הבלוג של מאיה כהן בן שלוש

מאיה בארץ הפלאות

אישה, ישראלית, נשואה ל ד', אמא ל 3 ילדים, הגדול, המתבגרת והקטנה. אני מרצה בתחום ההתפתחות והעצמה האישית בגישה רוחנית. בלוגרית בסלונה, חיה ונושמת יצירה, עשייה ותרומה לקהילה. עברתי המון אתגרים בחיי וכל כך הרבה שינויים... +עוד

אישה, ישראלית, נשואה ל ד', אמא ל 3 ילדים, הגדול, המתבגרת והקטנה. אני מרצה בתחום ההתפתחות והעצמה האישית בגישה רוחנית. בלוגרית בסלונה, חיה ונושמת יצירה, עשייה ותרומה לקהילה. עברתי המון אתגרים בחיי וכל כך הרבה שינויים והיום אני הכי אני שאי פעם רציתי להיות. אתן/ם יותר ממוזמנות ומוזמנים להציע לי חברות בפייס, אני בערך חיה שם וגם כאן. תודה והמון אהבה ממני.

עדכונים:

פוסטים: 47

עוקבים: 12

החל מפברואר 2011

הן הזכירו לי את כל אותן נשים בנות הדור הזה, שמבחינתן זה שטויות, מבחינתן סיפורים כאלו צריך להשתיק, אבל עכשיו אנחנו בעיצומו של הוצאת הלכלוך והזבל של כל אותם אלו שתוקפים, תקפו, אנסו, רצחו נפשות, חלקם שייכים למערכות, חלקם ממשיכים לעבוד במערכות וכל אותם אלו יצרו את הפוסט טראומה להרבה נשים וגברים.

18/12/2016

הי ,

מה שלומך?

מכירה את התופעה הזאת הפוסט טראומה?

הרבה אנשים לא מכירים, הרבה אנשים לא מודעים לכך שהם עצמם חווים  פוסט טראומה, אני הייתי אחת כזאת שלא הייתה מודעת למצבה.

כשהבכור שלי, המתוק הזה, היה פיצי ונולדה לו אחות, כשהם קצת גדלו התחלתי להבין שמשהו לא בסדר איתי,  שאני מגיבה בחוסר פרופורציות לדברים קטנים, שאני לא אמורה להגיב כך.

יום אחד חברה טובה שלי הייתה איתי וזה פרץ ממני, צעקתי על המתוק הזה סתם בלי פרופורציות, צעקות בלתי נשלטות, היא ישר הגיבה אליי ואמרה “ממי, משהו לא בסדר”.

שמחתי שהיא אמרה את זה כי הרגשתי שהיא מצילה אותי, בשיקוף שהיא מראה לי, אחרי כמה זמן התחלתי טיפול רוחני, מטפלת בשיטה שאי אפשר להסביר, ניקוי אנרגטי של כל הטראומות, של כל הכעסים, החרדות והפחדים שישבו עמוק בתוך גופי, כמו אנרגיה דחוסה שאין לה לאן לצאת, אז היא מתפוצצת ברגעים מסוימים, בלתי מוסבר.

מאז אין לי התקפי פוסט טראומה, אני במודעות עצמית גבוהה בזכות כל התהליכים שעברתי כדי לנקות את עצמי, לסלוח ולשחרר, לחיות מחדש, בלי פצעים מדממים, בלי כאב ושנאה עצמית שאכלה אותי מבפנים.

ניסיתי המון טיפולים בינהם גם טיפול קונביציונאלי, פסיכולוגי ופסכיאטרי, הפסיכולוגי עזר, לטיפול התרופתי לא התחברתי ומהר מאוד הפסקתי, למדתי בעזרת מדיטציה, דימיון מודרך ועוד כל מיני שיטות וכלים להרגיע  ולרפא את עצמי.

כל חיי פחדתי מהגדרות, פחדתי שיאשפזו אותי אם ידעו את המחשבות שלי, פחדתי מהכעסים והזעם שהיה אצור בתוכי, לכן נמנעתי מללכת למרכזים כאלו ואחרים.

בשנה האחרונה אני נמצאת בקבוצה של נשים שחוו ועברו דברים שכמוני, השיתוף והסיפורים שם גרמו לי להבין את עצמי כל כך טוב, גרמו לי להבין תופעות שחוויתי ועברתי.

אנחנו, אלו  שסבלו מפגיעה מינית, סוחבות וסוחבים אשמה קשה, לי לקח שנים להבין שאני לא אשמה בכלום, שהייתי ילדה ואיך ילדה יכולה להיות אשמה?

מעבר לאשמה שמייצרת  חוצץ בין הנפגעים לעולם ולמערכת, אני שומעת סיפורים על חוסר רגישות וחוסר הבנה של המצב בו הנפגע/ת נמצא/ת.

לפני שלוש שנים הרצתי למספר קטן של מתנדבות במרכז לנפגעות תקיפה מינית, הרצאה בנושא – מיתוס מעולם הזנות- מטעם עמותה בה התנדבתי “מכון תודעה” , יצאתי קצת עצובה ועכשיו הכל מתחבר לי, למתנדבות הנחמדות שהיו בהרצאה היו דיעות שהן התעקשו להמשיך ולאחוז בכל הכוח, סטיגמות שאני ניסיתי לנפץ, הן לא הסכימו לקבל את הנתון שאומר ש –  95% מנשים שחיות בעולם הזנות עברו בילדות תקיפה, ניצול, גילוי עריות ועוד, לא הצלחתי להסביר להן את המשמעות והקשר, בשלב מסויים אפילו נפגעתי מהאמירות שלהן, “מי הן חושבות שהן” אמרתי לעצמי, בסך הכל עברו הכשרה, לא הייתה בן טיפת אמפתיה והקשבה וזה החזיר אותי לסיבה הברורה שבגללה לא פניתי מעולם למערכות, הן הזכירו לי את כל אותן נשים בנות הדור הזה, שמבחינתן זה שטויות, מבחינתן סיפורים כאלו צריך להשתיק, אבל עכשיו אנחנו בעיצומו של הוצאת הלכלוך והזבל של כל אותם אלו שתוקפים, תקפו, אנסו, רצחו נפשות, חלקם שייכים למערכות, חלקם ממשיכים לעבוד במערכות וכל אותם אלו גרמו לפוסט טראומה בקרב הרבה נשים וגברים.

15492576_931693900266042_3851079648604496039_n

להלן מספר נקוודת שעלו מתוך שיחות ועדויות על התנהלות וההתמודדות  מול המערכות-

1. לאפשר תביעות פלילות נגד פוגעים, לשנות את ההגדרה המשפטית של נפגעת עבירה מעדה לתובעת עצמאית.
2. להפריד בצורה מלאה אישפוז של נפגעות ממתקני בריאות נפש בהם יש גברים היכולים לנצל את המצב ולפגוע .
3. במרכזים הללו יטפלו אך ורק נשים מקצועיות שעברו הדרכה בחו׳ל (עדיף נפגעות בעצמן), שאין להן סטיגמות ושבאמת רוצות לעזור.
4. לבטל את חוק ההתישנות – גם ככה קשה לצאת נגד התוקף, ויש עיכובים לעיתים בזכירת הארועים, לא תמיד פשוט וקל לצאת נגד המפשחה שלא תומכת בבת הפגועה, זה           לוקח זמן לצאת מ “ארון המוות” הזה.

5. להקים מרפאה או מרכז שיתן טיפול מההתחלה ועד הסוף בנוגע לנפגעות ; משטרתי, תביעה, סיוע משפטי, טיפול רגשי, סיוע כספי ושיקומי.

6. לפתוח קבוצות תמיכה עצמית בכל הארץ – (של נפגעות)

אחרי שאני שומעת ורואה עדויות של נשים שנתקלות באותה אטימות אני מבינה שזאת לא רק אני, שזאת פשוט גישה בורה וחסרת רגישות, חוסר יכולת של המערכת לטפל בנפגעים מרגע הפנייה וכלה בהמשך טיפול, כולי תקווה כי ישתנו דרכי הטיפול והבורות תתפוגג כי לצערי הרב, אנסים ימשיכו להיות, תוקפים ומטרידנים ימשיכו לנהל את המדינה וימשיכו “לייצר” עוד פוסט טראומות , למה?

פשוט מאוד כי מערכת המשפט מעבירה להם מסר ברור ביותר, זה בסדר, מקסימום תשב על תנאי או שיסדרו לך, איזה עסקת בוכריס.

תודה,

מאיה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עוד מהבלוג של מאיה כהן בן שלוש

תנוחי, אחותי, תנוחי....

הי מה שלומך? לא כתבתי פה שנים ויש להוסיף שגם לא בשום מקום במיוחד, בזמנו כשפתחתי את הבלוג לא ממש הבנתי מה אני עושה אבל הרגשתי שאני חייבת לכתוב ועכשיו אחרי כמה שנות גלות כתיבתית שהילדים קצת גדלו יש לי המון זמן, אפילו מנוחת...

תגובות

פורסם לפני 2 years

נשות הועד

טוב אז במקום לשבת ולראות דה וויס, (אופס), אקס משהו או במקום ללמוד על הפילוסופים הגדולים (ובעיות המוסר שהם העלו) למבחן הקרב ובא, אני עמוק בענייני הוועד ובמקרה שהיה השבוע. מחר שביתה, כל תלמידי רמת גן (כמעט כולם )יתחילו את...

תגובות

פורסם לפני 2 years

" יתומה חסרת מנוח "

הי מה קורה? באמת שאני מתעניינת בכן ורוצה לדעת מה שלומכן, איך עבר החופש המאוד גדול? אז זהו שאני רק עכשיו מתחילה לנשום, מאוגוסט שלושתם היו בבית, אין צורך להוסיף נכון? אז לא , רק אציין בקטנה שזה שנתנו לנו כמה ימי חסד להתארגן...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר