גבינה, ובסוף כמובן גם את העוגה.

כמה אחוזים? 100%? מה זה? לא מכירה…

“או קי” אתם אומרים עכשיו “את מדברת על לאכול כשרעבים, לא כששפופים. אז”?

נכון, אבל באכילה נורמלית, האדם אוכל כשהוא רעב ומפסיק כשהוא שבע, רוב הזמן.

בחלק קטן מהזמן הוא כן יאכל יותר מדי, למרות שהוא יודע שהוא על סף התפוצצות.

בחלק קטן של הזמן הוא גם יאכל כשאינו רעב פיזית, מתוך רעב רגשי.

אבל,

באיכלה אינטואיטבית בריאה יתקיים דיאלוג פנימי במצב כזה.

אכילת היתר תהיה מודעת ולא מתוך מצב של נתק גוף-נפש-שכל.

אותה אכילה שמעבר לצרכים הפיזיים לא תגרום לו להמשיך לאכול עוד ועוד ועד אינסוף (“כי כבר קלקלתי הכל”) ולא תגרום לו גם לצום (“לכפר על חטאים”) ביום שאחרי.

באכילה אינטאיטיבית נלקחים בחשבון גם אותם תחומים אפורים.

אין 100%.

לא בחיים ולא באוכל.

ואם אכלתי יותר מדי- אז מה?

 קרה אסון?

זו סיבה להאשים את עצמי ולהעמיד את עצמי לדין?

 ואף לפסוק את פסק הדין (“את פרה חסרת כוח רצון בגרוש”)?

עוגה היא לא חטא. שוקולד הוא לא פשע.

בואו ננסה להיות פחות שיפוטיים כלפי עצמינו בכלל, וכלפי האכילה שלנו בפרט, זה יועיל לנו ויעצים אותנו.

ודרך אגב, שוקולד הולך ממש טוב עם תה יסמין.

 

אכילה אינטואיטיבית

פחות שיפוטיות, יותר חמלה עצמית

  

  

עוד מהבלוג של מיטל גבע אוחיון- להיות חבר/ה של הגוף

תצוגה מקדימה

שלושה ביום או שלושה בשנה?

זה כבר לא סוד שההתערבות שלנו בטבע מתגלה בד"כ כלא בריאה, בלשון המעטה. אמנם זה לוקח לפעמים 60 שנה (ראו מקרה המרגרינה), אבל בסוף האמת יוצאת לאור. בטוחה שכך יקרה גם עם מוצרי החלב. ונתחיל עם כמה עובדות מעניינות. מי ראה אריה...

תצוגה מקדימה

ילד טוב משאיר צלחת ריקה (?)

שלום לתמימות חשבתי שהעניין הזה עבר מן העולם. כנראה שאני תמימה. לדביבונת הקטנה שלי יש בגן סייעת שאני מאוד מחבבת. היא חמה ואוהבת, ועזרה לה מאוד לעבור את תקופת ההסתגלות הלא קצרה...

תצוגה מקדימה

על שכנים, על תזונה ומערכת ה…חינוך (?) ועוד

להעיר את מי שלא רוצה להתעורר (?) השבוע ערכתי מפגש חוויתי בנושא תזונת ילדים, בישוב שלי. אני בד"כ לא אוהבת לערבב שמחה בשמחה.  עד היום נמנעתי מלערוך הרצאות, סדנאות או כל דבר אחר שקשור למקצועי בישוב. הפעם היו לי אינטרסים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה