הבלוג של מאיה כהן בן שלוש

מאיה בארץ הפלאות

אישה, ישראלית, נשואה ל ד', אמא ל 3 ילדים, הגדול, המתבגרת והקטנה. אני מרצה בתחום התפתחות רוחנית. בלוגרית בסלונה, כותבת טור קבוע במקומון רמת גן פור יו. עברתי המון אתגרים בחיי וכל כך הרבה שינויים והיום אני הכי אני שאי פעם... +עוד

אישה, ישראלית, נשואה ל ד', אמא ל 3 ילדים, הגדול, המתבגרת והקטנה. אני מרצה בתחום התפתחות רוחנית. בלוגרית בסלונה, כותבת טור קבוע במקומון רמת גן פור יו. עברתי המון אתגרים בחיי וכל כך הרבה שינויים והיום אני הכי אני שאי פעם רציתי להיות. אתם.ן יותר ממוזמנות ומוזמנים להציע לי חברות בפייס, אני חיה שם וגם כאן. תודה והמון אהבה ממני.

עדכונים:

פוסטים: 54

עוקבים: 13

החל מפברואר 2011

“תגידי לי את האמת, לא נמאס לך מהשנאת גברים הזאת?” והיא ענתה בחיוך מבוייש, שכן,דיי נמאס מהשנאת גברים וציינה “אבל אני לא לציטוט…..” אז אין ספק שאנחנו חייבות לשמור על הזכויות שלנו ולהמשיך לפעול למען שיוויון אבל הגישה שלנו צריכה להשתנות.

09/12/2016

הי ,

מה שלומך?

מיזנדארי ומיזוגן נפגשו ברשת וככה למדנו שיש שם לשנאת נשים ושנאת גברים.

אבל למי יש כוח לזה?

לפני כמה חודשים ישבנו במרפסת עם חברים ושוחחנו על כל המצב החברתי בארץ, חבר אחד סיפר שבימים אלו ממש בא לארץ לביקור מולדת חברשלו שירד ל- L.A , אותו מבקר העלה בפניו של החבר כי הרחובות מלאים באנשים עגומים וכעוסים, שאין ברחובות אוירה של רומנטיקה ואותו חבר ענה למבקר כי אנחנו בעיצומה של מלחמת המינים, שגברים ונשים נלחמים אז אין סיכוי שתזהה רומנטיקה ברחובות, אני שאלתי האם ב L.A  הרומנטיקה מורגשת ברחוב?

בחודשים האחרונים אני שומעת המון נשים שאומרות בכל מיני חוגים ומקומות, גם בהרצאות שאני מעבירה, “הפמיניזם דפק אותנו” , גם כמה חברות הפצירו בי לכתוב פוסט על הנושא, אני שומעת את זה יותר ויותר, ש”די אין לנו כוח, גם לעבוד קשה, גם כל העול של הבית וגידול הילדים, גם להשאר יפה ומטופחת, לשמור על כושר, להתקדם, להתפתח ועוד, לא יודעת אם זה שווה את הטירוף הזה,  רוצה לגדל ילדים, חולמת על האמהות אבל שנייה אחרי שאת נכנסת להריון בעבודה מחפשים לך מחליפה, חופשת לידה זאת ממש לא חופשה והיא גם קצרה כל כך שכואב הלב לחזור לעבודה ולהשאיר תינוק קטן בסידור כלשהו” .

הרבה נשים התעייפו מהמאבק כי בסופו של דבר, אנחנו מרגישות שהגברים סולדים מאיתנו, שהתרחקנו (או שאולי מעולם לא היינו קרובים?) אז מה שיוצא, שאנחנו גם עמוסות בעול החיים וגם לא מקבלות תמיכה גברית מהסביבה.

הייתה לי שיחה לפני כמה זמן עם אחת הפמיניסטיות הידועות ברשת, שאלתי אותה במהלך השיחה, “מה כל הגברים חארות?, כולם אנסים ומטרידנים?” ענתה בשקט כאילו מודה באשמה, “לא , לא כל הגברים חארות”.

והוספתי, “תגידי לי את האמת, לא נמאס לך מהשנאת גברים הזאת?” והיא ענתה בחיוך מבוייש, שכן,דיי נמאס מהשנאת גברים וציינה  ”אבל אני  לא לציטוט…..”

לפני כמה חודשים לא הייתה לי תשובה למלחמה הזאת, לא ידעתי איך אני כותבת את הפוסט הזה ומה הפיתרון.

ואז הגיע כנס סלונה – נשים בחזית- ואני כמובן שהלכתי, הקשבתי לאימי עירון, נדהמתי מדבריה, תכנסו לסרטון, ממליצה להקשיב לה-

 

embedded by Embedded Video

 

 

אחרי שהקשבתי לה ולאחר ששוחחתי עם, מורן מישל( מנהלת קהילת סלונה) על הנאום של אימי וגם היא דוברת את אותה שפה, הרגשתי שלא סתם אני מחוברת ככה לסלונה.

בזכות מערכת סלונה, מתחולל פה משהו מדהים, שינוי תודעה, כוח נשי, שפורץ דרך ומבין את הצורך לשינוי, המנהלות והעורכות, רואות בכל אחת מהבלוגריות פוטנציאל לכותבת משתבחת, כזאת שאם רק תרצה תוכל לכתוב כל מה שבא לה ובאיזו צורה שתרצה.

וזה אחד השינויים המשמעותיים שקרו פה בשנים האחרונות, לנו הנשים פתאום יש המון כוח, הרשת מאפשרת לנו להתבטא, להתנגד, להלחם, לעמוד על שלנו ומה שיפה ומיוחד בסלונה שהיא מאוגדת, מובילה ומשפיעה על דעת הקוראות/ים, בעיקר בזכות ההקשבה שלהן לסביבה, לבלוגריות/ים ולקראות/ים.

הן גורמות לפעילויות המשנות תודעה, אז בהחלט שבסלונה נמצאה לי התשובה, לאן הולך הפמיניזם.

וסלונה היא סוג של בית עבורי, כאישה וכבלוגרית.

 

15387519_10210690092442572_1024646781_o

הגישה החדשה או הבשורה שסלונה מבשרת היא, שאנחנו ביחד, די למלחמת המינים, שביחד זה אפקטיבי יותר, שאנחנו יכולות לגייס גברים למאבק ולשינוי התודעה, שבמלחמה הבאנו על עצמינו שנאה ובמקום להמשיך ולדרוך במקום ןלצעוק הגיע הזמן לשינוי גישה.

אז עכשיו אנחנו מתחילות לספר סיפור חדש, סיפור שמדבר על ביחד, על איחוד כוחות, על בניית עתיד טוב לילדינו בחשיבה ועשייה משותפת, נשים וגברים יחד בעד שיוויון זכויות לכולם, שיוויון זה לא טובה למין הנשי, זה הכרח לקיום האנשות.

אז הפמיניזם משתנה, אנחנו בעצם בפוסט פמיניזם?

הניו- פמיניזם כבר כאן, אז בואו נחבק אותו/ה ונושיט יד לשלום, לאהבה ולעשייה משותפת.

תודה,

מאיה.

 

 

עוד מהבלוג של מאיה כהן בן שלוש

תנוחי, אחותי, תנוחי....

הי מה שלומך? לא כתבתי פה שנים ויש להוסיף שגם לא בשום מקום במיוחד, בזמנו כשפתחתי את הבלוג לא ממש הבנתי מה אני עושה אבל הרגשתי שאני חייבת לכתוב ועכשיו אחרי כמה שנות גלות כתיבתית שהילדים קצת גדלו יש לי המון זמן, אפילו מנוחת...

תגובות

פורסם לפני 2 years

נשות הועד

טוב אז במקום לשבת ולראות דה וויס, (אופס), אקס משהו או במקום ללמוד על הפילוסופים הגדולים (ובעיות המוסר שהם העלו) למבחן הקרב ובא, אני עמוק בענייני הוועד ובמקרה שהיה השבוע. מחר שביתה, כל תלמידי רמת גן (כמעט כולם )יתחילו את...

תגובות

פורסם לפני 2 years

" יתומה חסרת מנוח "

הי מה קורה? באמת שאני מתעניינת בכן ורוצה לדעת מה שלומכן, איך עבר החופש המאוד גדול? אז זהו שאני רק עכשיו מתחילה לנשום, מאוגוסט שלושתם היו בבית, אין צורך להוסיף נכון? אז לא , רק אציין בקטנה שזה שנתנו לנו כמה ימי חסד להתארגן...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה