הבלוג של מאיה אלון

mayaalon

אשה, אמא, סבתא, לוחמת צדק. בונה גשרים.שורדת. נולדתי בעיר אבל שנים אני נהנית בכפר. אוהבת עולם ואנשים, לדבר ולהקשיב.

עדכונים:

פוסטים: 17

החל מפברואר 2014

הוא ביקש להשתחרר. לצאת לחופשי. הוא הבין שיהיה עליו לוותר על הבית לטובת ילדיו הקטינים. היא לא עבדה כל שנות הנישואין. לא היה לה דבר. אף אחד לא יכול לעזור לה. הוא קיווה שגם היא תוכל להשתחרר ולמצוא לעצמה תעסוקה אמיתית, פרנסה וחיים מלאים.

09/02/2014


לא תמיד נצחון ההליך המשפטי הוא אשר יביא את התוצאה המיוחלת, יגשים את המטרה ויאפשר דרך חדשה. לעיתים בוויתור יש המון כח ולמעשה הוא הניצחון. ולא זו לא תבוסתנות, זו חכמה ואצילות נפש.

עיני התכלת הגדולות שלה היו כמו מי הים הצלולים והעמוקים. בהביטו לעיניה הוא חש שלווה ואושר הציף את נפשו. העדינות, הצניעות והיופי הטבעי היו הקסם שלה. לאחר הליך גירושין כואב מאשתו שבילתה את ימיה במכוני יופי וטיפולים קוסמטיים, ובעיקר כילתה את כספם במסעות שופינג אובססיביים, היה בה משהו מרענן ואמיתי.

חודשיים לאחר שהכירו הוא כבר הציע לה להינשא. ההסכמה הייתה מונחת לו בכיס. היא העריצה אותו. אהבה אותו עד כלות.לא חלפה שנה ממועד הנישואין ונולד בנם הבכור. הבת נולדה שנה אחריו.

אלא שלאחר הלידות היא שקעה בדיכאון ועד מהרה החלו התקפי קנאה ורדיפה. היא החליטה שהוא בוגד בה עם הפקידות בעבודה, עם הזבנית בחנות או עם עוברת אורח ברחוב. הטיפול התרופתי סייע מעט, אולם היא החלה במסע רוחני וחיבור ל’אני’ שלה במודעות עצמית ואמונה בקמעות. היא הפכה תלותית יותר ויותר בו. הקמעות והאמונות הטפלות השתלטו עליה.

השנים חלפו ונולדו עוד שני ילדים.

היא נהגה לפזר בכל הבית ראשי שום והכריחה אותו ואת הילדים ללכת תמיד עם שן שום בכיסים (חרף מחאותיהם על הריח שנודף מגופם והמבוכה הכרוכה בכך). היא נהגה לשפוך מיים במדרגות בכל פעם שהילדים היו יוצאים מהבית ולכסות את המראות בבית, כי יש בהן “אנרגיות שליליות”. כך גם נהגה לפזר מתחת למיטות סכינים ועליהם שקיות עם מלח, לכסות את שלטי הטלוויזיה בספרי קודש ועוד כהנה וכהנה.

היא חדלה לבשל ולכבס את בגדי הבעל ואף של הילדים כאשר עברו את גיל 18. כך גם סיגלה לעצמה התנהגויות מוזרות ותמוהות כגון, שימוש חד פעמי בסמרטוטי רצפה, פיזור חתיכות של נייר טואלט בכל מקום בבית, ניגוב כל דבר בנייר וכד’.

בשנים האחרונות התנהגותה יצאה מכל שליטה. הגדולים כבור עברו את גיל 20. השניים הצעירים בגילאי העשרה. הוא הרגיש שהוא לא יכול יותר. הוא כלוא בתוך אי השפיות שלה. הוא תיאר את ההתעללות הנפשית שהוא עובר. כאשר הוא מתגלח, היא טוענת שזה לכבוד ה”מאהבת” שלו. כאשר הוא מתלבש, לא משנה מה ילבש, היא טוענת שהוא לובש את מיטב מחלצותיו לכבוד ה”חברה” שלו. כאשר הוא פוסע רגלית לכיוון ההסעה למקום עבודתו, היא צופה בו ממרפסת ביתם וכל אשה שחולפת על פניו ברחוב, עוברת אורח, הופכת ל”מאהבת סודית” שלו. הגננות, המורות, המדריכות של הילדים כולן מנהלות איתו רומן. היא כינתה אותו “זנאי”, “רודף שמלות”.

הוא נדרש מידי פעם לעבודה מחוץ לארץ, במשך יום-יומיים. היא לא הרשתה לו לנסוע לבד והיא הצטרפה אליו לכל נסיעה. במהלך הנסיעות היא לא איפשרה לו לעבוד, התקשרה לנייד שלו כל דקה, פעם אחר פעם והעלילה עליו שהוא נפגש עם נשים. הוא הראה לי תדפיס של 500 שיחות במהלך 20 ימים מהנייד שלה. הוא כבר הפך ללעג ולקלס בעיני חבריו לעבודה ומכריו. אפילו ילדיהם הבגירים נדהמו מכושר ההשרדות שלו אל מול ההתעללות והרדיפה שהוא עובר.

הוא ביקש להשתחרר. לצאת לחופשי. הוא הבין שיהיה עליו לוותר על הבית לטובת ילדיו הקטינים. היא לא עבדה כל שנות הנישואין. לא היה לה דבר. אף אחד לא יכול לעזור לה. הוא קיווה שגם היא תוכל להשתחרר ולמצוא לעצמה תעסוקה אמיתית, פרנסה וחיים מלאים.

על מנת שזה יקרה, לאחר תקופה קצרה של ניהול הליכים הוא זנח את מרבית רכושם, דהיינו מחצית הבית שלהם. הסכים שחלקו בבית ירשם על שם הילדים אבל ישמש קורת גג לאשה לכל ימי חייה. לקח עימו את זכויותיו הצבורות וההלוואות שנטלו יחד כנגדן ועבר לגור עם הוריו בסלון דירת מגוריהם הקטנה בהיותו בן 60.

כאשר ישן בסלון של ההורים הקשישים כל מה שחשב עליו היה-אני אדם חופשי!!!!

חלפו שנתיים והוא כבר התגורר בדירה קטנה שרכש עם בת הזוג החדשה, צעירה פיליפינית ממנה נולדה לו תינוקת. הוא סיפר שהוא חופשי ומאושר.

עוד מהבלוג של מאיה אלון

תצוגה מקדימה

ישנן בנות והן שוות

אני פמיניסטית. אני בעד שוויון זכויות והזדמנויות לנשים.אני בעד סדר...

תצוגה מקדימה

ואני כפי ארימה....

  כל כך הרבה קרה בשנה הזו שמסתיימת לה היום. עברתי לבית שבנינו, חיתנתי בן, הפכתי סבתא פעם ראשונה וגם.... עשיתי שינוי...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

5:1... נצחון מוחץ

כשנפגשנו לראשונה אני בכלל הייתי לפני דייט עם מישהו אחר...ואתה הופעת. יום חמישי שעת ערב, מסעדה טרנדית בתל אביב, שולחן של צעירים חסרי מנוח, שני עשורים לאחור. אתה מגיע ותופס...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה