הבלוג של מירב לשם גונן

מתרגמת רגשות למילים

מקשיבה, רואה ושומעת אנשים. ציידת פוטנציאל ועוצמות. רואה את הטוב והמקדם בכל סיטואציה ולא מפחדת מקשיים. יודעת שביטוי עצמי מאפשר צמיחה, רוגע וניהול עצמי - כדי שאפשר יהיה להגשים ולקיים את כל היתר. מדריכה בתהליך אימוני את הדרך... +עוד

מקשיבה, רואה ושומעת אנשים. ציידת פוטנציאל ועוצמות. רואה את הטוב והמקדם בכל סיטואציה ולא מפחדת מקשיים. יודעת שביטוי עצמי מאפשר צמיחה, רוגע וניהול עצמי - כדי שאפשר יהיה להגשים ולקיים את כל היתר. מדריכה בתהליך אימוני את הדרך מהמקום בו נמצאים היום למקום שאליו רוצים להגיע. אמא לחמישה נפלאים ומיוחדים, זוגית בזוגיות שניה מיוחדת, אוהבת ומעשירה. בעברי אשת פיתוח ושיווק בחברה יצרנית גדולה ומבירה את הסדר, בהירות ומיקוד לתהליכי האימון שאני מביאה. מאמנת לביטוי עצמי בעסק ובזוגיות | נשים, מאמנות וזוגות

עדכונים:

פוסטים: 11

החל ממרץ 2018

הרבה מאוד שנים חייתי בקונכייה שלי. מקום בטוח (כביכול), סגור ומוגן. מקום שלוקח אחריות מקסימום עלי ועל חמשת המופלאים שלי. אמנם, רגישה ואכפתית  כלפי אחרים, אבל מרחוק כזה. בי מחויבות יתר. בקונכייה שלי.

משהו השתנה בשנים האחרונות. התגבשה אצלי ההבנה הזו, התחושה הזו, שאף אחד מאיתנו לא באמת נפרד. שיש איזה חיבור בין כולנו וכרע לזה שלידי – אני אושפע מזה בדרך כזו או אחרת ואם יהיה לו טוב – גם עלי זה יאציל.

הכי זה ברור לנו, כשאנחנו נכנסים לחדר ומרגישים… שהיה שם ריב. או כשאנחנו עובדים ליד בן אדם ואומרים שיש ממנו אנרגיות טובות. אנחנו מחוברים. האסימון הזה נפל לי כשהבן שלי חלה. כמו גוף שקט ובלתי נראה, הקהילה שבתוכה אני גרה, קמה, נרתמה והתגייסה והייתה שם בשבילנו. אוכל בכל יום. פעמיים ביום (ככה למדתי להכין קציצות נפלאות שהשכנה שלי ברחוב הכינה עבורנו) וככה גיליתי את רשת האנרגיה הזו שאנשים יכולים לפרוש עבור אחרים.

dream

dream

התחושה הזו התחזקה ככל שהעמקתי בלימודי האימון האישי. הפעם הראשונה שהעברתי מפגש של קבוצת אימון, ובניתי את הקשר בין הנשים – זה היה עוצמתי עבורי. הן נקשרו אחת לשניה והתחברו ויצרו אחת עבור השניה את התמיכה במקומות הנכונים. ככה גדלי אצלי תודעת הקהילה, שחלק ממנה היא רשת התמיכה הזו. ועדיין, לא הייתי ממש שם. לא הייתי לגמרי כל כולי בתוך זה. עשיתי את מה שנוח לי ולא התאמצתי מעבר.

בחודשים האחרונים, מאז שנולדה בי ההבנה, שהעסק שלי הוא לא באמת עסק אלא שרותי פרילנסרית ושעבורי, עסק אומר לתת עבודה לאנשים אחרים שאולי אין להם את התעוזה שלי יש, או את החוצפה והיומרה שלי יש ויש להם כל כך הרבה במה להעשיר אחרים, אני לא יכולה לשחרר את המחויבות שנבנית בי. מחויבות לקהילה של המאמנים שאני בונה לאט לאט, בלי להכריח אנשים להיכנס אלא רק בלדבר אותה מדי פעם, במפגשי ההדרכה שאני מחויבת אליהם בלמידה האינסופית במידע שאני רוצה לחלוק, בשיחות הפרטיות עם המאמנות שלמדתי כל כך לאהוב, כל אחת עם היכולות שלה, ועם הרצון האדיר הזה לנות פלטפורמה חזקה שלי, שתאפשר להן לצמוח ולהצמיח אחרים.

הנה. התחייבתי גם כאן, פרסתי בפני כל מי שקורא את הבלוג שלי את הלב שלי והתשוקה שלי

ככה שאם תרצו לתת מהלב, כל דבר שיכול להעשיר את החלום שלי, כל טיפ או שם או חיבור, תדעו שאני היום פתוחה לקבל, לקלוט וגם לתת בחזרה מה שאני יודעת. זו עוד פיסה מתודעת הקהילה.

עוד מהבלוג של מירב לשם גונן

תצוגה מקדימה

חיפשתם שלווה - תרדו לים בשישי בצהריים

יום שישי בצהריים, בא לי להזיז את הגוף אז החלטתי לנסע לים (בדקתי באקדמיה העיברית, כותבים לנסוע ולא לסוע, רק אם תהיתם לעצמכם). לא כל כך מובן מאליו להזיז את הגוף בים ב-36 מעלות, בכל זאת שתיים בצהריים, אבל היגיון הוא לא הצד החזק...

תגובות

פורסם לפני 1 year
תצוגה מקדימה

לדעתי, יש קשר בין הלא מאותתים לבין התקשורת שלהם בבית

את מגיעה לצומת, מימין יש רכב שמתקרב. את מחכה בסבלנות שהוא יעבור את הצומת. והוא פונה ימינה (!) נוסעת בכביש החוף (זה 2 או 4?) מתחילה לעקוף רכב ופתאום, הרכב שלפניו, עובר שמאלה לנתיב שלך - מה, לא ראית אותי? אז כן. הוא בטח לא ראה, אבל...

תגובות

פורסם לפני 1 year
תצוגה מקדימה

3 טיפים להתנעה מחדש - לרגעים שפופים בחיים

יש ימים כאלה. משבר, קושי, מחלה, ולנו, העצמאים, אין אפשרות לצלול לתוכם באמת. השבוע זה קרה לי. משבר אישי בתוספת שבוע מטורף מבחינת הנסיעות והאירועים שהיו - רובם ככולם איכותיים, מוצלחים וטובים, רק שבעקבותיהם נאלצתי להתנייד מכפר...

תגובות

פורסם לפני 1 year

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה