הבלוג של מיטל גבע אוחיון- להיות חבר/ה של הגוף

דיאטנית שמנסה לגדל ילדים בריאים

דיאטנית קלינית שלא מאמינה בדיאטות. מפתחת שיטת "להיות חבר/ה של הגוף": טיפול קבוצתי ופרטני, ע"י חיבור בין הגוף הפיזי, הרגשי, השכלי והאנרגטי. מרצה לתזונה במכללות ועורכת מדעית של ספרי בריאות. גרה בגליל ואמא ל-3 שאוכלים די בריא... +עוד

דיאטנית קלינית שלא מאמינה בדיאטות. מפתחת שיטת "להיות חבר/ה של הגוף": טיפול קבוצתי ופרטני, ע"י חיבור בין הגוף הפיזי, הרגשי, השכלי והאנרגטי. מרצה לתזונה במכללות ועורכת מדעית של ספרי בריאות. גרה בגליל ואמא ל-3 שאוכלים די בריא (: http://www.meitalgeva.com/ [email protected] 054-5468619

עדכונים:

פוסטים: 39

החל מנובמבר 2010

פרק ראשון- ובו אני מגלה שויקיפדיה לא תמיד אומרים את האמת

“דביבון מצוי” (שם מדעי: Procyon lotor). הדביבון המצוי פעיל בלילה.
בשנים של חורף קשה הוא עשוי לישון במשך תקופות ממושכות” (ויקיפדיה)

ובכן, דווקא החזקתי מויקיפדיה, אבל הפעם הם ממש טעו בגדול.

קודם כל, הדביבונים המצויים בביתי אוהבים לישון תקופות ממושכות גם כשהחורף לא קשה. 

שנית, הדביבון אינו פעיל בלילה (חוץ מדביבונת קטנטונת שנוהגת בקביעות להתנחל ברווח שבין א’ וביני, ומקפידה להביא איתה 3 חברים- כיבשי הכבשה, דובי, וטו הדוב).

שלישית,הם שכחו להזכיר, שלדביבון מאוד, אבל מאוד, קשה להתעורר בבוקר.

 ממש חפיפיניקים, הויקיפדיה האלו.

פרק שני- מה, יכול להיות שגם תיסלם לא ממש אמרו את האמת???

מי שלא חווה על בשרו את ההבדל בין בנים לבנות, לא חווה הבדל מימיו. זו הנחת יסוד מס’ 1.

 ההנחה השניה היא שכל ילד, לא משנה מינו, הוא משהו אחר מאחיו, יחיד ומיוחד.

 על מה אני מדברת?

 על הקימה בבוקר, כמובן.

 שני דביבוני הבי”ס אמורים להיות בתחנת ההסעות בשעה 7:30.

הדביבון ממין זכר קם לאחר מספר בקשות הארכה (עוד 5 דקות3X), בד”כ מחייך אל העולם, מספר על טורניר הכדורגל שיש בבי”ס, ומתארגן לאיטו. שותה תה קמומיל עם דבש, טובל בו עוגיה, וממשיך את סנאריו הבוקר ללא יותר מדי התערבות  מצידינו.

אין לו בעיה עם בגדים, פרט לכמה עקרונות בסיס-

שיהיו שלוכיים ככל האפשר, שיהיו גדולים ורחבים ככל האפשר, אם יש כתם על הבגד- זה מוסיף לערכו לפחות 5 נקודות, ואם יש חור בבגד-אוהו! אז הוא הופך לבגד המועדף ביותר.

 במקרה של שיעור חנ”ג, או חוג, או טורניר כדורגל- נעלי ספורט, במקרה אחר- נעלי טיולים.

הדביבונת השנייה, לעומתו, קמה סרה וזועפת. היא מ ת ה מעייפות, וכואבת לה הבטן, הראש והאוזן. אין מצב שהיא תצא ממתחת לפוך בלי שכנועים, תחנונים, איומים, ונסיונות אסרטיביות כושלים.

בד”כ היא נלקחת על הידיים לסלון, עטופה בשמיכה, רוטנת או מצווחת. שם היא זקוקה לעוד 1/2 שעה לפחות של צפייה זועפת (שכוללת הערות נרגנות) בעולם שסביבה. אבל מה לעשות, שבעוד 40 דקות ההסעה מגיעה, ובינתיים יש עוד כמה דברים לעשות?….

בחירת ולבישת הבגדים היא מסע בלהות מתיש ומפחיד. כי כל בוקר נושא בחובו הפתעות. לאחר חצי שנה של לבישת טייץ בלעדית ואינטנסיבית, הדביבונת קמה בוקר אחד ונזפה בנו בחריפות (אני מעדנת את המקרה)-”מתי כבר תבינו שאני שונאת טייץ? כל יום אתם רוצים שאני אלבש טייץ, נמאס לי כבר !!!! אני ש ו נ א ת טייץ !!!!!! במיוחד את הטייצים המגעילים והמכוערים שהבאת לי מניו-יורק, אמא !!!”

מזל שהחולצה היא תלבושת אחידה. אבל אל דאגה, גם כאן הכיסים של הקפוצ’ון “הכי לא נוחים בעולם!” והחולצה הזו ממש “ע נ ק י ת, את לא רואה?”  עליה.

“רוצה קפה?” אני שואלת את א’ תוך כדי אירועי הבוקר. “אחרי האטרף” א’ עונה, והאירועים נמשכים.

התסרוקת היא פרוייקט בפני עצמו, שבו 1/2 מהשיער צריך להשאר בחוץ, תלוי ברישול כפוני-צד, ואילו שאר השיער צריך להיות מתוח, ושחלילה לא יהיו תלתלים סוררים שיוצאים. הקשת הוורודה בדיוק הלכה לאיבוד, וכמוה גם הגומייה הסגולה.

והמגפיים- צריך לבחור מבין 4 זוגות. וזה לא פשוט. ואם יש חנ”ג וצריך לבוא עם נעלי ספורט- טרגדיה יוונית מבית היוצר של נעמה גבע- אוחיון.

אם התמזל מזלינו ולאחר כמה “אני ממש, אבל ממש לא רוצה לשתות, כמה פעמים צריך להגיד לך?” היא מתרצה ושותה כוס תה צמחים ואפילו אוכלת משהו, בד”כ יש הטבה של 180 מעלות במצב. החיוך חוזר לפנים, הברק לעיניים, והצחוק הפרוע לשפתיים, ואיתו שירים, דיבורים ואיחולי בוקר טוב במגוון שפות.

ללא ספק, הדביבונת הרזונת קמה עם מאגרי אנרגיה מרוקנים לגמרי, מה שבטח לא מוסיף למצב הרוח הכעסני והבכייני, רק שלא תמיד אנחנו מצליחים להביא אותה למלא אותם.

 יש ימים שהיא יוצאת מהבית בלי לשתות ובלי לאכול כלום, וכמובן בכעס גדול או עם דמעות בעיניים.

משאירה מאחוריה שני מבוגרים שמביטים זה בזה במבט של השלמה מחוסר ברירה, מותשים. 

אז איך תיסלם אמרו “איזה כיף שהיה לי הבוקר”, איך???

 

דביבון אנטי בוקר זועם וזועף

דביבון אנטי-בוקר זועם וזועף

פרק שלישי- ובו השלווה חוזרת לבית משוגעים אוחיון-גבע בע”מ

אבל, כמו שאמרתי, כל ילד הוא משהו אחר. הדביבונת הקטנה היא אי של שלווה בים הטירוף של הבוקר.

לה אין הסעה, והיא לא ממהרת לשום מקום.

 אם אף אחד לא יפריע לה היא תישן עד עשר. עם כיבשי ודובי כמובן.

 ואם הפריעו לה- לא נורא. היא תקום. עם כיבשי ודובי. בסבבה.

שותה את השוקו שלה (סוג של התמכרות. גם אמא דיאטנית לא מצליחה ב-100%), מתארגנת תוך כדי שירים מתוקים שהיא ממציאה (“יותם שלי הוא מתוק, נעמונת שלי חמודונת, ואמא שלי ש א-ו-ה-ב-ת  אותי, ב-ע-ו-ל-ם!!!”), שואלת שאלות מתוקות (“מה,עוד חצי שעה ועכשיו רבע לשש?”), לובשת מה שמלבישים לה, פותחת פה לצחצוח שיניים. בקיצור, תענוג.

טוב שלכל דבר יש סוף.

גם ל-40 הדקות הכי קשות ביום.

נשארו עוד 23 שעות ו-20 דקות קלות (:

 

עם כיבשי, טו הדוב ודובי העולם ורוד

דביבון משקפיים ורודים, גם בבוקר

עוד מהבלוג של מיטל גבע אוחיון- להיות חבר/ה של הגוף

תצוגה מקדימה

שלושה ביום או שלושה בשנה?

זה כבר לא סוד שההתערבות שלנו בטבע מתגלה בד"כ כלא בריאה, בלשון המעטה. אמנם זה לוקח לפעמים 60 שנה (ראו מקרה המרגרינה), אבל בסוף האמת יוצאת לאור. בטוחה שכך יקרה גם עם מוצרי החלב. ונתחיל עם כמה עובדות מעניינות. מי ראה אריה...

תצוגה מקדימה

ילד טוב משאיר צלחת ריקה (?)

שלום לתמימות חשבתי שהעניין הזה עבר מן העולם. כנראה שאני תמימה. לדביבונת הקטנה שלי יש בגן סייעת שאני מאוד מחבבת. היא חמה ואוהבת, ועזרה לה מאוד לעבור את תקופת ההסתגלות הלא קצרה...

תצוגה מקדימה

על שכנים, על תזונה ומערכת ה…חינוך (?) ועוד

להעיר את מי שלא רוצה להתעורר (?) השבוע ערכתי מפגש חוויתי בנושא תזונת ילדים, בישוב שלי. אני בד"כ לא אוהבת לערבב שמחה בשמחה.  עד היום נמנעתי מלערוך הרצאות, סדנאות או כל דבר אחר שקשור למקצועי בישוב. הפעם היו לי אינטרסים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה