הבלוג של matycohen

matycohen

ברוכים הבאים לבלוג שלי. גילוי נאות - השפה העברית אינה שפת אם שלי. אי לכך יתכנו טעויות כתיב ועל כך אבקש את סליחתכם. מקווה שהתוכן כן ינעים את קריאתכם. הערות, תיקונים והמלצות יתקבלו בברכה. תבורוכו.

עדכונים:

פוסטים: 23

החל מאפריל 2014

לפני כמה חודשים ,כשרק התחלתי לחשוב איך אני מוציא לפועל את הראיון לרוץ לאור מצבי הבריאותי אז, בשיטותים שלי ברשת קראתי את פוסט “לאמא יש חיים” שכתבה ליאת עיני.
בפוסט ליאת נוגעת בתחומים חשובים מהחיים דרך הפריזמה של הריצה.
היה משהו בכתיבה של ליאת שמאוד אהבתי – הפשטות שבה היא מעבירה מסרים חשובים, העצות בסוף כל פוסט, התמונות.
אני עוקבת אחרי הפוסטים של ליאת ולומדת ממנה הרבה.
בעוד שבועיים יתקיים מרתון תל אביב ובפעם ראשונה בחיי אני אשתתף וארוץ במקצה חמישה קילומטר .
אני בהתרגשות עצומה ,יש לי פרפרים בבטן. החלטתי לפנות לליאת ולנסות להבין ממנה מה זה הריצה עבורה וגם לקבל כמה טיפים לקראת המרתון.

אני שמחה להציג בפניכם את ליאת עיני:

1. מי את ליאת עיני? 
אמא של בר ורומי (11 ו-9), נשואה לאבי ועורכת בסלונה.

2. איך התחלת לרוץ? האם תמיד היית טיפוס ספורטיבי?

תמיד עסקתי בספורט כלשהו. שנים עשיתי אירובי וגם למדתי בוינגיט הדרכת אירובי אבל לא עסקתי בזה אף פעם באופן מקצועי אלא רק כתחביב.
אח”כ הייתה תקופה שעשיתי קיקבוקסינג אבל כל פעם פזלתי לכיוון הריצה. הסתכלתי על אנשים רצים וזה היה נראה לי כמו הספורט הכי יפה והכי עוצמתי אבל הייתי בטוחה שאני לא יכולה לרוץ. גם היה לי ניסיון של כמה שבועות בהליכון בחדר כושר שהסתיים עם כאבי גב אז עזבתי את זה.
יום אחד ראיתי שנפתחת קבוצת ריצה למתחילים (רצים עם לורנס) באזור שלי ובאותו הרגע התקשרתי ומאז קרה הנס.

3מה הייתה מטרת הריצה שלך?
לדעת לרוץ. לא היו לי שאיפות גדולות. כאמור, זה היה נראה לי משהו בלתי אפשרי. לא העזתי לחלום בכלל בכיוון הזה. בהמשך כמובן הגיעו גם המטרות והרצון לכבוש עוד ועוד יעדים.

4 מתי בפעם הראשונה השתתפת בתחרות?
הפעם הראשונה הייתה לפני שנתיים וחצי במרוץ התחתונים. רצתי חמישה ק”מ עם הקבוצה שלי והרגשתי על גג העולם. המשפחה שלי חיכתה בסוף המסלול, ומרוב התלהבות, 500 מטרים לפני הסוף כשהגברתי מהירות השתטחתי בנפילה מהסרטים. אבל קמתי ורצתי עד הסוף ומשם ישר לחובש באמבולנס שיחבוש את הפצעים עם הדם. אין ספק שזה מרוץ שלא אשכח לעולם.

5.  לאיזה מרחקים את רצה? האם את משתמשת בתוספים?
התאמנתי לחצי מרתון תל אביב אבל לפני חודש וחצי עברתי ניתוח אפנדציט ולכן התוכניות השתנו. עכשיו אני חוזרת לאט לאט לעצמי.
בד”כ יש לי שני אימונים עם הקבוצה, בהם רצים כ-5 ק”מ אבל משלבים תרגילי כוח ואינטרוולים ובסופ”ש אני רצה 12-10 ק”מ.
אני לוקחת ברזל ומדי פעם מגנזים. מאוד נזהרת מכל הטרנדים של התוספים ומאמינה שצריך לתת לגוף רק מה שהוא זקוק לו.

6.  איך הריצה השפיעה על אורך החיים שלך? מה השתנה? מה את מקבלת מהריצה?
הריצה משפיעה על כל תחומי החיים. מלבד העניין הבריאותי החשוב כל כך, הריצה גורמת לי לאושר גדול, בזכותה הכרתי חברות טובות, בזכותה בעלי ואני רצים ביחד ויש לנו זמן איכות יקר ומהנה, הבנות שלי רואות שאמא שלהן מתאמצת בשביל משהו שחשוב לה, ובכלל ברגע שאני מצליחה עם קושי כלשהו בריצה אני מבינה שהכול אפשרי בכל תחומי החיים.

7.  האם יש חשיבות לבגדי הריצה בעינייך? איך ההתייחסות שלך לאופנה/טרנדים בתחום הריצה?
בגדי ריצה הם הבגדים הכי יפים שיש. מבחינתי ללבוש אותם כל יום, כל היום. אוהבת להרגיש טוב במהלך ריצה והבגדים הם חלק מהעניין.
גם בנעליים טובות חשוב להשקיע ולבדוק מה הנעל שהכי מתאימה לרגל ונוחה. אני רצה עם נעל מתקנת של אדידס מדגם Supernova Sequence BOOST. אמנם בגדי ריצה נחשבים יקרים יחסית אבל אפשר למצוא מבצעים טובים מדי פעם.

8.  איך את מתכוננת לריצות ?
אין הכנה מיוחדת. שותה מים, אוכלת תמר או פרוסת לחם עם ריבה, עושה חימום ויוצאת.

9.  כמה שעות את ישנה לפני אימון?
אני ישנה שבע שעות בלילה. הייתי שמחה לישון יותר אבל זה לא קורה.

10.איך את מפנקת את עצמך?
מכינה שייק טעים אחרי הריצה שמורכב מפטרוזליה, תפוז ובננה. מבחינתי לחזור מריצה ולעשות מקלחת עם מים רותחים זה הפינוק הכי טוב שיש.

11.האם יש לך טקסים או אמונות לפני תחילת תחרות?
באופן כללי אין לי אמנות, לא מאמינה בזה אבל יש לי טקס קבוע – גוזרת תמיד את חולצת המרוץ בשרוולים. לא אוהבת לרוץ עם שרוולים.

12.איך בנויה תוכנית האימונים שלך? כמה פעמים, איזה מרחקים, תרגילי כושר.
שני ורביעי אימוני כושר עם הקבוצה ובסופ”ש אימון נפח.

13.איזה איכויות את נדרשת להביא לריצה ארוכה? מה עוזר לך? את רצה עם מוזיקה? למה?
אוהבת מאוד לרוץ עם מוזיקה, ברגעים קשים משתמשת הרבה בדמיון מודרך. מדמיינת אנשים מעוררי השראה רצים לידי, מדמיינת את עצמי לקראת קו סיום מרוץ כלשהו או כל דבר אחד שעוזר לי להמשיך הלאה. יש לי חברה טובה שאנחנו רצות ביחד ומדברות תוך כדי, כלומר היא מדברת ואני מקשיבה וככה הזמן עובר מהר ובנעימים.

14. קראתי את הפוסט “לאמא יש חיים” שבו כתבת על ההשפעה שיש לריצה על הבנות שלך ודברייך נגעו בי מאוד (ממליצה לקרוא ולהפנים).
איזה אמא את?
אני אוהבת להיות אמא וחושבת שאני עושה את זה לא רע בכלל. יש בבית גבולות מאוד ברורים של מה מותר ומה אסור אבל גם יש הרבה צחוקים וכיף.

15. מתי בכית בפעם האחרונה ולמה?
קראתי לפני כמה ימים כתבה עם חולת סרטן, אמא לחמישה ילדים, שנמצאת במצב לא טוב וביקשה שיקדימו את מסיבת בר מצווה של בנה כדי שהיא תספיק להיות בה. זה היה מאוד עצוב לקרוא את זה.

16. לאור הניתוח שעברת האם תשתתפי במרתון תל אביב ואם כן באיזה מקצה?
לא אשתתף בשום מקצה, מעדיפה לוותר על החוויה, קשה לי מדי עם כל מה שקרה ולכן נראה לי מיותר להגיע ולרוץ שם.
נראה לי שבאותו בוקר ארוץ בים רחוק מכל ההמונים.

17. מה את אוהבת לאכול?
מתוקים ופחמימות אבל מצד שני גם אוהבת סלטים, פירות ומרקים. משתדלת כל הזמן למצוא את האיזון הנכון.

18. מה הרגע הכי משמעותי בשבילך קשור לריצה?
יש המון רגעים משמעותים. כמעט בכל מרוץ שסיימתי עד היום, הייתי עם דמעות בעיניים של התרגשות. זה בכלל לא מובן מאליו מבחינתי כל הדבר הגדול הזה וכל ריצה היא משמעותית. כמובן כשסיימתי את המרוץ הראשון של 10 ק”מ זה היה דבר ענק אבל אני מסתכלת כבר קדימה ומדמיינת את הרגע שאסיים את חצי המרתון, נראה לי דבר משמעותי ביותר, מחכה כבר לרגע הזה.

לקראת סיום חשוב לי לציין שריצה היא לא רק חיוכים, הנאות והצלחות. יש הרבה רגעים מאתגרים, תקופות שאין כוח לצאת מהבית, ימים שיש לחץ בעבודה וזה משפיע על הריצה, רגעים שאין כוח או שפתאום יש כאבים בברך או בגב, אבל זה חלק מהעניין, להבין ולקבל את זה, ללמוד להקשיב לגוף ולהמשיך הלאה.

liat riza
סדרת הראיונות “נשים מעניינות  באמצע הדרך” נולדה כשרק התחלתי לחשוב איך אני משקמת את עצמי. במצב ירוד כשהגוף בוגד בך (עם הזמן הבנתי שזה דרכו להגיד לי דברים) יש חשיבות גדולה לקבל חיזוקים דווקה מאנשים שהיו במקום שלך, שעושים את הדרך שלפניך ונראית מפחידה, אנשים שתומכים ועוזרים. כל פעם אני פוגשת משהי שדווקה ללא ידיעת תורמת לי להתקדם.
דנה אלוף שוחחה איתי ועודדה אותי , ריקי כרמל נתנה לי טיפ מצויין שמרתון מתחיל  מ 5 קילומטר הראשונים.
ליאת סקרנה אותי כי יכולתי מאוד להתחבר אליה – היא אמא וגם אני, היא התחילה לרוץ כך סתם באמצע החיים וגם אני רציתי, היא עושה את זה לאט אבל כל פעם כובשת עוד יעד ואני בדרכי שלי כובשת כל פעם עוד 500 מטר, עוד קילומטר.
מההכרות הוירטואלית שלי עם ליאת ,דרך הפוסטים שלה למדתי שזה אפשרי כל עוד מתמידים, למדתי שלריצה יש ערך מוסף לילדים, לבן זוג, לחיים שלי.

4 טיפים שלקחתי איתי :

1. לדבר עם אנשים  שעשו את זה לפני ולהבין איך היה להם, מה היו האתגרים ואיך הם התמודדו איתם.

2. מטרה, תוכנית, יעדים – כשהתחלתי להתאמן לחצי מרתון לא הייתי בטוחה שאצליח להגיע למרחקים הענקיים האלו.
“את חייבת להירשם” ההרשמה היא חלק גדול מההחלטה לעשות את התחרות הזו.

3.  חברים לדרך – תמצאו חברים שיעזרו לכם להגשים את המטרה. לחברות טובה יש השפעה ענקית על ההצלחות שלנו.

4. דמיינו את הסוף – איך הוא יראה, איך תרגישו, מי יהיה לצידכם ומה תעשו רגע אחרי. בכל פעם שקצת קשה לי בריצה (כמעט כל הזמן)
אני מדמיינת את קו הסיום.

אני אסיים עם ציתות מאחד הפוסטים :
לקבוצת ריצה שלי הצטרף לאחרונה גבר קטוע רגל עם פרוטזה. כשאני רצה לידו אני מבינה כמה המשפט “הכול בראש”
נכון למרות שיש לו קונוטציה של טירונות. באותה קבוצה יש גם מתאמנת מעוררת השראה שעברה ניתוח בעקבות גילוי סרטן.
אתם מבינים כבר לאן אנחנו מתקדמים, נכון? אם כולנו יכולים כנראה יש משהו בכל הקלישאות ואולי באמת כולם יכולים, השאלה כמה הם רוצים.

תודה ליאת,

תבורכו!

יש לכם שאות לליאת? לבלוג של ליאת עיני – לחצו כאן.
רוצים לשאול שאלות, להגיב, לעודד – תגלגלו מטה ותגיבו בתגובות.
רוצים לקבל עדכונים כשיוצא פוסט חדש? תרשמו עם כתובת המייל שלכם למעלה.

עוד מהבלוג של matycohen

תצוגה מקדימה

איך לקום על הרגליים אחרי שנופלים - נחום תקום או אמא אדמה

כבר תקופה ארוכה אני מרגישה כאילו משהו כבה בתוכי. אני עושה הכל כרגיל - עובדת, לומדת, מטפלת, מתחזקת בית - בישולים, ילדים, כביסות, ניקיונות  אבל משהו חסר לי ואני לא מצליחה לכתוב. אני כותבת אבל זה נשאר בגדר טיוטה בלבד. סיפרתי על...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

איך לחגוג יום הולדת?

היום יום הולדת , היום יום הולדת, היום יום הולדת לבלוג שלי... האמת כמעט שכחתי שעברה שנה מאז פתחתי את הבלוג הזה. לפני שנה וקצת בהמלצתה של חברתי הטובה שרית חיים השתתפתי בקורס "בלוגינג מתחביב למקצוע" של ...

תצוגה מקדימה

זו אני ואלה הפנים שלי

זה יהיה פוסט עצבני במיוחד. די,  נשבר לי. למה לעזאזל כל אחת חושבת שהיא יכולה להתעסק עם איך שאני נראית ? או קיי, בואו נשים את העובדות על השולחן: # בשנה האחרונה עליתי במשקל מספר קטן מ 10 אבל עם נוכחות בהחלט. כן,כן ,אני יודעת וגם...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה