הבלוג של מאיה אלון

mayaalon

אשה, אמא, סבתא, לוחמת צדק. בונה גשרים.שורדת. נולדתי בעיר אבל שנים אני נהנית בכפר. אוהבת עולם ואנשים, לדבר ולהקשיב.

עדכונים:

פוסטים: 17

החל מפברואר 2014

הסרטן מטלטל את הגוף וגם את הנפש. ההתמודדות עם הסבל, תופעות הלוואי, הכאבים והאיום על החיים, גרמו לי לתחושת כח ויכולות על. ניצחתי ואנצח

04/02/2019

צילום אריק אלון

צילום אריק אלון

היו לי סימנים מקדימים.הגידול הפריע, כאב, הציק ואז, רופא ועוד אחד, הזמן עבר, וחשבתי שאולי זה סתם משהו חולף, עשיתי בדיקות, Ct, ביופסיה ואחרי כל המשחק המקדים שנמשך חודשיים שלושה, כשהבשורה נחתה, השמים נפלו.

״זה לא טוב אבל זה גם לא הכי רע”, אומר לי הרופא שלי. “החלק הטוב הוא שבצד ימין של הראש הכל נקי. בצד שמאל יש מחלה.״ ״איזו מחלה?״ אני שואלת ״סרטן?״ והוא עונה את התשובה שאף אחד או אחת בעולם, לא רוצה לשמוע. ״כן! סרטן.״ ובראש שלי מהדהדות בחוסר אמון מוחלט המילים- אני חולת סרטן. זו המציאות החדשה שלי. הבכי בלתי נמנע. מלאך המוות מרחף מעלי. מה פתאום אני? אשה בריאה חזקה, מלווה ותומכת באנשים, חיים מלאים. אמא לשלושה, סבתא לנכד אשת קריירה, מתנדבת, פעילה ומה קשור סרטן עכשיו? מערבולת של רגשות. איך זה קרה דווקא לי? מה הן הסיבות? אולי המתחים, העבודה הקשה, המרוץ המטורף, האתגרים הרבים, המשברים, הסיגריות בעבר, ואולי זה גורל, סימן, תמרור עצור.

הכי טבעי ליפול לרחמים עצמיים. אבל קול פנימי חזק  אומר לי כבר בימים הראשונים לא להמשיך לשאול למה. לא לרחם על עצמי. להרים ראש ולעבור את זה עם אמונה שיהיה טוב, אני אשרוד. אני חוזרת ואומרת לכל מי שאני נאלצת לספר, אני אשה חזקה ואני אעבור את זה. קודם כל לילדים שלי. אבל גם לחברים ולחברות ללקוחות. אני אתמודד ואחזור. מתחילה עם תהליך הלמידה המחוייב. אז העובדות הן שיש לי גידול סרטני בראש, דרגה 3.  הגידול אלים מאוד ויחד עם זאת מגיב טוב להקרנות וכימותרפיה. התכנית היא 7 שבועות, 5 ימים בשבוע, 5 פעמים בשבוע הקרנות לראש ולצואר, פעם בשבוע כימותרפיה. אחריהם עוד חודש לפחות להתאוששות. וסיכויי הריפוי טובים, טובים. יש לי 10 ימים להתארגן. MRI Pet CT רופא שינים מיוחד, סדים לשיניים, סימולציה בבית חולים, הקפאה של כל התפקידים שלי. האצלת סמכויות. אריק, הילדים, אמא שלי, מבוהלים, הלקוחות חרדים, אני אעדר ממאבק חייהם לפרק זמן מסויים, כולם בהלם. כששומעים סרטן בראש, רואים מוות בעיניים ואני מוצאת עצמי מנחמת את כולם. מעודדת. מבטיחה לחזור. וכל זה כשאני עדיין לא מפנימה שמדובר בי, בסיפור הזה.

צילום מיי מיי אלגרנטי

צילום מיי מיי סגל

צילום מיי מיי אלגרנטי

צילום מיי מיי סגל

צילום אריק אלון

צילום אריק אלון

ערב תחילת הטיפולים. הפרשת חלה בביתי. 50 בנות משפחה, חברות ושכנות מגיעות לברך אותי. הכח הנשי הזה, שנושא ברכה להחלמתי כל כך מחזק אותי, כמה אהבה אני מקבלת. אני מרגישה מוכנה וחזקה לתהליך. לאתגר חיי. כצפוי האסימון נופל עם התחלת הטיפולים. השיחות עם האחיות במחלקת הרדיותרפיה והכימותרפיה, על תופעות הלוואי הצפויות ביחד עם התחושות שמתלוות לטיפולים מחברת בין הסיפור הקשה הזה לביני. זו אני. מספרים לי שיהיו לי כוויות בפנים, בצוואר, בפה, בגרון ובחניכיים, בלוטות הרוק שלי ייפגעו, גם מיתרי הקול, בחילות, הקאות, כאבי ראש, חולשה, עייפות, נשירת שיער חלקית, חוסר תאבון, קושי בבליעה, איבוד חוש הטעם ודי. לא רוצה לשמוע יותר. קשה להכיל את כמויות המידע והעצות. מזון טבעי בלבד, לא חלב, לא בשר, לא סוכר, צמחי מרפא, שייק ירוק, שרביטן. סיפורי הריפוי העצמי המדהימים והגידולים שנעלמו ללא טיפולים. הניסים שקרו לאותם אלו שהפנימו שזה איתות לשינוי. שינוי התזונה ושינוי אורח החיים. שחרור כעסים וניקוי רעלים. מדיטציה ויוגה, הילינג ורפלקסולוגיה. ובתוך כל זה אני מרגישה מוצפת. מוצפת מאוד. חושבת הרבה. על מה שהיה וגם על מה שיהיה. המרוץ הזה של חיי שבמהלכו כל כך השתדלתי להיות בת, אחות, אשה, אמא, חברה טובה, להצליח, להרוויח, להיות יפה, נחמדה, מצליחה..האם המינונים היו נכונים? האם היתה שם שלווה? השלמה? אני אוהבת את החיים שלי. אני יודעת שאני רוצה לחיות, לעמוד באתגר בהצלחה ולנצח. אני אחזור לחיי ואני כן רוצה לעשות שינוי. לחיות בריא יותר. לעבוד פחות. לבלות יותר עם המשפחה והחברים. לעשות ספורט ולאכול נכון. אני פוחדת. פוחדת שאחלים ואשכח. אני רוצה להיות גיבורה. נבחרתי בעל כורחי להיות גיבורה חייבת להפוך את זה לבחירה בחיים טובים יותר.

 כך כתבתי בתחילת הטיפולים במחלת הסרטן, לפני כארבע שנים. הסרטן מטלטל את הגוף וגם את הנפש. ההתמודדות עם הסבל, תופעות הלוואי, הכאבים והאיום על החיים, גרמו  לי לתחושת כח ויכולות על. ניצחתי ואנצח. לאחר ארבע שנים, למזלי הגדול, הטיפולים אמנם הותירו עקבות בגוף אבל החלמתי, לא עשיתי שינוי מהותי בחיי. מה שתיכננתי לא קרה. אבל, אולי בעצם כן עשיתי שינוי. המרוץ שלי הפך מהיר אפילו יותר. הבנתי שהחיים הם כאן ועכשיו. כל יום שאליו אני קמה הוא מתנה ואני מנצלת אותו עד תום. לא מוותרת על הזדמנויות וחוויות, אתגרים וטיולים. נוסעת, עובדת, מתנדבת, מבלה, חולה, מבריאה, ממשיכה ואוהבת. אוהבת את החיים. עושה ספורט כשאני יכולה, אוכלת בריא וגם לא. ובעיקר רוצה עוד ועוד, כי מה שמניע אותי זה, הרצון לעשות, להשפיע, לחוות ולהיות. כמה שיותר. בריאה.

עוד מהבלוג של מאיה אלון

תצוגה מקדימה

ישנן בנות והן שוות

אני פמיניסטית. אני בעד שוויון זכויות והזדמנויות לנשים.אני בעד סדר...

תצוגה מקדימה

ואני כפי ארימה....

  כל כך הרבה קרה בשנה הזו שמסתיימת לה היום. עברתי לבית שבנינו, חיתנתי בן, הפכתי סבתא פעם ראשונה וגם.... עשיתי שינוי...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

5:1... נצחון מוחץ

כשנפגשנו לראשונה אני בכלל הייתי לפני דייט עם מישהו אחר...ואתה הופעת. יום חמישי שעת ערב, מסעדה טרנדית בתל אביב, שולחן של צעירים חסרי מנוח, שני עשורים לאחור. אתה מגיע ותופס...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה