הבלוג של מאיה גסנר - בעקבות החלומות

mayagasner

ברוכים הבאים לעולם שלי - אני מאיה, בתחילת שנות ה40 של חיי, אמנית רב תחומית ומלווה יחידים וקבוצות בתהליכי ביטוי וטרנספורמציה. אז מה זה אומר בפועל? זה אומר שאני מג'נגלת בין דבר לדבר, פוגשת כמויות אדירות של אנשים - אחד על... +עוד

ברוכים הבאים לעולם שלי - אני מאיה, בתחילת שנות ה40 של חיי, אמנית רב תחומית ומלווה יחידים וקבוצות בתהליכי ביטוי וטרנספורמציה. אז מה זה אומר בפועל? זה אומר שאני מג'נגלת בין דבר לדבר, פוגשת כמויות אדירות של אנשים - אחד על אחד או בקבוצות שאני מנחה בכל רחבי הארץ, מצטלמת לסרטים, עולה על במות, כותבת תסריטים, מביימת סרטים,כותבת, מאוהבת בדימויים מילוליים וויזואליים - ומעל להכל עומדים החלומות שלי. אני חוקרת את עולם החלימה כבר הרבה מאד שנים. חלומות עבורי מאגדים את הכל - הם מראה מקום למאוויים הפנימיים שלנו, הם שירה ויזואלית, הם התנועה בין מימדים, הם הציווי הפנימי שלנו לממש ולפעול במציאות הארצית. הם עולמות ומלואם. אני באמת מאמינה שבאנו לכדור הארץ בשביל להגשים את מה שליבינו חפץ, לשמוח, לגדול ולממש.

עדכונים:

פוסטים: 3

החל מאוקטובר 2018

”בראשית ברא אלוהים את השמחה ואז קרו דברים בדרך” - סיפור על מפגש בין שתי נשים, על הריקוד בין אור וחשכה ועל האמונה שכל אחד יכול להאיר לעצמו מחדש את הדרך.

16/03/2019

 

חלב אהבה 

ימי ראשון קשים לי. אני הולכת ללב 24/7 -  סדנת משחק מול מצלמה עם נערים ונערות על רצף הזנות. אני אוהבת אותם. את כולם. אין לי דרך להסביר את מה שקורה לי – כמו אם מניקה, הפולטת חלב מול תחושת רעב של תינוק, כך אני פולטת חלב אהבה.  בלילות  ראשון לפעמים אני בוכה. לפעמים אני חושבת שאלו לא הדמעות שלי הזולגות אל תוך הכרית. אולי אלו הדמעות שלהם. אני מחבקת אותם בסוף כל פגישה. גם מנשקת על לחי. זה תמיד מלווה מצידם במבט של הפתעה.

במהלך השיעור – עונג צרוף. הם  שחקנים מעולים. יצירתיים. חכמים. רגישים. מצחיקים. הרחובות הם בית הספר הכי טוב למשחק (הישרדות).  בלילה חשבתי – אם הייתי יכולה – הייתי הופכת את  הצלעות שלי לבית, ורוקמת מהלב שלי שמיכה גדולה, אדומה, ומכסה את כולם – שלא יהיה להם קר בלילות. בטח ובטח שלא הייתי מרשה להם להסתובב ברחובות.

אבל הצלעות שלי אחוזות במקומן, והלב שלי לא נפרם לחוטים. ובכל זאת, אני מזכירה לעצמי, זה המקום ממנו צומחים אנשים חזקים.

"דמות אם" - עבודה של JOEL RIGOTA

דמות אם (Joel RIigota)

10 שנים אני עובדת עם אוכלוסיות סיכון ברחבי הארץ. עבדתי עם עשרות קבוצות של ילדים ונוער אבל גם עם מבוגרים וקשישים. תוך כדי תנועה למדתי הנחיית קבוצות, קולנוע, לימדתי משחק והפכתי לבמאית ותסריטאית. אבל יותר מהכל למדתי את היכולת האדירה של משחק ומצלמה לעשות שינויים מרחיקי לכת בחייהם של אנשים.

מביימת את הסרט הראשון שלי עם נערי נחל עוז (אוסף פרטי)

מביימת את הסרט הראשון שלי עם נערי נחל עוז (אוסף פרטי)

 

ל”לב 24/7” הגעתי בזכות לי אביטל – אחת מהאנשים המופלאים שעובדים עם נוער על רצף הזנות באחד השלטרים  בתל אביב. לי בקשה ממני להעביר להם סדנת משחק מול מצלמה. פגשתי אותם – כל אחד בא ממקום אחר, מרקע אחר, מחיים אחרים. לרובם ככולם אין בית בטוח לחזור אליו, הם מסתובבים ברחובות ומוכרים את גופם – חלקם בעבור קורת גג, חלקם עבור אוכל, חלקם בעבור סמים שיעזרו להם לשכוח דברים. בכולם התאהבתי. יש בי אהבה גדולה לאנשים פצועים.

קרן אור - עבודה של Joel Rigota

“ויהי אור” (Joel Rigota)

לארוג יופי מחוטים של כאב

באחת מהן – א. זיהיתי כשרון גדול מהול בכאב. אינטליגנטית. מבריקה.  פגיעות מהולה בעוצמה.  היא באה ממשפחה טובה. כך סיפרה. דברים קרו בדרך. היא נשרטה. צילמתי אותה עושה מונולוג – ביצוע מושלם. הראיתי לה את עצמה. אמרתי לה שהיא יכולה להיות שחקנית מדהימה. היא ראתה את זה גם. החלטנו שנעשה לה showreel – תיק עבודות שאותו היא תוכל להראות למלהקים המחפשים נערים ונערות מוכשרים. שלא תהיה תלויה בהבטחות שווא במחיר מלא מצד מפיקים מפוקפקים.

ישבנו אחרי השיעור. דברנו הרבה. היא נפתחה. בכתה. דיברנו על הרס עצמי. אמרתי לה שההפך מהרס עצמי זו יצירה ומול הכאב עומד היופי. אפשר לארוג יופי מחוטים של כאב. היא נתנה לי לקרוא את הדברים שהיא כותבת. הראתה לי ציורים שהיא מציירת. סרטים קצרים שהיא עשתה. בסוף המפגש התחבקנו ארוכות. “מזל שראיתי אותך בדרך”, אמרה, “שכחתי מהמפגש הערב – הייתי בדרך לקחת כדור שינה”.

אומרים “כל המציל נפש…” אבל אני לא מתיימרת להיות מצילה. רק האדם  יכול להציל את עצמו. אבל אם יש מישהו בדרך היכול לתת לו יד, להראות לו כיוון. לתת חיבוק. לא לשפוט. להתבונן בו בעין טובה – יקל עליו הטיפוס מתחתית השאול אל מישור החיים.
ולשם כך אני מגיעה.
אני יודעת הרס עצמי מהו. אני יודעת שכל יופי, עמוק, מקורו בכאב.
מהמפגש הזה יצאתי שמחה. הרגשתי שגם אחרי שאלך, היא תזכור אותו עוד הרבה זמן.

"בראשית ברא אלוהים את השמחה" (Chaoyu Rikyu)

בראשית ברא אלוהים את השמחה   (Chanoyu Rikyu)

חודש אחר כך  שמעתי שהיא עזבה את השלטר  וחזרה לבית של אמא שלה. החליטה להשלים בגרויות. אולי תירשם ללימודי משחק. אולי ללימודי פסיכולוגיה. החליטה שהיא יוצאת לדרך חדשה.

אני יודעת שהיא תהיה בסדר. שהיא תוכל להפוך פצעים ליצירה, שהיא מוכשרת, שהיא חזקה.

לעולם לא אשכח אותה

תמונה מתוך סדנת משחק מול מצלמה למבוגרים (אוסף פרטי)

תמונה מתוך סדנת משחק מול מצלמה למבוגרים (אוסף פרטי)

 

הכותבת היא שחקנית, בימאית, מנחת קבוצות להתפתחות אישית באמצעות משחק ומצלמה ומומחית להופעה מול קהל ומצלמה. 

קישור לדף העסקי “גסנר מאיה משחק מול מצלמה”

קישור לדף הפייסבוק שלי 

ליצירת קשר – ניתן לכתוב הודעה או להתקשר ל0544782806

 

 

עוד מהבלוג של מאיה גסנר - בעקבות החלומות

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 7 months
תצוגה מקדימה

האבולוציה של החלומות

Self Made Woman גדלתי בבית עם אמא פמיניסטית. אני לא יודעת אם היא הגדירה את עצמה ככה - אבל היא חיה את עצמה ככה . חזקה, עוצמתית, דעתנית, אמא שהנהיגה את המשפחה. היא גם גידלה אותנו ככה - לממש את עצמינו, ללמוד, להצליח. אנו באנו ארצה ...

תגובות

פורסם לפני 2 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה