הבלוג של מאיה רענן

אובדת בבית

כותבת. מגייסת. מייעצת. עוסקת בגיוס כ"א וייעוץ תעסוקתי בעשר השנים האחרונות וכמובן שכותבת. כותבת על עולם העבודה, חיפוש עבודה, על צד המגייסת וצד המחפשת, ולא עוצרת שם. כותבת על הכל.

עדכונים:

פוסטים: 217

החל מספטמבר 2010

יש לה תואר ראשון. יש לה גם תואר שני. היא התחילה, כמו כולם, שנה וחצי אחרי השחרור מהצבא, חצי שנה אחרי דרום אמריקה.

לא היו לה הרבה התלבטויות. היא קוראת גלובס עם הקפה של הבוקר כבר מהתיכון, עוד כשההורים היו מנויים. יש לה ראש למספרים, כלכלה זה הכיוון, לא היה לה ספק.

אז כלכלה. ואחכ שנתיים בארגון ענק והיא בורג קטנטן, היא לא ראתה את העתיד בבהירות, אז תואר שני. מנהל עסקים, זה היה טבעי מבחינתה. ואז היא סיימה.

יש לה תעודות וניסיון ככלכלנית, כבר ארבע שנים היא צברה, אבל השעמום, אוח השעמום. היא מרגישה אותו מזדחל, כל יום דומה לקודם. יש לה ראש למספרים, אבל אין לה ענין בהם. אמא שלה הציעה לה לכתוב, תמיד כתבה כל כך יפה. אולי אם תכתוב, היא תשקיט את הרצון לפרוץ את גבולות השעמום.

אז בלוג. היא כותבת וזה עובד. מספרת על החיים עם בן זוג, שלושה ילדים וקריירה. אין אישה שלא מזדהה. טלי חברה שלה קוראת לה הגורו, היא אומרת שרק היא יכולה לאסוף סביבה קבוצה כזו של נשים.

רוחות חוסר הסבלנות סערו סביבה. היא לא יכולה לראות את המספרים האלה יותר. היא רוצה משהו אחר, אבל בכל פעם כשהיא מנסה לדייק, היא מבינה שהיא רוצה הרבה דברים אחרים. היא רוצה לייעץ, לאמן, לעזור, לטפל, היא רוצה לעבוד עם ילדים ורוצה לעבוד עם הורים. היא רוצה להיות עצמאית ורוצה להיות שכירה, היא מחפשת תפקיד בכיר ומחפשת קהל שיקשיב לה. היא רוצה כל כך הרבה דברים, מתפזרת לכל הכיוונים, הראש עף ומסתחרר והיא לא מצליחה להחליט. מתעוררת בכל בוקר למספרים המשמימים, אלו שהיא מכירה, אלו שהיא חיה איתם בשלום ומשלמים את הוצאות היום יום ואת החלומות.

והראש סחרחר. היא צריכה מיקוד. היא צריכה צמצום, היא צריכה שביל ברור.

מפת חשיבה גם וגם

עוד מהבלוג של מאיה רענן

תצוגה מקדימה

קבלה

אני מוצפת. מוצפת הצעות לשיפור עצמי, להתפתחות, לשינוי, להצלחה. מוצפת ביקורת מוצפנת מאנשים זרים שאומרים לי "את לא טובה מספיק, את יכולה יותר". מה שהם לא יודעים, האנשים האלה, זה שהם לא הראשונים שאומרים את הדברים האלה והם גם לא...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

סתימת פיות

הגיע הרגע, עברתי את סף המראה ודילגתי בלי לשים לב לסף הבריאות. עברתי גם אותו. אין ברירה אלא לסתום את הפה ולהפסיק לאכול. אין ברירה גם אלא להתחיל להתעמל. כן, הגעתי למצב מביך. אני מחפשת קבוצות תמיכה ולא מוצאת. לא רוצה קבוצות...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

לא ככה גדלנו

לא גדלנו ככה, גדלנו אחרת. ההורים שלנו היו בבית. אני יודעת, אני יודעת, אני לא הראשונה לדבר על זה ולא הראשונה להתלונן. זו לא תלונה, אלו הן עובדות- לא גדלנו ככה. ההורים שלנו גידלו אותנו, את הדור שלי. ההורים שלנו עבדו במשך שנים...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה