הבלוג של מאיה רענן

אובדת בבית

כותבת. מגייסת. מייעצת. עוסקת בגיוס כ"א וייעוץ תעסוקתי בעשר השנים האחרונות וכמובן שכותבת. כותבת על עולם העבודה, חיפוש עבודה, על צד המגייסת וצד המחפשת, ולא עוצרת שם. כותבת על הכל.

עדכונים:

פוסטים: 217

החל מספטמבר 2010

הורים לתינוקות: בבוקר שאחרי לילה לבן, כשאתם טרוטי עיניים, תשושים ומשוועים לעזרה, כיצד תדעו למי לפנות? מה האפשרויות העומדות בפניכם? מהם טווחי המחירים הלגיטימיים ומתי המחירים חורגים מן ההגיוני?

17/01/2013

“רק לישון, לישון, לישון, רק לישון.” השורה הזו מוכרת לכם כי היא זו שורה משיר ששר אושיק לוי, אבל לא רק, היא מוכרת לכם כי יש להניח שאם אתם הורים- וודאי חזרתם עליה כמנטרה בשלב זה או אחר בימי התינוקות של ילדכם. אולי אתם חוזרים עליה עכשיו, אולי זה כל מה שאתם זוכרים מהלילה האחרון שעברתם, התעוררות אחר התעוררות, בכי בלתי פוסק של תינוק שלא מצליח להרדם, הרגע הזה שבו הגוף נשכב לאה במיטה ופוגש את השמיכה החמה ומיד שוב ‘אזעקת בכי’ מכיוון חדר התינוק. רק לישון, רק לישון. בשיחות גינה או ג’ימבורי נראה שזה אחד הנושאים השולטים. כמה פעמים התעורר הלילה, כן מרדים את עצמו, לא מרדים את עצמו, אוכל בלילה, לא אוכל בלילה, לא נרגע לבד, כן נרגע לבד. בשנים הראשונות לחייו של התינוק זה אחד הנושאים הבוערים. מעבר לכך שזה נושא שובר קרח בשיחות עם אנשים זרים, זה נושא שמגלם בתוכו מצוקה אדירה. זה לא הנידנוד שבהתעוררות, אלא קושי אמיתי של הורים שבד”כ קמים ביום שאחרי הלילה ליום עבודה ותפעול הבית והעייפות נוגסת ביכולות שלהם, בסבלנות שלהם, בזמן המועט ממילא שיש להם לנשימה סדירה.  נורא קל לנו לזלזל במצוקה של חסרי השינה- ‘מה הם בוכים? גם אנחנו עברנו את זה’, זו לא מצוקה שמעוררת גלי רחמים ולא מצוקה דוקרת, אבל היא קיימת והיא הופכת את חסרי השינה לשברי כלי למשך מספר שנים לעיתים. ולא רק אותם- גם התינוקות או הילדים שלא מצליחים להשלים מחזורי שינה מסודרים נפגעים מן המצב ונוצר מצב שבו, לכאורה בגלל דבר קטן ש’כולם עוברים’, מתערער הסדר המשפחתי והפגיעה גדולה.

מצוקה, ככל מצוקה, מזמנת שני סוגים של אנשים- 1. אלו שרוצים לעשות הכל על מנת לעזור ולהקל על הסובלים. 2. אלו שמזהים בה פוטנציאל עסקי. הקשת עליה נעים שני סוגי האנשים הללו היא קשת רחבה מאוד. בצד האחד עומדים אנשי המקצוע שרואים את טובת ההורה והילד המותשים, שחומל אותם גם אם מצוקתם היא מצוקה לכאורה שולית. בצד השני של הקשת עומדים אלו שמחפשים עיסוק קל. זה נשמע קל- הרי הגינה מלאה הורים שהיו שם והטיפים זורמים כמים. העיסוק הקל קורץ לרבים, אבל לא רק- משך הלימודים די קצר ובתוך חודשים ספורים ניתן להחזיק בתעודה ובמקצוע חדש שיש לו ביקוש רב. מצוקה, כבר אמרנו.

ובכל זאת- בבוקר שאחרי לילה לבן, כשאתם טרוטי עיניים, תשושים ומשוועים לעזרה, כיצד תדעו למי לפנות? מה האפשרויות העומדות בפניכם? מהם טווחי המחירים הלגיטימיים ומתי המחירים חורגים מן ההגיוני?

בפניכם עומדות שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה היא פניה לאנשי הרפואה הקונבנציונלית, אפשרות המכילה תתי תחומים רבים- רופא הילדים, אחיות טיפת חלב, מרפאות לייעוץ שינה בבתי החולים, פסיכולוגים העוסקים בחקר השינה, מומחים ברפואת שינה, נוירולוגים ופסיכיאטרים.  האפשרות השניה היא פניה ליועצי שינה בעלי תעודת יועץ שינה מאחד מבתי הספר למקצועות הלידה המוסמכים בארץ.

הפער בין שתי האפשרויות הוא עצום. באפשרות הראשונה נמצאים אנשי מקצוע ומחקר שעוסקים בתחום באופן מעמיק מחקרית. באפשרות השניה נמצאים אנשים שהסמכתם מתבססת על קורסים קצרים, בני חצי שנה לערך. השאלה הגדולה הניצבת בפנינו היא כיצד להחליט מבין שתי האפשרויות. על פניו הבחירה באנשי מקצוע מתחום הרפואה היא הבחירה המתבקשת, כאשר ישנם כאלה, אך בסופו של דבר מדובר על תחום שעיקר הבעיות שבו נובעות דווקא מן הפן ההתנהגותי ולא הבריאותי. האם פניה לאנשי רפואה תהיה בכלל רלוונטית במקרה כזה? הפתרון, כמו במקרים רבים, צריך להיות משולב- הפניה הראשונית ראוי שתופנה לרופא הילדים לתחילתו של בירור ושלילת בעיות רפואיות. משאלו נשללו ניתן לפנות ליועצי שינה. כפי שאומרת יועצת השינה עדי מורן-קיבא - “מערכת הבריאות מספקת מענה לבעיות רפואיות, אך ב- 90% מן המקרים, מקורם של קשיי השינה הנם התנהגותיים. יועצי שינה מלווים את המשפחה לאורך תקופה ומספקים תמיכה וליווי המותאמים אישית לכל משפחה”. עדי מציינת שלא אחת קורה שהיא מפנה הורים המתייעצים אתה לבירור מקיף יותר אצל אנשי מקצוע אחרים כגון מרפאים בעיסוק, תזונאים המתמחים בילדים, מומחי גסטרו וכן הלאה, שכן קשיי שינה עלולים לנוע על  קשת רחבה מאוד של נושאים. עוד היא אומרת שיועץ טוב הוא יועץ המחזיק בידע רב בתחומים משיקים רבים וכן יועץ המצליח להתחבר למשפחה. בעבר החברה הייתה הרבה יותר שבטית ולהורים צעירים היו לא מעט מעגלי תמיכה מהרגע שהם חוזרים הביתה ממחלקת היולדות ואילו היום יש לא מעט הורים צעירים שחוזרים ואין מסביבם הורים שיכולים לתמוך כי הם בעצמם עסוקים או שההורים והילדים לא רואים עין בעין כי התפיסות השתנו. ההורים של היום מוצפים במידע ולפעמים צריך מישהו שיבוא, ימקד ויעזור להם לעשות סדר בבלאגן.

שיחה עם עדי בהחלט עושה סדר בעולם קשיי השינה והפתרונות המוצעים. לעתים, כפי שהיא אומרת, כלל אין צורך בתהליך ייעוצי, לעתים מספיקה תשובה ממקדת אחת. לשם כך הקימה עדי את קבוצת “שינה טובה” בפייסבוק, בקבוצה היא משתפת את המשתתפים בידע הרב שצברה ואף עונה על שאלות, ללא כל מחויבות.

חשוב מאוד לבדוק לפני שפונים לייעוץ-

  • האם בכלל קיימת בעיה. יועצי השינה ואנשי הרפואה מציבים את גיל חצי שנה כרף ההתחלתי לייעוץ. לאחר גיל חמישה חודשים, יותר משלוש התעוררויות בלילה בפרק זמן של שבועיים-שלושה ומעלה, יכולות להצביע על בעיה או על מצב שיש לשנות.
  • האם קיימת בעיה בריאותית העלולה להשפיע על השינה (קשת רחבה של בעיות רפואיות יכולות לפגוע בשינה).

חשוב מאוד לבדוק כאשר ניגשים לבחור את היועץ או המטפל-

  • מהי גישת איש המקצוע והאם היא תואמת את השקפות ההורות שלכם.
  • מהי מידת הגמישות והפתיחות המקצועית של היועץ/המטפל- האם יימצא את הדרך להתאים עצמו לגישות הוריות שונות.
  • האם איש המקצוע הוא גם איש ערכי ואתי אשר ידע להפנות אתכם לאיש מקצוע אחר במידת הצורך.
  • האם ישנה מחויבות של היועץ להצלחת התהליך גם במחיר של שילוב מספר גישות שונות.
  • מה כללה הכשרתו של איש המקצוע (האם למשל התנסה בייעוץ מעשי במסגרת לימודית- סטאז’ בליווי אנשי מקצוע והדרכה מנוסים?)
  • לפני שמתחילים תהליך, מומלץ לקבל המלצות על איש המקצוע, לשוחח עם הורים שעברו איתו תהליך דומה, להבין האם אכן ישנה התאמה בין השקפותיכם ודרכי הטיפול/ייעוץ.

לילה טוב וחלומות מתוקים.

עוד מהבלוג של מאיה רענן

תצוגה מקדימה

קבלה

אני מוצפת. מוצפת הצעות לשיפור עצמי, להתפתחות, לשינוי, להצלחה. מוצפת ביקורת מוצפנת מאנשים זרים שאומרים לי "את לא טובה מספיק, את יכולה יותר". מה שהם לא יודעים, האנשים האלה, זה שהם לא הראשונים שאומרים את הדברים האלה והם גם לא...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

סתימת פיות

הגיע הרגע, עברתי את סף המראה ודילגתי בלי לשים לב לסף הבריאות. עברתי גם אותו. אין ברירה אלא לסתום את הפה ולהפסיק לאכול. אין ברירה גם אלא להתחיל להתעמל. כן, הגעתי למצב מביך. אני מחפשת קבוצות תמיכה ולא מוצאת. לא רוצה קבוצות...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

לא ככה גדלנו

לא גדלנו ככה, גדלנו אחרת. ההורים שלנו היו בבית. אני יודעת, אני יודעת, אני לא הראשונה לדבר על זה ולא הראשונה להתלונן. זו לא תלונה, אלו הן עובדות- לא גדלנו ככה. ההורים שלנו גידלו אותנו, את הדור שלי. ההורים שלנו עבדו במשך שנים...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה