הבלוג של מאיה שגב

mayaseg

מאמנת ומלווה תהליכי התפתחות וצמיחה אישיים, מטפלת בתטא הילינג, כותבת ואוהבת לקרוא. לפני הכל אני אמא לשלושה,הגדולה מביניהם היא המלאכית שלי אשר לוקה בתסמונת רט והיא המורה הכי טובה שלי לחיים. מאמינה גדולה שהחיים הם מה שאנחנו... +עוד

מאמנת ומלווה תהליכי התפתחות וצמיחה אישיים, מטפלת בתטא הילינג, כותבת ואוהבת לקרוא. לפני הכל אני אמא לשלושה,הגדולה מביניהם היא המלאכית שלי אשר לוקה בתסמונת רט והיא המורה הכי טובה שלי לחיים. מאמינה גדולה שהחיים הם מה שאנחנו עושים מהם :)

עדכונים:

פוסטים: 34

החל מספטמבר 2013

גם אתם לפעמים מרגישים שיש דברים שקורים מסיבה? אני מאמינה שבתוך כל “רעידות האדמה” האלה שיש לנו בחיים, טמון הגרעין שממנו אנחנו יכולים לשאוב כוח לצמוח ולשנות.

03/03/2014

שנים שאני עושה פילאטיס בגלל בעיות גב ולפני שחזרתי לגור בצפון תל אביב, המדריכה שלי לשעבר, סיפרה לי על שיטה אחרת ,ג’יירו ,שעושה ממש טוב לגב לגוף ולנפש. “זה תפור עלייך, את תתאהבי בזה” היא אמרה לי.

אחרי בירורים וחיפוש מקיף בגוגל הגעתי לתלמה. למרות שראיתי את הכתובת של הסטודיו כתובה באתר ולמרות שתלמה נתנה לי שוב את הכתובת, משהו בי סירב להאמין שזאת באמת הכתובת הנכונה . שמתי את הכתובת בווייז רק ליתר ביטחון ונסעתי לשיעור.

הגעתי לכתובת, נעמדתי מול שער הבית הפרטי בו נמצא הסטודיו והבנתי שזאת לא טעות. הבית בו נמצא הסטודיו הוא הבית לשעבר של אחותי. הבית שאני מכירה בו כל פינה, הבית בו אחותי ערכה לי מסיבת רווקות, הבית שבו חגגנו יום הולדת שבעים לאבי ז”ל, הבית שבו ניקה יכלה לזחול חצי עירומה גם בחורף כי יש חימום תת רצפתי. אפילו השלט עם שם משפחתה של אחותי עוד נשאר קבוע ליד תיבת הדואר.

נכנסתי לבית המומה ורועדת מהתרגשות , פגשתי את בעלי הבית החדשים ואת תלמה. כולנו עמדנו המומים ונרגשים לנוכח המציאות. אחרי שיצאתי טיפה מההלם סרקתי ברפרוף את הבית. חוץ מהמטבח שעבר שינוי הכל נראה לי אותו הדבר וחדר הסטודיו נמצא בחדר הכי אהוב עלי בבית, החדר לשעבר של אחיינית שלי. זה היה כל כך הזוי ולא ייאמן.

לתלמה ולי היה ברור באותו הרגע שלא סתם הגענו אחת אל השניה.

תלמה היא אחת מאותם אנשים שהחיבור איתה היה מיידי וטבעי כאילו היה שם מאז ומתמיד. דרך תירגול הג’יירו והשיחות עם תלמה אני לומדת עוד ועוד על עצמי ועל הגוף שלי.

כבר העדתי על כך שאני בן אדם שההסתכלות שלו על החיים היא רוחנית משהו ואני מהמעצבנים האלה שחושבים שיש דברים שלא קורים סתם. אני לא לובשת לבן וממלמלת לעצמי מנטרות, לא מחבקת עצים ולא לועסת רק עשבים לקיומי, אבל אני כן מאמינה שיש משהו שהוא מעבר בחיים האלה.

אני מאמינה שיש אנשים שמלווים אותי מגלגולים קודמים , שיש כאלה שבאו ללמד אותי משהו ואני אותם. מאמינה בלחקור דברים בעיקר אם זה מפגש מטלטל שמשאיר לי הרבה חומר למחשבה. ויש תקופות כאלו ,בהם יש מאין סגירות מעגל עם כל מיני אנשים שהיו חלק מחיי בעבר או שנכנסו אליהם היום. מאז שחזרתי לגור לא רחוק מהשכונה בה גדלתי ,אני מרגישה שאני עוברת “צונאמי” של מפגשים כאלה.

Wheel-of-Fortune16 (279x488)

כשהייתי בת עשרים בערך היו לי המון חברים ירושלמים. אלכס, אחד מאותם חברים, היה חבר נפש שלי, כמו אח. שנינו היינו בני זקונים שעוד היו תחת הסינר של ההורים. היינו יושבים שעות בחדר שלו מקשקשים ושומעים מוסיקה אלקטרונית. יכולתי לשתף את אלכס בדברים שלא שיתפתי בהם את כולם. זאת היתה תקופה שבה ביליתי המון סופי שבוע בירושלים עם אלכס ושאר החברים. עם השנים כל אחד פנה לדרכו והקשר נותק, אבל תמיד תהיתי מה קורה עם אלכס וניסיתי למצוא אותו, לא פעם, ברשתות החברתיות.

לפני כמה שבועות פתאום קיבלתי מאלכס הודעה. הוא הצליח למצוא אותי.

אני לא יכולה לתאר לכם אפילו כמה התרגשתי ,הייתי עם דמעות בעיניים וכמובן שמיד רציתי להתעדכן בתקציר ה- מה עבר עליך בעשרים השנים האחרונות. כאב לי לשמוע שהוריו של אלכס נפטרו בינתיים וכששאלתי את אלכס ממה אמו נפטרה, אלכס ענה לי – את יודעת מה זה דימנציה? הצטמררתי, בטח שאני יודעת, זאת אותה מחלה ממנה אבא שלי נפטר לא מזמן.

עוד יותר הייתי המומה לגלות שגם אלכס הורה לילד מיוחד.

המפגש המחודש עם אלכס כל כך טלטל אותי שלקח לי כמה ימים להתאושש ולעכל את זה. כל כך הרבה חוטים נקשרו שוב וגילינו שאפילו מקום העבודה של אלכס קשור בצורה עקיפה לעמותה לתסמונת רט.

אז עכשיו אחרי שסיפרתי לכם שניים מהמקרים ההזויים שקרו לי בחיי (יש עוד אבל חסכתי מכם) אני מקווה שאולי הצלחתי לשכנע ,קצת, כמה מהציניקנים והראליים מבינכם, שיש דברים שהם מעבר להגיון.

ואם קרה לכם משהו או פגשתם מישהו שהשפיע עליכם כל כך עד שהתהפכה לכם הבטן, כנראה שיש שם משהו מעניין ללמוד ממנו. אני מאמינה שבתוך כל “רעידות האדמה” האלה שיש לנו בחיים, טמון הגרעין שממנו אנחנו יכולים לשאוב כוח לצמוח ולשנות.

ניקה, ילדתי האהובה, היא ללא ספק אחת מאותם אנשים שהביאו לי את רעידת האדמה ממנה צמחתי הכי הרבה והפכתי למי שאני היום.

                                                                                                  ~~~

עוד מהבלוג של מאיה שגב

תצוגה מקדימה

לחיות את החלום ושברו

ניקה היא הילדה הראשונה שלי, חווית ההורות הראשונה שלי, לפניה לא ידעתי על זה דבר. כולם מסביב הכינו אותי ללילות ללא שינה, הנקה, בכי, גזים ואני הייתי עסוקה בלסדר חדר לפני הלידה ההתרגשות היתה רבה בעיקר כי מאוד שמחתי שיש לי...

תגובות

פורסם לפני 7 years

שמי מאיה ואני אמא מיוחדת

מהיום שהפכתי לאמא, בעצם כשנה אחרי, נוספה לי הכותרת "מיוחדת". ניקה, בתי הבכורה, היום כמעט בת 9, אובחנה בגיל שנתיים כלוקה מתסמונת רט. עוד לפני האבחון הסופי ,כשהתחילו כל מיני סימנים לא...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

הקטנה שלי כבר בת עשר

ניקה שלי כבר בת עשר אני לא מאמינה איך שהזמן עבר כל כך מהר מהיום בו נולדת. שלושים שעות של סבל וצירים עד שיצאת היית התינוקת הכי יפה במחלקה ואחר כך גם הכי יפה בגן ובכיתה החלומות שלי כשנולדת היו אחרים לגמרי ממה שהמציאות...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה